אלון שוורצר, 'אם תרצו'
אלון שוורצר, 'אם תרצו'צילום: קובי דוברז

לפני כשנה קיבל השר לביטחון פנים גלעד ארדן את מסקנות הוועדה שהקים לבדיקת התנאים של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הישראליים.

חמש החלטות מרכזיות התקבלו באותו מסמך: ביטול ההפרדה בין אסירי חמאס לאסירי הפת"ח, הפסקת הבישול העצמאי באגפים, צמצום צריכת המים, ושני הסעיפים המרכזיים – ביטול תפקיד דוברי האגפים וקיצוץ הכספים שהרשות הפלשתינית ומשפחות המחבלים מפקידות לאסירים.

שנה אחר כך, מתברר שמסקנות הוועדה שהתקבלו על ידי השר יושמו באופן חלקי בלבד. המצב שעליו דובר בסעיפים המרכזיים נותר כמו שהיה קודם לכן. ממסמכים שהגיעו לידי העיתון 'בשבע' עולה כי מוסד דוברי האגפים נותר על כנו, וכי הכספים עדיין מועברים לידי האסירים הביטחוניים.

שב"ס לא מספק מידע

בכללים של שירות בתי הסוהר לאסירים ביטחוניים מוגדרים במפורש תפקידי הדוברים האגפיים. על פי הגדרת התפקיד מדובר באסיר שנקבע על ידי מפקד הכלא ואינו מתחלף. אלא שמסקנות הוועדה חייבו בחירה של נציג מתחלף שאינו מחבל עם דם על הידיים, תנאי שלא מופיע בעדכון הכללים מדצמבר האחרון. כמו כן נקבע שהדוברים לא יעסקו בקביעת סדר יום, בטיפול בבעיות פרטניות ועוד.

בעקבות פנייתו של ארגון 'אם תרצו', ענה שירות בתי הסוהר כי המפגשים בין מפקדי בתי הכלא הביטחוניים לדוברים האגפיים אינם מתועדים, כך שאין לדעת מה הנושאים שעליהם שוחחו הצדדים. בנוסף לכך הודו בשירות בתי הסוהר כי אין תיעוד של תאריכי הפגישות, אם כי הן נערכות לכל הפחות אחת לשבוע.

בחלק אחר של התשובה סירב שירות בתי הסוהר להעביר את שמות הדוברים האגפיים, בטענה שהעברת השמות עלולה לגרום לפגיעה בפרטיות, ובנוסף לכך "שמות האסירים הדוברים הם בבחינת מידע שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור". כפי שצוין קודם, שמות האסירים דווקא חשובים מאוד לציבור, שכן מסקנות הוועדה דורשות שהנציגים לא יהיו מחבלים עם דם על הידיים, נתון ששב"ס לא מוכן להעביר.

מידע נוסף ששב"ס לא הצליח לאתר הוא שמותיהם ומספריהם של האסירים הביטחוניים שמועסקים במפעלים יצרניים. בכללי התנאים נקבע במפורש שאסירים ביטחוניים לא יעבדו במפעלים מסוג זה, וכך גם מציין השב"ס במכתב התגובה לארגון. עם זאת, שב"ס מוסיף כי "נעשה מאמץ רב לעבד את הנתונים הגולמיים שנתקבלו על ידי מערך התעסוקה, אך לצערנו עיבוד הנתונים הניב תוצאות שגויות, ומשום כך יהיה זה לא אחראי למסור נתון זה".

סעיף אחר במסקנות ארדן גם כן נותר ללא יישום, והוא העברת הכספים מהרשות וממשפחות המחבלים לאסירים. מדי חודש מעבירה הרשות כ-600 שקלים לכל אסיר שיושב בכלא הישראלי. סכום זה לא עובר ישירות לאסירים אלא לחברה המפעילה את הקנטינות, כך שהוא נמצא בידיים ישראליות. הכספים מוגדרים על ידי הרשות ככספי טרור.

"יש מצב אבסורדי שבו המחבלים לא מפצים את משפחות הנרצחים או הנפגעים בטרור, ובמקום זאת זוכים לפרסים גדולים", אומר יוסי בן ברוך, מנכ"ל ארגון לביא הפועל למינהל תקין בישראל. "הכספים האלה היו צריכים להיות מעוקלים על ידי מדינת ישראל ולעבור לנפגעים. הרי אנחנו יודעים בדיוק מי הם אותם נפגעים, אנחנו יודעים בדיוק מי הם הפוגעים שכבר הורשעו בדין, והכספים האלה שכבר נמצאים בידיים ישראליות לא עוברים למשפחות שצריכות לקבל אותם".

הכספים שמועברים לאסירים משמשים אותם לקניית שורת מוצרים בקנטינות בבתי הכלא. לפני כמה חודשים חשף משה נוסבאום, כתב המשטרה של חדשות 12, שהאסירים זוכים שם לשורה ארוכה מאוד של מוצרים שלא נמצאים באגפים של האסירים הפליליים. בתגובה לפרסום הודיע שב"ס כי יצמצם את מבחר המוצרים בקנטינות. כאשר פנה ארגון לביא לבדוק האם אכן צומצמה הרשימה, ענה שב"ס כי השלב הראשון של הצמצום אכן התבצע, אך הם לא יכולים להעביר את הרשימה. באשר לשלב השני בתהליך הצמצום, בשב"ס ציינו כי הוא נמצא כרגע בבדיקה.

"באופן קבוע, שב"ס בתגובות שלו אומר שהוא לא יכול להעביר מידע מסוים משלל סיבות, בדרך כלל מכיוון שאין לו את הנתונים אצלו", אומר אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות בארגון 'אם תרצו'. "זה נכון לשורה ארוכה של נושאים. החל משמות הדוברים, דרך ביקורי נציגי קונסוליות ושגרירויות זרות ועד שורה של תנאים מפליגים שקיימים רק לאסירים ביטחוניים".

מה כן אפשר להבין מתוך התשובות של השב"ס?

"דבר אחד פשוט מאוד: מסקנות ועדת ארדן לא מיושמות ברובן המוחלט. סעיף צריכת המים אכן מיושם, אבל הוא הפחות מרכזי מבין שלל הסעיפים. הסעיפים הקריטיים, אלה שנועדו ליצור שינוי אמיתי, לא יצאו אל הפועל. אם גם היום, שנה אחרי פרסום המסקנות, אסירים פלשתינים עדיין עושים הכול כדי שיגדירו אותם אסירים ביטחוניים, זה מעיד יותר מכל דבר אחר עד כמה התנאים שם טובים, ועד כמה בתכל'ס לא יושמו המסקנות".

מפחדים מהתקוממות

תנאיהם המפליגים של האסירים הביטחוניים סופגים כבר שנים ארוכות ביקורת ציבורית. בתחילה היו אלה לימודי הבגרויות והתארים על חשבון משלם המיסים הישראלי, בהמשך אלה היו תרופות מחוץ לסל הבריאות בסך 45 מיליון שקלים בשנה שקיבלו האסירים, ועוד שורה של תנאים שאין להם אח ורע בעולם.

"אין דבר מגוחך יותר", אומר עו"ד יבגני פרחיה ממשרד ברנדר פרחיה גור חן ושות'. בשנים האחרונות מייצג פרחיה סוהרים רבים, שחלקם שירתו באגפים הביטחוניים. "אם תעשה השוואה בין תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בארץ אל מול אסירים פליליים, ואז תבדוק את הנתונים לעומת מה שקורה בשאר מדינות העולם, תגלה שבאף מדינה מתוקנת בעולם לא זוכים אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה ליחס מועדף מאסירים בעלי רמת מסוכנות נמוכה יותר. כמו שברור לכל אזרח אמריקני שלא יעלה על הדעת שמבצע הטבח בבית הספר בפלורידה, במסגרת מאסרו בכלא בעל רמת אבטחה מירבית (Maximum Security), ייהנה מתנאים מועדפים מאסירים שהורשעו בעבירות של גניבת רכב למשל, כך צריך להיות ברור לכולנו שמבצע הטבח של משפחת פוגל לא יזכה לביקורים של הצלב האדום, לא יקבל משחקים, לא ייהנה משפע של אוכל מועדף ולא יעשה קומזיץ עם חבריו לצלילי מוזיקה שמתנגנת מ-DVD החדש שקיבל. מדובר בכשל מוסרי בכל קנה מידה ביחס להרתעה וענישה של אותם מחבלים".

העובדה שכבר כמעט שנה אין נציב לשירות בתי הסוהר רק מדגישה את הבעיה. "אין ספק שהעובדה שאין נציב משפיעה", אומר שוורצר, "אבל זה הרבה יותר מזה. כבר שנה אין ממשלה בישראל, ואנחנו רואים שהדברים הללו שמצריכים טיפול פשוט נותרים ללא מענה, גם כשכבר יש החלטות בנושא. השר לא נמצא בשטח בפול-טיים בגלל הבחירות, ורק לחץ ציבורי יוביל את השינוי. כל מה שקרה בשנה האחרונה הגיע בגלל הלחץ הזה. הבעיה היא שמדובר רק בשינויים נקודתיים".

התנאים המופלגים לא התחילו ברגע שנפלה הממשלה. הם מלווים אותנו כבר שנים.

"נכון, ולכן ההתנהלות בשנה האחרונה היא רק תסמין לבעיה היותר גדולה. סוגיית האסירים הביטחוניים היא תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו. כל הזמן אנחנו שומעים אמירות של הכלה ורצון לשמור על השקט. אנחנו יודעים מסוהרים שדיברו איתנו שהמצב הזה מאוד כואב להם, אבל המפקדים שלהם אומרים שאין באמת הרבה ברירות, כי האלטרנטיבה היא כאוס".

"שב"ס מנסה לקנות שקט, והמחיר הוא ההרתעה כלפי אותם אסירים שפשוט לא קיימת", אומר בן ברוך. "שב"ס הגיע למצב שככל שהמחבל יותר מסוכן, כך ההתרפסות בפניו גדולה יותר. התוצאה היא כל מה שאנחנו רואים היום. היום כשאסירים ביטחוניים יוצאים לשביתות רעב הם עושים את זה על האקסטרות שהם מקבלים, ובסוף כמעט תמיד הם מנצחים ומשיגים את מה שהם רוצים. זאת בדיוק הבעיה של חוסר הרתעה".

איך ניתן להחזיר את ההרתעה?

"במובן מסוים הפתרון נמצא בין היתר בבחירת הנציב החדש. הוא צריך להציג לשר תוכנית ברורה כיצד הוא מתכנן לטפל בסוגיית האסירים הביטחוניים, כיצד להוביל לכך שאסירים שמעוררים מהומות יקבלו סנקציות ועונשים, כיצד להחזיר את השליטה הישראלית לאגפים הללו. המצב שקורה היום פשוט לא יכול להימשך".

מלשכת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן נמסר כי ״יישום תוכנית הפעולה לצמצום תנאי הכליאה של המחבלים עד למינימום המתחייב בדין הבינלאומי הוא השיקול המרכזי בבחירת נציב בתי הסוהר הבא. שיקול זה הוצג בפני המועמדים והם הציגו בפני השר את תוכניות הפעולה שלהם בנושא חשוב זה. יש להדגיש שוב, שהשר כבר פעל רבות בעבר בנושא זה ואף ביצע שינויים חשובים לצמצום תנאי הכליאה ובהם הפסקת ביקורי מחבלי חמאס מעזה, הגבלת השימוש של המחבלים במים ועוד. השר אף הקים ועדה ציבורית שהגישה תוכנית פעולה אשר ממתינה כבר כשנה לדיון ואישור הקבינט הביטחוני, בהתאם לדרישת המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה״.

משב״ס נמסר: "שירות בתי הסוהר מתמודד בנחישות מול סוגיית החזקת האסירים הביטחוניים ורואה חשיבות רבה במציאת האיזון הנכון בין שמירה במשמורת חוקית ונאותה ובין עבודה ערכית ומקצועית הנדרשת בטיפול באוכלוסייה זו. עם קבלת החלטות ועדת השר לצמצום תנאי מחיית האסירים הביטחוניים וטרם אושרו בקבינט הסעיפים הנדרשים לכך, מונו בשב״ס ועדות משנה אשר בחנו את כלל הסוגיות שעלו תוך שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים בתוך ומחוץ לשב״ס. יישום מסקנות הוועדות נבחנו ושולבו במסגרת תוכנית העבודה השנתית של 2020. במקביל החל שב״ס לנקוט צעדים נרחבים לצמצום תנאי מחיית האסירים הביטחוניים, בהם התקנת חסמי סלולר, התקנת מערכת שליטה וניתוק מים, הסרת מאות מוצרי קנטינה, ביטול פקודת צילום אסירים, שינוי שיטת הבישול והמשך מבצעי חיפוש נרחבים על בסיס יומי לאיתור והחרמה של ציוד אסור".