גשם כבד עומד ליפול

החורף הישראלי לובש פנים חדשות – גשמים מרובים שמרוכזים בימים מועטים לצד תקופות ארוכות של יובש.

שילה פריד , י"ב בטבת תש"פ

"ככל שתהיה יותר בנייה, המים לא יוכלו להיספג". הצפה בנהריה
"ככל שתהיה יותר בנייה, המים לא יוכלו להיספג". הצפה בנהריה
צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90

ויכוח עתיק במסכת תענית בגמרא מביא שתי נקודות מבט על ימי גשם סוערים. הגשם הראשון זוכה לשם מיוחד, יורה, אך הגמרא נותנת לו הסברים שונים: "שמרווה את הארץ ומשקה עד תהום... או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים ומשטיף את האילנות".

הגשמים הרבים שגרמו גם לסופות ולהצפות קשות ששטפו את הארץ בימים האחרונים, הביאו לידי ביטוי את שני סוגי הגשמים. רחובות שלמים בחיפה ובנהריה הפכו לתמונה בסגנון ונציה, כאשר המים מכסים את כלי הרכב ומגיעים עד לפתחי הבתים. כבישים נחסמו, בתי ספר הפסיקו את ימי הלימוד מאחר שלא היה ניתן לשבת בכיתות הרטובות, ושמורות טבע נסגרו לכניסת מבקרים מחשש לשיטפונות.

שי, תלמיד כיתה ז' בנהריה, סיפר כי שוחרר מבית הספר מוקדם כדי שיספיק להגיע הביתה לפני שהדרכים יוצפו. הגשם החזק הקדים אותו ואת חבריו. "ארבע שעות האוטובוס פשוט עמד, אנשי כיבוי והצלה אפילו לא הצליחו להגיע אלינו. בסופו של דבר אחרי שכל שעות אחר הצהריים עמדנו במרכז הכביש ולא הצליחו לקחת אותנו הביתה, החזירו אותנו לבית הספר ושם חיכינו עד הלילה".

כתוצאה מההצפות אירעו גם מקרי מוות מצערים. ביום רביעי האחרון נהרג צעיר בן 30 לאחר שניסה לחלץ את משפחתו מרכב שהתהפך בכביש החסום בנהריה, ובסוף השבוע שעבר מתו באופן טרגי דין שושני וסתיו הררי במהלך פעילות שגרתית – ירידה במעלית. "מדובר בשני אנשים שירדו לקומה מינוס אחת", סיפרה פרמדיקית מד"א נעמה קרמניאן, "הם הגיעו לקומה כאשר היא הייתה מוצפת, ונתקעו במעלית. לאחר שהגבר חולץ מהמעלית ופונה לבית החולים, המשיכו כוחות כיבוי האש בפעולות החילוץ המורכבות, עד שהאישה חולצה גם כן. היא הייתה תחת המים זמן רב וחולצה מחוסרת הכרה במצב קריטי, כשהיא סובלת מהיפותרמיה קשה מאוד".

בעיריית תל אביב מיהרו להסביר כי מדובר היה בכמות מים גדולה שלא צפו מראש, שכן בתוך שעתיים בלבד ירד רבע מהממוצע השנתי, דבר שאיש לא נערך אליו. מערכות ניקוז המים לא עמדו בעומס החריג ובתים, בניינים וכבישים הוצפו ברחבי הארץ. נזק רב נגרם לרכוש, ובסוף השבוע שעבר 11 איש פונו לבתי חולים לטיפול דחוף בעקבות הסערה.

במערך הכיבוי וההצלה נערכים למערכת חורף נוספת שצפויה השבת. איציק עוז, ראש חטיבת המבצעים של כבאות והצלה לישראל, מספר על ההיערכויות החדשות בעקבות המצב, שאולי תפס גם אותם לא מוכנים. "מה שקרה הוא שירדו כמויות גשם מאוד גדולות בשטח קטן, וזה גרם להצפות שלא ראינו בעבר. הכמויות ביחס לשטח היו נדירות", הוא מספר.

"לקראת מזג האוויר הצפוי ביצענו תגבור של מערך המבצעים, שכלל תוספת כוח אדם במרכזי השליטה המחוזיים, יותר אנשים שיוכלו לענות לטלפונים. הגדלנו את כמות לוחמי האש שלנו: בשגרה עובדים כ־200 צוותים ברחבי הארץ, והשבת יפעלו יותר מ־270 צוותים. גם אנשי העתודה של המכללה הלאומית של כיבוי והצלה, קרוב ל־100 לוחמים, יגויסו בסוף השבוע לתגבר את הצוותים. אנחנו צריכים להיות מוכנים לכול. התחזיות מדברות על שבת סוערת, ונזכור שיש רשויות שלא טיפלו כמו שצריך במערכות הניקוז שלהן. אנחנו נערכים לכל תרחיש שהמצב הזה גורם", כך אומר עוז.

תופעה גלובלית

הנחמה הגיעה מצפון: רשות המים מסרה כי במהלך השבוע עלה מפלס הכנרת בכשבעה סנטימטרים, ובסך הכול מתחילת החורף הוסיפה הימה לעומקה קרוב ל־60 סנטימטרים של מים. הנחלים חזרו לשצוף ולעשות גם הם את דרכם אל הכינרת, והחרמון נצבע לבן והזמין אליו גולשים רבים.

נחום מליק, החזאי הראשי של חברת מטאו־טק, מעריך כי זהו האופי של החורף הקרוב: הגשם יגיע במנות גדולות בין ימי יובש, ויש להיערך לכך בהתאם, גם לקראת השנים הבאות. "מדברים לא מעט על התחממות כדור הארץ, ובאמת רואים עלייה עקבית בממוצעי הטמפרטורות בשנים האחרונות. יש גם תחזיות להפשרה של הקרחונים והצפה של האוקיינוס, אבל אלה בעתיד", הוא מחדד. "ההשפעה המיידית יותר של ההתחממות הגלובלית, אם מסתכלים על חצי כדור הארץ שאנחנו נמצאים בו, היא צורה שונה של חורף. אנחנו עדים למזג אוויר קיצוני יותר, שכולל יותר תקופות בצורת ופחות ימי גשם מצד אחד, אך מהצד השני, מבחינת עוצמות גשם – נראה ימים גשומים יותר, עם יותר משקעים שמרוכזים בהם".

זוהי לא הפעם הראשונה שגשם חזק באופן קיצוני מחונן את האדמה, אבל לדברי מליק, בעתיד נהיה עדים לאירועים כאלה לעיתים תכופות יותר. "בשנות ה־50 היה פה שלג במרכז הארץ, ואז אף אחד לא דיבר על ההתחממות הגלובלית. האירועים הללו היו נדירים. היום גשם קיצוני וחריף מגיע באופן תדיר יותר. ימי הגשם מצטמצמים, אבל העוצמה שלהם גדלה. זה לא רק בישראל. רק לאחרונה ראינו תמונות של הצפות מהעולם, ביניהן ונציה שוקעת. בכל העולם יש התגברות של אירועי מזג אוויר קיצוניים – ימי בצורת, סערות וסופות, וכמויות גשם גדולות שיורדות בזמנים קצרים".

מפתח הגשמים אולי נמצא בידיו של הקב"ה, אבל מליק סבור שליד האדם יש חלק לא קטן בתנאי האקלים החדשים. "הרחבה של השטחים הבנויים על פני אדמה חשופה גורמת להתחממות גדולה יותר בקיץ. באזורים לא מיושבים וחשופים ההתקררות של הקרקע משמעותית יותר מאשר באזורים מיושבים. ובימי החורף, ככל שהעיר גדלה והבנייה מתרחבת, יש לגשם פחות מקום לחלחל בקרקע. ככל שיהיו יותר אספלט, מבנים, מדרכות וכבישים – המים לא יוכלו להיספג, אלא יזרמו לתעלות ניקוז. כך הסיכוי שיהיו יותר הצפות גדל, וכשיש כל הזמן יותר אנשים שמשתמשים במערכות הניקוז, ייתכן גם שהעומס עליהן גדל וקשה להן לעמוד בלחץ ההצפות".

"נזקים בלתי הפיכים"

דווקא החקלאים, שאולי יותר מכולם ציפו לגשם, התאכזבו לגלות שהנזק שגרם בחלק מהמקרים עלה על התועלת. שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנ"ט (הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות), סיפר ל'בשבע' כי בקרן עדיין נמצאים בשלב הערכת הנזקים, אך בחלק מהמקרים מדובר בגידולים שנעקרו מן היסוד. "הצפות של אזורי גידול חקלאיים היו באזור בנימינה, גבעת עדה ומעגן מיכאל. אנחנו מדברים שם על נזקים בלתי הפיכים בשווי עצום. מטע של בננות בגודל 120 דונם שנהרס, הפירות נשרו מהעצים והאזור הוצף לגמרי – זה דבר שכבר אי אפשר לשקם, והנזק יכול להגיע למיליון שקלים. בריכות דגים נפגעו והדגים יצאו מהבריכות ונעלמו, לולי תרנגולות הוצפו – כל אלה נזקים שלחקלאי כבר אין מה לעשות איתם, והמוצא היחיד שיש לו הוא כספי הביטוח שיעזרו לו בעתיד להקים את העסק מחדש".

"ראינו הרבה תמונות של הצפות במרכזי הערים, אבל בחקלאות הנזק גדול יותר, אנשים יצטרכו להתחיל את העסקים שלהם ממש מחדש. בדרום היו רוחות חזקות ואובך שפגעו מאוד בגידולי החממות, ניילונים נקרעו ומבנים התפרקו לגמרי. אפילו לא יכולנו להגיע לאזורים הפגועים כדי להעריך את הנזקים, כי יש מקומות שהוצפו לחלוטין ומקומות שכוסו בבוץ. אנחנו עוד בשלב של גיבוש המידע".

למרות הכול יש מי שמברכים על הגשם. יריב חג'בי, חקלאי מאזור הדרום שלפני חודשיים אמר בשיחה עם 'בשבע' כי נובמבר השחון מאיים על גידולי החיטה שלו, מספר היום כי למרות הנזקים, יש ברכה גדולה. "גידולי החממה נהרסו", הוא מודה, "העגבנייה והפלפלים ניזוקו, מה שזרענו בחמישי ובשישי נסחף לגמרי. עשרות מילימטרים של גשם בכמה שעות יצרו סחף באדמה וגררו את הזרעים לשביל. אבל גידולי החיטה, שחשבנו שכבר לא יהיו השנה, זכו לכמות הגשם שהם צריכים. אם לפני חודשיים חשבנו שלא נצליח להצמיח בהם שום דבר – יש לנו היום ברכה בסך הכול", חג'בי מסכם, ומוסיף: "בימים חמים אנחנו עובדים כל הזמן. הגשם, בין השאר, מחייב אותנו לקחת כמה ימי הפסקה ומנוחה בבית. במאזן הכללי של רווח מול הפסד, אנחנו מודים על הגשם שכל כך חיכינו לו".

על פי נתוני רשות המים, ישראל עדיין מתייבשת ונאלצת להסתמך על מתקני ההתפלה, כך שכל טיפה וטיפה בהחלט נצרכת ומבורכת. אבל אולי לצד תפילת "ברכנו" ובקשת "ותן טל מטרה לברכה", יש לזכור גם את התפילה שנשא הכהן הגדול ביום הכיפורים, שביקש על אנשי השרון: "יהי רצון מלפניך שלא ייעשו בתיהן קבריהן".