דמות שאין לה תחליף

עם ותק של 22 שנה כראש משמרות המהפיכה, קשרים ענפים, כריזמה סוחפת ויכולות אדירות, קאסם סולימני נחשב למפקד שאין לו תחליף.

אסף משניות , י"ב בטבת תש"פ

"טראמפ היה חייב להגיב בעוצמה, פגיעה בשגרירות אמריקנית היא השפלה".הלוויית סולימני
"טראמפ היה חייב להגיב בעוצמה, פגיעה בשגרירות אמריקנית היא השפלה".הלוויית סולימני
צילום: Wana News Agency, רויטרס

שבוע עבר מחיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפיכה האיראניים, והמזרח התיכון עדיין מנסה להבין את משמעויות האירוע.

החיסול התבצע בתקיפה אווירית אמריקנית בנמל התעופה הבינלאומי בבגדד, כשסולימאני הגיע לשם עם קצינים איראנים נוספים ובראשם אבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד מיליציית אל-חשד א-שעבי, מהחשובות שבמיליציות בעיראק.

תקיפת השיירה מהווה שינוי ממדיניות הנשיא טראמפ בשלוש השנים האחרונות. באופן מוצהר המשיך טראמפ במדיניותו של אובמה, שדגלה ביציאה הדרגתית ובפעילות בעצימות נמוכה במזרח התיכון. חיסולו של סולימאני, אחת הדמויות הבכירות ביותר בטהרן והאיש המקורב ביותר למנהיגה הרוחני של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, חורג לחלוטין ממדיניות זו. "אין ספק שמדובר פה בגיים צ'יינג'ר", אומר אל"מ (במיל') ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. "אם בחודשים האחרונים איראן היא ששלטה בגובה הלהבות והתנהלה בצורה של הסלמה מדורגת –בלילה שבין חמישי לשישי טראמפ סימן שארצות הברית היא זו שנותנת את הטון".

צל חיוור

החיסול לא נולד משום מקום. בחודשים האחרונים תקפה איראן שורה של מטרות אסטרטגיות אמריקניות. זה התחיל בהפלת כלי טיס בלתי מאויש שחדר לשטחה של איראן, המשיך בתקיפת מכליות הנפט הסעודיות באוקטובר האחרון, והגיע לשיאו בתחילת השבוע שעבר, כשמיליציות שיעיות שפועלות תחת חסותה של טהרן תקפו את השגרירות האמריקנית בעיראק. שורת הצעדים האיראניים הגיעה כתגובה להחזרת הסנקציות האמריקניות בעקבות ביטול הסכם הגרעין.

"במובן מסוים, לא באמת הייתה לטראמפ שום אפשרות מלבד להגיב בעוצמה חריגה מאוד, כמו חיסול סולימאני. כל מנהיג אמריקני עם מעט זיכרון היסטורי יודע שמשבר בני הערובה בשגרירות האמריקנית באיראן בשנת 79' היה אחד הגורמים המשמעותיים לתבוסה המוחצת של הנשיא קרטר בבחירות שהתקיימו שנה אחר כך. כולם גם זוכרים שתקיפת השגרירות בלוב לפני שבע שנים הייתה אחת מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר של הילרי קלינטון בבחירות 2016. פגיעה בשגרירות אמריקנית היא השפלה לאומית בציבוריות האמריקנית, וכל מנהיג יודע שהוא חייב להגיב בעוצמה כנגד זה. זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שפעולה מהסוג הזה תתבצע", אומר לרמן.

סולימאני לא היה יעד טרוריסטי רגיל. במשך שנים ארוכות הופיע הגנרל האיראני בצמרת רשימת הטרוריסטים והמבוקשים של ארצות הברית, לצד שמות כמו אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דעא"ש שחוסל אף הוא על ידי טראמפ. אלא שחיסולו של סולימאני הרבה יותר חשוב מחיסולו של מנהיג דאע"ש. אל-בגדאדי היה בשביל האמריקנים בעיקר יעד סמלי, שכן בשנתיים האחרונות הארגון בראשותו נחלש קשות והתקשה להוציא אל הפועל תקיפות מסיביות כמו קודם לכן. לעומתו, סולימאני היה אחת הדמויות החשובות ביותר במערך ההשפעה האיראני, ראש התמנון שהוביל את מרבית המלחמות במזרח התיכון בשנים האחרונות.

"קשה מאוד למצוא מחליף למישהו כמו סולימאני", אומר ד"ר מרדכי קידר, מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן. "מדובר באדם עם ותק בלתי נתפס, קשרים ענפים בכל מקום, כריזמה סוחפת ויכולות וידע אדירים. קשה למצוא את כל הדברים האלה במישהו אחד, ונכון לעכשיו מחליפו, אסמאעיל קאני, הוא צל חיוור מאוד של המקור. בטווח הקצר אין לסולימאני מחליף".

עד כמה החיסול יפגע ביכולת של כוח קודס ושלל גרורותיו לפעול?

"תראה, כשמישהו נמצא בתפקיד מסוים 22 שנה, במיוחד בארגונים מהסוג הזה, הפן האישי הופך להיות מאוד משמעותי", מסביר קידר. "בצה"ל מחליפים כל שנתיים את המפקדים, כך ששום דבר לא תלוי באיש כזה או אחר. נוסף על כך, מדובר במכה מורלית קשה מאוד לאיראנים. עד לחיסול הבכירים באיראן, ובמיוחד במשמרות המהפיכה, הם חשבו שהם חסינים. בימים האחרונים כל אותם בכירים החלו לבדוק אם הם נמצאים ברשימת הטרוריסטים האמריקנית. כל מי שקרוב לחמינאי חושש כרגע שהוא יהיה הבא בתור. מה שהכי מפחיד את האיראנים הוא העובדה שהם לא יודעים איך לקרוא את טראמפ: הוא לא נפגש איתם ולא מנהל איתם משא ומתן, והם פשוט לא יודעים מה הוא רוצה ואיך הוא חושב. עד כה האיראנים תמיד ידעו מול מי הם מתמודדים. במשא ומתן להסכם הגרעין הם פחות דיברו, בעיקר קראו מי הם האנשים מולם, וככה הצליחו להגיע להישגים מאוד משמעותיים. מול טראמפ אין להם את זה. הם חשבו שחוסר התגובה שלו לכל הפרובוקציות שלהם בחודשים האחרונים העיד על חולשה בוושינגטון, אבל מאז התקיפה הם סבורים שטראמפ עשה להם תרגיל הטעיה ובעצם הרדים אותם. החיסול התבצע בנמל תעופה, מקום מאוד פומבי".

בישראל מתכוננים

יחד עם זה, קידר סבור שכל עוד משטר האייתולות קיים, המיליציות והשלוחות של איראן ימשיכו בפעילותן. "בלי הגב של טהרן הן יפסיקו לפעול, זה הדבר היחיד שיעצור את הגרורות הללו. אבל זה עדיין לא קורה. אין ספק שהם נפגעו בצורה ישירה מהחיסול, אבל הוא נתן כלים למיליציות האלה. כוח קודס צריך להתארגן מחדש, אם כי כלל לא ברור שאי פעם הוא יצליח להחליף אותו".

מאז החיסול הפך סולימאני למעין קדוש שיעי. במהלך מסע ההלוויה שלו זכה שישוו אותו לבניו של הח'ליף עלי, חוסיין וחסן, שנחשבים כמייסדי זרם השיעה באסלאם. על פי ההערכות, כחמישה מיליון איש השתתפו בהלוויה (כ-60 מתוכם נהרגו בשל הצפיפות). "אין ספק שהחיסול הפך לאירוע לאומי ודתי ברחבי העולם השיעי. מה שאנחנו רואים כיום ברחובות טהרן הוא ניסיון לכפוף את כל הזרם השיעי להשקפת העולם האיראנית. אנחנו רואים כל מיני מנהגים ששייכים לעשוראא, שבשביל השיעים מסמל את מותו של חוסיין בן עלי, מתבצעים לזכרו של סולימאני", אומר לרמן.

והניסיון הזה מצליח? הרחוב השיעי מתיישר לכיוון הזה?

"זה מאוד משתנה ממקום למקום. מחוץ לאיראן אנחנו רואים הרבה מאוד הזדהות איתה בימים האחרונים – מצד נסראללה, הג'יהאד האסלאמי, חמאס ועוד. בתוך איראן זה שונה: הרבה אנשים מאוד לא אהבו את סולימאני, בגלל שהיה לו חלק בדיכוי האלים של המחאות באיראן. יש לא מעט איראנים שצערם על החיסול בא במנות קטנות מאוד".

מאז יום שישי בבוקר מאיים השלטון האיראני בתגובה חריפה נגד מטרות אמריקניות ובנות בריתה של ארצות הברית, ובראשן ישראל. האיומים הללו הוצאו אל הפועל בלילה שבין שלישי לרביעי, באותה שעה שבה חוסל סולימאני, כאשר 15 רקטות שוגרו אל עבר שני בסיסים אמריקניים. האיראנים דיווחו על יותר מ-80 הרוגים בתקיפה, אך למספרים האלה אין הרבה קשר עם המציאות: בפועל לא נפגעו חיילים אמריקניים בבסיסים שהותקפו. בכירים באיראן, ובראשם שר החוץ זריף, אמרו שמבחינתם התקיפה הזאת היא התגובה לחיסול. הם הזהירו שאם יידרשו לכך יתקפו שוב את האמריקנים, והעבירו מסר חריף לישראל.

כוחות הביטחון בישראל מתייחסים לאיומים הללו ברצינות רבה. ביום שישי, לאחר החיסול, ניתנה הוראה לסגור את אתר החרמון מחשש לתקיפה שכזו. ההוראה הוסרה במהלך היום. מאז צה"ל שומר על רמת כוננות גבוהה הן בצפון והן בגבול הרצועה. "משטר האייתולות לא באמת צריך דרבון רב כדי לתקוף את ישראל, כך שלא מפתיע שאנחנו נמצאים על הכוונת שלו", אומר לרמן, "אבל החשש האמיתי הוא דווקא מפלגים סוררים או מדמויות כלשהן שיחליטו על דעת עצמם לתקוף את ישראל. לכן טוב שבצה"ל נערכים לכל תרחיש".

בכל הקשור לתגובה נוספת נגד ארצות הברית ישירות, נראה שטהרן לא מכוונת לשם. "המנהיגים האיראנים מבינים היטב מה ההבדל בין דיבורים למעשים. אני לא חושב שהם יתקפו שוב אתרים אמריקניים או משהו בסגנון", אומר קידר. "מה שהם כן יכולים לעשות, וזה יסב הרבה כאב ראש לאמריקנים, הוא לפעול לאיחוד עם עיראק, בדומה למה שמצרים עשתה בסוריה לפני 60 שנה. האיראנים מדברים על זה שוב ושוב. מבחינתם, היסטורית כל עיראק היא חלק מהאימפריה הפרסית, והם שואפים לחזור למצב כזה. החלום שלהם הוא ליצור איחוד אפילו עם סוריה ולבנון. זו תהיה תגובה הולמת מבחינתם לחיסול של סולימאני, ומהלך בעייתי ביותר לכל האזור".

החשש שפניה של איראן להשתלטות על מדינות האזור הובילה את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לביקור בזק בשלישי בערב בסוריה, במטרה להבהיר שלא ייתן לאיראנים להשתלט על המרחב. ישראל העבירה לסורים מסר כי אם יירתמו למאמץ להרחיק את האיראנים מהאזור היא תפסיק את תקיפותיה בסוריה או לפחות תצמצם אותן.