צ'רנוביל שלנו - ביקורת טלוויזיה

אחרי ההצלחה של סדרת הדרמה 'צ'רנוביל', רומן שמונוב מביא ב'כאן 11' את גרסת הדוקו לסיפורים המזעזעים מהאסון

עפרה לקס , י"ט בטבת תש"פ

"למחוק את היום הזה מחיי". בחזרה לצ'רנוביל
"למחוק את היום הזה מחיי". בחזרה לצ'רנוביל
צילום: רומן שמונוב

האסון האקולוגי החמור ביותר שאירע במאה ה-20 כמעט לא מדובר יותר, בטח לא בישראל. אחרי כמעט חצי יובל, טבעי שרק מי שנפגעו ממנו ישירות, האנשים שראו וחוו, ירצו לדבר עליו, ומי שלא, הדבר יהיה רחוק ממנו. אבל הסרט 'בחזרה לצ'רנוביל' שהוקרן במוצ"ש האחרון ב'כאן 11', מספר שבינינו מתהלכים לא מעט אנשים שנושאים עמם את זכר האסון ההוא, בכור הגרעיני. מהאסון נהרגו באופן ישיר 54 בני אדם, אבל אלפים אחרים, אולי עשרות אלפים, נפגעו בדרגות שונות וחלו או מתו מהחשיפה לקרינה. האנשים שהיו באזור האסון נושאים איתם את המראות הקשים, וסובלים מבעיות רפואיות ונפשיות. הקולות והריחות רודפים אותם עד היום.

במאי הסרט, רומן שומונוב, פוגש רופאה שהייתה בצוות הרפואי והתמודדה עם עשרות פציעות קשות. היא מתארת חולים שרועים על הרצפה כי לא היה מקום לכולם. היא מספרת על הצורך לשקר לפצועים שיהיה בסדר, כשהיא יודעת שאין להם סיכוי לחיות, ועל לילה אחד נוראי במיוחד שבו סייעה לבצע 36 הפלות של נשים בכל שלבי ההיריון. העוברים של הנשים הללו נפגעו כתוצאה מחשיפה לקרינה, למרות שהיה מדובר בשעות ספורות בלבד. "הייתי רוצה למחוק את היום הזה מחיי", היא אומרת.

שומונוב נפגש עוד עם מהנדס חשמל של הכור, עם מפקד הפינוי מהגג שהיה במוקד השריפה והנשורת, עם קבלן שבנה את הגג מעל הכור כדי לחסום את הקרינה, וגם עם ילדה שגדלה בעיירה סמוכה ופונתה מהאזור עם משפחתה יום אחרי האסון. הילדה, היום אישה, מספרת שהאחראים אמרו שהם יוצאים לארבעה ימים בלבד, ויש לקחת רק בגדים. המשפחות הותירו הכול מאחור, חפצים, זיכרונות, תכשיטים, בית. עד היום האזור אסור למגורים. יהיה ניתן לשוב ולבנות בו חיים רק בעוד 400 שנה.

כוח האדם היה זול והאנשים לא יכלו להתחמק מהמשימות, למרות שבכך הם סיכנו את חייהם. אחרי שהרובוטים שהובאו ממדינות אחרות כדי לסייע בפינוי הפסולת הגרעינית קרסו בגלל הקרינה הרבה, בני אדם פינו את הנשורת באתי חפירה. בכל פעם הם עלו לגג למשמרת של דקה וחצי, כדי שלא ימותו. קראו להם בכינוי המחריד "ביו-רובוטים".

ההתנהלות הזאת של ברית המועצות, שבשנת 1986 עוד הייתה מדינה קומוניסטית למהדרין, החריפה את האסון ואת מימדי הפגיעה. המרואיינים מספרים שבהתחלה היה אסור לספר כלום. רק כשכל העולם כבר ידע, כי לא הייתה ברירה, החליטו לספר גם לאזרחים ולהסביר מה בעצם קורה כאן. מימד הזמן היה קריטי. ככל שאדם נחשף לפחות קרינה יש לו יותר סיכוי לחיות. אבל לממשלה זה לא היה אכפת. ברית המועצות היא המדינה הטובה ביותר ולא יכולות להתרחש בה תאונות שכאלה. אני מציעה לכל מי שצועק "קומוניזם" ו"בולשביזם" לרענן את זיכרונו, בין השאר גם באמצעות הסרט הזה, כדי להבין מה היא באמת השתקה, איך נראית דיקטטורה והיעדר חופש ביטוי.

כל המרואיינים לסרט 'בחזרה לצ'רנוביל', עלו לישראל וחיים כאן בינינו. אם תרצו, זו בעצם גרסת הדוקו לסדרת הדרמה ההיסטורית 'צ'רנוביל' של HBO, שהתבססה על הסיפור האמיתי. אסון צ'רנוביל השפיע על חלקים מאירופה ואיים לפגוע במיליונים או בעשרות מיליונים מתושבי העולם. מי שהקריב את נפשו, מרצון או שלא מרצון, הציל את האנשים האלה. כדאי להכיר את הנקודה הזאת בהיסטוריה האנושית, שיהודים לא מעטים היו שותפים לה. חלקם גרים כאן ושותקים את סיפורם.