אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: ISTOCK

"כשילד יושב בבית בחדר שלו ההורים באופן טבעי בטוחים שהוא מוגן. היום החדר או השירותים בבית, לכאורה המקום האישי והבטוח, שם יכולות להיות הפגיעות הכי קשות. על ההורים להיות קשובים וערניים ובמקרה הצורך גם להציץ למכשירי הטלפון של הילדים", כך אומרת רס"ר טל בורנשטיין, שוטרת המשרתת בקבע במוקד 105, אשר מקבלת מדי יום פניות רבות של הורים וילדים שנפגעו מחשיפה לתכנים לא הולמים ברשת, ולעיתים אפילו נוגעים בפלילים.

לקראת שבוע הבטיחות ברשת שתציין משטרת ישראל אנו מקבלים הצצה לפעילות המוקד שמטרתו לתת מענה ראשוני לקטינים שחוו אלימות, בריונות, סחיטה או חשיפה לתכנים לא הולמים ברשת. השבוע נחשפו נתונים באשר לשימוש קטינים ברשתות החברתיות. על פי המועצה לשלום הילד 50 אחוזים מהילדים מתחת לגיל 12 אוחזים בסמארטפון, 95 אחוזים מבני הנוער פעילים בווטסאפ, 88 אחוזים מבני הנוער מחזיקים חשבון אינסטגרם, 61 אחוזים משתמשים בפייסבוק, 38 אחוזים פעילים בסנאפצ'ט וכחמישית פעילים בטיק-טוק. 43 אחוזים מההורים לא מגבילים את זמן המסך של ילדיהם, 36 אחוזים מאפשרים להם עד שעתיים ביום ו-13 אחוזים לא מאפשרים כלל. הכמות ההולכת וגוברת של קטינים שמחזיקים בכיסם גישה לכל מקום בעולם מביאה איתה מפגש עם פגיעות קשות.

"במוקד שלנו היום יש יותר כלים להתמודד עם התופעות הללו", מספרת רס"ר בורנשטיין, "בעבר היו פניות שהגיעו למוקד 100 של המשטרה, אבל כאן זה שונה לגמרי. לדוגמה במקרה של פוסט אובדני ברשת, אם לפני שנתיים היה מתקבל פוסט כזה במשטרה ניידת הייתה מאתרת את מקום הכתיבה של הסטטוס, מגיעה לשם, רואה שהילד בחיים והכול בסדר והולכת. היום אנחנו יודעים שגם אם הילד יאמר 'זה היה בצחוק' עדיין צריך לברר אם הוא עובר חוויה קשה. המוקד מאגד גורמים ממשרדי הרווחה, ביטחון הפנים והחינוך. במקרה כזה אנחנו יוצרים קשר עם בית הספר, ואם יש צורך אז גם עם גורמי רווחה. רואים מה מביא ילד לכתוב דבר כזה ולפעמים מגלים שאכן הוא עובר התמודדויות לא פשוטות וצריך סיוע".

ליצור מעטפת

המוקד, שהוקם לפני שנתיים ביוזמת השר לביטחון פנים גלעד ארדן, מאויש 24 שעות ובכל רגע נתון נמצאים בו שוטרים, אנשי חינוך וגורמי רווחה. כולם מצויים בכל עת כדי לסייע לילד או להורה שיפנה בכל סוג עזרה שיצטרכו בנושאי סכנה ברשת. עשרות פניות מתקבלות במוקד מדי יום, ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים מאפשר לכל אחת לקבל את המענה הראוי והמתאים לה ביותר.

"השיחות מתקבלות מקטינים או מההורים שלהם", מסבירה בורנשטיין. "לעיתים קיים גורם מלווה אחר שיוצר איתנו קשר. השוטרים עונים לטלפונים, קולטים את המידע הראשוני ומבצעים מעין חקירה להבין במה מדובר. מה שמייחד את הפשיעות ברשת זה שלא תמיד הכול ידוע על החשוד, לפעמים יש פניות שאומרים לנו בהן רק את השם של חשבון האינסטגרם שהוא בכלל פייק. בסוף השיחה אנחנו מערבים גורמי מקצוע שיושבים איתנו. זה יכול להיות שיחות ייעוץ והכוונה להורים, הרגעה לילד או התערבות עם בית הספר או גורמים בקהילה. יש אירועים שאינם פליליים אבל הם כוללים שיימינג, חרמות או בריונות. כאשר מדובר באירוע לא פלילי הקטין או ההורים מקבלים ייעוץ והכוונה, וגם במקרים פליליים, מלבד החקירה ובניית פרופיל החשוד ואיסוף מודיעין – יש גם תמיכה ובמקרי הצורך מעורבות של בתי הספר והרשויות".

תמי אומנסקי, מפקחת ייעוצית במשרד החינוך, נרתמה גם היא למשימה. בתפקידה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת היא מנהלת את תחום הייעוץ הפסיכולוגי של מוקד 105. "שיתוף הפעולה בין גורמי רווחה, ייעוץ, חינוך וביטחון פנים יוצר מעטפת שיכולה לתת לילד עזרה מקסימלית", היא אומרת. "אנחנו לא פועלים כאוטומט, כל פנייה שמגיעה למוקד נידונה בכובד ראש. ראשית, כל צעד שאנחנו נוקטים נעשה בשיתוף עם הפונה, התלמיד או ההורה. כשביחד אנחנו מבינים שהצעד הבא הוא פנייה לבית הספר – אנחנו יוצרים קשר עם הפיקוח על הייעוץ במשרד החינוך ואז אנחנו מרוויחים שני דברים: הבנה של התמונה על ידי בית הספר, לפעמים הם יכולים לתת רקע למקרה שעוזר לנו להבין את המצב, ודבר שני – יכולת לסייע לקטין יחד עם היועצת בבית הספר והסביבה שלו".

כאמור, כמחצית מהילדים עד כיתה ו' אוחזים בסמארטפון עם גישה לא מוגבלת לאינטרנט ורבים מההורים כלל לא מודעים לכך. ש', אם לילד מבית ספר דתי באזור המרכז, נחרדה לגלות לאילו תכנים נחשף בנה בן העשר בלבד. "אני שמה לב שמדי פעם בבית הוא עושה תנועות מגונות, מדבר בצורה לא שייכת ונראה כאילו הוא מחקה משהו אחר שראה. זה הדליק אצלי נורה אדומה", מספרת ש', "שאלתי אותו בעדינות איפה הוא ראה דבר כזה. בהתחלה הוא סירב לשתף פעולה, אבל אז אמר שחברים שלו רואים בבית הספר. עברנו על דברים בטיק-טוק והזדעזעתי לראות מה יש שם. תכנים מיניים ממש, ורואים אותם ילדים ממש קטנים. אם עוד הורים היו מודעים לזה ועושים את הסינון הזה – אז כמובן זה לא היה מתחיל לעבור בין הילדים ולהיות מופץ בין חברים. אני מדברת איתו ומנסה לברר מה קורה, אבל לצערי רק הורים מעטים נוהגים כך".

הורה אחר סיפר שבקבוצת הלכה יומית שפתח רב בית הכנסת החלו לצוץ תכני אלימות ושיימינג שלא ברור מאיזה טלפון נשלחו. "אתה מכניס ילד לקבוצה הכי תמימה שיכולה להיות, כדי שיקבל כל בוקר שיעורי תורה, ונחרד לגלות מה יוצא משם. בחלק מהמקרים זו השתלטות של וירוס או רובוט על אחד החשבונות בקבוצה. אנחנו לא באים להאשים אף אחד מהמתפללים, אבל צריך מראש להיות מודע לדברים".

משולש הגנה

בעוד כשבועיים יציינו ברחבי העולם את יום המודעות לבטיחות ברשת. בישראל המשטרה יחד עם גורמי הרווחה לא מסתפקים ביום אחד ויקדישו שבוע שלם לציון הנושא. במהלך השבוע יתקיימו מהלכי הסברה ופרסום שיתריעו בפני הסכנות ברשתות החברתיות, ויעניקו כלים כיצד להישמר מהן.

מי שטוען כבר זמן רב כי יש להשקיע מאמץ ולמנוע מראש את ההידרדרות למצבים כמו אלו שמגיעים למוקד הוא יוסף שפייזר, יושב ראש 'הפורום הדיגיטלי – שומרים על הילדים ברשת'. בשיחה עם 'בשבע' מספר שפייזר: "אנחנו התחלנו לפני חצי שנה את הפעילות שלנו אחרי שהזדעזענו לגלות את רמת החשיפה של ילדים מגיל שמונה לתכנים בוטים ובלתי הולמים בכלל. השתגענו. השלב הראשון היה להתחבר לגופים ועמותות שעוסקים בתחום החינוך. חברנו יחד כעשרים ארגונים דתיים וחילוניים והוצאנו קריאה לחברות הסלולר לאפשר מסלולי גלישה ייעודיים לילדים.

"התחברו אלינו כ-5,000 הורים ששלחו 22 אלף מיילים לראשי חברות התקשורת בארץ וביקשו לבנות חבילות מסוננות. במחקרים שערכנו הראינו איך מרחק של כמה לחיצות בלבד מפריד בין הילד ובין תכנים בוטים, כך שכמעט בוודאות כמה ימים אחרי שהמכשיר אצלו הילד כבר ייחשף אליהם. גם אם הוא לא רוצה הוא פוגש בהם, לפעמים בלי יכולת שליטה".

שפייזר מספר גם על תוכנית שגיבש יחד עם צוותים חינוכיים להגברת המודעות. "הדבר המועדף ביותר הוא שילדים קטנים לא ישתמשו בטלפון עם אינטרנט, אבל בזה אנחנו לא יכולים לשלוט. אם כבר משתמשים בסמארטפון אז קודם כול שיהיה מסונן, ומעבר לכך אנחנו מדברים על שימוש נכון ומכוון על ידי משולש של הורים, מורים ותלמידים.

"ראשית, שההורים יהיו מודעים לסכנות ולפיתיונות שיש ברשתות. היום הורים יודעים שיש לילד פייסבוק וזה בסדר. אבל פייסבוק זה מזמן פאסה, יש רשתות שילדים מסתובבים בהן והתכנים שם בעייתיים הרבה יותר. המורים צריכים לפקח, לעורר את הבעיות ולדבר על כך עם התלמידים, והתלמידים עצמם צריכים להיות מודעים. אנחנו נאבקים להכניס את התוכנית שיצרנו וקוראים מעל כל במה לשר החינוך הרב רפי פרץ לאמץ אותה ליישום בבתי הספר. יש כיום 30 מוסדות שמוכנים להשתתף בפיילוט ראשוני, אבל לא קיבלנו את התמיכה הראויה מהממשלה, ובינתיים הילדים הולכים ומתמכרים למראות של אלימות, שיימינג ושאר רעות חולות".