אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: יוסי זמיר, פלאש 90

היה משהו מרחיב לב בתמונות מאירוע סיום הש"ס לנשים. מרחיב לב ומעורר מחשבות. מחשבות שהתחזקו במיוחד כששבוע וחצי אחר כך נתקלתי בפוסט שנשאר פתוח אצלי על הדפדפן בסלולרי כמה ימים. אמא אחת סיפרה בו על הבת שלה, תלמידת כיתה ח', שזוכה ליהנות בבית הספר מתוכנית מצטיינות במתמטיקה, מהעשרה רחבה במדעים וממטלות מפרכות באנגלית ובעוד מקצועות, ורק במקצוע התושב"ע, הבסיס של היהדות, היא לומדת מחוברת קלילה, כמעט מעליבה ברמתה.

הרשו לי להעריך שזו לא דוגמה בודדת. זו לא רק הבגרות בתושב"ע לבנות שנחשבת לרמה נמוכה. באופן כללי מגיל צעיר אפשר לראות איך בכל המקצועות בנים ובנות בחינוך הדתי לומדים אותו דבר, ורק בכל מה שקשור ליהדות פתאום יש הבדל. המתמטיקה אותה מתמטיקה, המדעים אותם מדעים, ורק בתושב"ע אלו ילמדו את המסכתות הקשות במשנה, ואלו את הקלות. ואני אפילו לא מדבר על לימודי הגמרא.

ההבדל הזה רק מתרחב בשנות התיכון. בנים יוכלו לבחור בין שלל ישיבות בכל רחבי הארץ, כאלו שמתמקדות בלמדנות, בחסידות, בארץ ישראל וכל מה שתרצו, והבנות ילכו ברובן המוחלט לאולפנה המקומית. מספר שעות הקודש שבני ובנות המגזר ילמדו יהיה שונה לחלוטין, ובכלל לא בר השוואה. גם בת שתחפש בכל רחבי הארץ, לא תמצא ולו מוסד לימודי אחד שייתן לה לימודי קודש ברמה ובהיקף שמזכירים ישיבה תיכונית.

באחד ממופעי הסטנד-אפ הראשונים של יאיר אורבך הוא סיפר בדיחה על חבר שלו שמתקשה למצוא דייטים בגלל ההגדרה "מסורתי", ואורבך בתגובה אומר לו "אתה שומר כשרות? שומר שבת? אז אל תגיד מסורתי, תגיד 'אני בת דתייה'". העצוב הוא שזו בדיחה שמבוססת על האמת, על כך שרף הציפיות המינימלי שמציבים לבת הדתית הוא מינימלי עד בלתי קיים.

וכאן שואלים הבן או הבת: אז איך זה מתיישב? מצד אחד אלפי נשים באירוע סיום הש"ס, ומצד שני רוב עצום של ילדות, בנות הדור הבא, שלא יראו דף גמרא בכל 12 שנות הלימוד במערכת החינוך? ולפני שאתם עונים לי שזה תהליך ורק עניין של זמן, תשאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אתם צופים הקמה של "ישיבה תיכונית" לבנות? האם זו תהיה הנורמה? כל עוד התשובה שלילית, מבחינתי התשובה היא כלשון הגמרא: תיקו.