בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי נפתלי בנט לשר הביטחון

בית המשפט קבע כי אף שעיתוי מינויו של חבר הכנסת בנט כשר הביטחון מעורר קושי, אין מקום לבטל את המינוי.

אורלי הררי , י"ב בטבת תש"פ

בנט בהערכת מצב עם הרמטכ"ל כוכבי
בנט בהערכת מצב עם הרמטכ"ל כוכבי
צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות, נועם סולברג וג'ורג' קרא דחו היום (חמישי) עתירה שבה התבקש להורות על ביטול מינויו של חבר הכנסת נפתלי בנט כשר הביטחון.

במסגרת פסק הדין נדרש בית המשפט להיקף סמכותה של ממשלת מעבר למנות שרים, וזאת עקב מחלוקת שנפלה בסוגיה זו בין היועץ המשפטי לממשלה לייעוץ המשפטי לכנסת.

בית המשפט קבע כי אף שעיתוי מינויו של חבר הכנסת בנט כשר הביטחון – בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת ה-22 ובמהלך הניסיונות להרכיב ממשלה – מעורר קושי, אין מקום לבטל את המינוי, וזאת בשל משקלם המצטבר של מספר טעמים ובהם: העובדה שהמינוי נעשה בהסתמך על חוות דעת משפטית שהיועץ המשפטי לממשלה סמך עליה את ידו, ולפיה לא קיימת מניעה לבצע את המינוי, ושנית, שכן לעת הזו השר בנט מכהן בתפקידו כחודשיים ועד יום הבחירות הבא נותרו כחודשיים נוספים.

בשלב זה, כך קבע בית המשפט, החלפת שר במשרד הביטחון איננה רצויה, ובייחוד בהינתן העובדה שראש הממשלה אשר כיהן בתפקיד זה קודם לכן, התחייב בינתיים במסגרת הליך אחר בפני בית המשפט העליון כי יחדל לכהן בכל תפקידיו כשר עד לאחד בינואר השנה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח הוראת השעה הקובעת שהגבלת מספר השרים בחוק יסוד: הממשלה לא תחול על ממשלה שכוננה בכנסת ה-20, רשאית ממשלת המעבר הנוכחית לחרוג מהמגבלה ביחס למספר השרים שהיא יכולה למנות. ואולם בית המשפט הדגיש כי לא ניתן יהיה לקבל התנהלות לפיה ממשלת מעבר, שאינה נהנית מאמון הכנסת ולפיכך מחויבת באיפוק וריסון בהתנהלותה, תנצל את הסמכות הנתונה לה ותגדיל עד בלי די את מספרם של חברי הממשלה ללא אישור הכנסת.

לבסוף התייחס בית המשפט למחלוקת המשפטית שנפלה בין גורמי הייעוץ לעניין פרשנותו של חוק יסוד: הממשלה, בציינו כי חופש הפעולה של ממשלת מעבר בכל הנוגע למינוי שרים הוא צר מזה הנתון לממשלה הזוכה לאמון הכנסת ועל כן יש למנות חברי כנסת כשרים בממשלת מעבר רק כאשר הדבר דרוש לשם הבטחת תפקודה התקין של הממשלה. ככלל, צורך כזה אינו מתעורר כשעל הפרק עומד מינויו של חבר כנסת במקום שר שחדל לכהן בתפקידו, אך נותר כחבר בממשלה.

השופט נועם סולברג שותף לעמדת הנשיאה המבכרת את עמדת היועץ המשפטי לכנסת על פני עמדת הממשלה, אך מטעמים שפירט, ציין כי מוטב יהיה לכנסת, כרשות מכוננת, להסדיר את הנושא בחוק היסוד.