לימודי ליבה נוסח אמריקה

ניו יורק מנסה לכפות על הישיבות לימודים כלליים. הבוגרים מתלוננים שבקושי למדו לדבר אנגלית.

ג'וזפין דולסטן - JTA , י"ט בטבת תש"פ

מתמטיקה
מתמטיקה
צילום: istock

ג'ין סטיינברג נולד וגדל במרחק פחות משעה מהעיר ניו יורק, אבל גם עכשיו, כאדם בוגר, הוא בקושי דובר את שפת מולדתו.

סטיינברג, בן 43, גדל בקהילה חרדית ברובה, במרחק כ-80 ק"מ ממנהטן, ולמד בבתי ספר שבהם יידיש הייתה שפת ההוראה העיקרית. עד גיל 12 קיבל רק שעת לימוד אחת ביום במקצועות שאינם תורניים. לאחר מכן, ירד מספר השעות הללו לאפס. משעות הבוקר המוקדמות ועד מאוחר בערב השקיע את כל זמנו בלימודים תורניים.

כאשר פנה, בגיל 37, להירשם למכללה קהילתית, נאמר לו שעליו להשתתף תחילה בשיעורי אנגלית המיועדים למהגרים. "הייתה לי שיחה עם האחראית והשאלה הראשונה שהיא שאלה אותי [הייתה], 'מתי הגעת לארצות הברית? באיזו שנה?'", נזכר סטיינברג. "וניסיתי להסביר לה שלא היגרתי לכאן. נולדתי כאן".

בקריית יואל, עיירה באורנג' קאונטי, ניו יורק, שבה רוב התושבים הם דוברי יידיש החברים בחסידות סאטמר, סטיינברג לא למד כמעט דבר מחומר הלימוד הכללי. ״אפילו באנגלית בסיסית, במתמטיקה בסיסית", הוא סיפר.

לאחר שהחליט כי אינו חפץ עוד באורח חיים חרדי, נרשם סטיינברג ללימודים במכללה הקהילתית רוֹקלנד, ושם הופנה להירשם לתכנית השלמה שתכין אותו לרמת הלימודים הנדרשת. כשניסה ללמוד קורס מבוא לביולוגיה, גילה שאין לו אפילו ידע בסיסי במדעים.

"כמעט בכל שיעור היו מקרים כאלה, שבהם היה לי פער שבגללו לא יכולתי להבין והייתי צריך להשלים משום שהיו לי חוסרים בהשכלה בסיסית. ואחר כך גם גיליתי שהייתי צריך ללמוד פי שלושה מהזמן שהקדיש סטודנט ממוצע בכיתה שלי", נזכר סטיינברג. ב-2012 הקים קבוצת תמיכה ליהודים חרדים-לשעבר, בשם פריידום.

הצעה חדשה מטעם מחלקת החינוך של מדינת ניו יורק מבקשת לתת מענה לקשיים שבהם נתקלים סטיינברג ובוגרים אחרים של בתי הספר הפרטיים החרדיים. התקנות החדשות יאלצו ישיבות להבטיח כי התלמידים יקבלו השכלה כללית טובה לפחות כמו זו שמספקים בתי הספר הציבוריים.

תיאורטית, הישיבות אמורות לספק השכלה שכזו ממילא. מדינת ניו יורק דורשת מבתי הספר הפרטיים לתת לתלמידיהם השכלה "שוות ערך במהותה" לזו שמעניקים בתי הספר הציבוריים. מזה זמן רב נשמעת ביקורת הטוענת שבתי ספר חרדיים רבים רחוקים מלעמוד בתקן הזה, אך מאמציהם לתת מענה לבעיה נתקלו בהתנגדות מצד גורמים בעמדות מפתח בקהילות החרדיות. בשנה שעברה, הסנטור מטעם המדינה, שמחה פלדר, עיכב את אישור תקציב המדינה כדי לבלום את ניסיונותיה של מדינת ניו יורק להתערב בתוכנית הלימודים של הישיבות. פלדר הוא רב ומייצג את מחוז ברוקלין, שבו מתגוררים חרדים רבים.

התקנות החדשות יוסיפו כוח רגולטורי לכמה מן החוקים הקיימים. הן מפרטות כמה שָעות חובה על הישיבות להקדיש לכל אחד מהמקצועות הכלליים ודורשות מבתי הספר לספק שעות הוראה נוספות לתלמידים שידיעתם באנגלית מוגבלת. בתי ספר שלא יעמדו בדרישות עלולים לאבד מימון חיוני מן המדינה.

רבים ששו על ההצעות החדשות, אותן הם רואים כדרך לפתור בעיה של ממש בבתי הספר החרדיים. אולם יש גם מי שמותח ביקורת על הרעיונות הללו. לאחר שמחלקת החינוך הציעה לראשונה את הכללים החדשים, בנובמבר 2018, הוגשו תביעות משפטיות בשם הישיבות החרדיות, וכן בשם בתי ספר קתוליים ועצמאיים אחרים במדינה. המבקרים טענו שהכללים פולשניים מדי ומחלישים את יכולתם לספק לתלמידיהם חינוך דתי איכותי.

"רובם הגדול של בתי הספר הדתיים בכל מדינת ניו יורק יצטרכו לערוך שינויים ממשיים במערכת השעות היומית שלהם ולהסיר במידה רבה את הדגש מן הלימודים התורניים הנלמדים בכל יום – ובמובן מסויים, להתפשר על עצם השליחות שלשמה נוצרו בתי הספר האלה", אמר הרב חיים דוד צוויבל ל-JTA.

צוויבל הוא סגן נשיא בפועל של ארגון הגג החרדי אגודת ישראל באמריקה והוא מכהן בוועד המנהל של הורים למען חירות חינוכית ודתית בבתי הספר, קבוצת הסברה שנוצרה כדי להתנגד למאמצים לכפות השכלה כללית נוקשה יותר על בתי ספר חרדיים.

לדברי צוויבל, ישנם כ-160,000 תלמידים הלומדים בכ-450 ישיבות במדינה, ורוב בתי הספר האלה יצטרכו לשנות בצורה משמעותית את תוכנית הלימודים שלהם על פי התקנות המוצעות. גישה טובה יותר, אמר, תהיה לעבוד באופן פרטני עם בתי הספר המתקשים ולשפר את החינוך הכללי הניתן בהם.

"אנחנו צריכים לעבוד על הדברים האלה ולסדר אותם ולעשות את זה על בסיס פרטני, כל בית ספר בפני עצמו, במקום ליצור מבנה חדש של פיקוח אגרסיבי שהוא יותר מחמיר, ככל הידוע לי, ממה שקיים בכל אחת מחמישים המדינות האחרות", אמר.

לציבור הישראלי, המאבק הזה ודאי נשמע מוכר. גם בישראל ניסתה הממשלה לאכוף סטנדרטים של השכלה כללית על בתי ספר חרדיים במימון ציבורי ונתקלה, בדיוק כמו בניו יורק, בהתנגדות עזה מצד מנהיגי הקהילה ונציגיה הפוליטיים. בתי ספר חרדיים מסויימים בישראל מקבלים פטור מן הצורך לספק שיעורי ליבה במתמטיקה, מדעים, אנגלית ומקצועות נוספים. רק 12 אחוזים מן התלמידים החרדיים קיבלו תעודות בגרות בשנה"ל 2015-2016, הרבה פחות מ-77 האחוזים שהיו זכאים לבגרות בין תלמידי בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים, זאת על-פי דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2018.

כמו בישראל, ישנם מבני הקהילה החרדית בניו יורק החוששים שהתקנות המוצעות הן חלק ממאמץ נרחב יותר לשנות את אורח חייהם.

"הסכנה היא שאם תנסו לשנות דבר אחד, זה לא יעצור בזה. מחר תגידו שאנחנו צריכים לשנות את הלבוש שלנו, את דרך האמונה שלנו וכן הלאה", אמר ווֹלוִי איינהורן, בן 28, בוגר ישיבה שעובד כעת בחברת עיצוב בברוקלין.

לדברי איינהורן, היהודים החרדים יכולים להצליח מקצועית הודות לתמיכה שהם מקבלים מאחרים בקהילה. אולם סטיינברג אומר שלמרות זאת רבים עדיין מועסקים בעבודות שרחוקות מלממש את הפוטנציאל שלהם והתמיכה הקהילתית לא עוזרת לאלה שמחליטים שאינם רוצים להמשיך באורח חיים חרדי.

"מה אם אני רוצה לא להיות חלק מן הקהילה יותר?" שואל סטיינברג.

על פי הכללים המוצעים, בתי ספר פרטיים שאינם עומדים בתקנות יפסידו את המימון לספרי לימוד, הסעות ושירותים אחרים שמספקת המדינה. אם בתי הספר לא יעמדו בדרישות וההורים ימשיכו לשלוח אליהם את ילדיהם, עלולים להיגזר על ההורים עונשי מאסר. מחלקת החינוך הקציבה פרק זמן לתגובות מן הציבור, שהסתיים בספטמבר, והיא בוחנת כעת האם להפוך את ההצעה לחוק.

התקנות המוצעות נובעות מתלונה שהוגשה בשנת 2015 למחלקת החינוך של העיר ניו יורק על ידי תלמידים לשעבר ב-39 בתי ספר חרדיים, שטענו כי לא קיבלו הוראה מספקת בלימודיהם הכלליים, במיוחד באנגלית.

את מכתב התלונה אירגנה קבוצת "עורכי דין צעירים למען חינוך הוגן" – Young Advocates for Fair Education (Yaffed), הפועלת למען שיפור החינוך בבתי הספר החרדיים. מייסדה, נפתלי מוסטר, למד בילדותו ובנעוריו בישיבות חרדיות בשכונת בורו פארק שבברוקלין והוא אומר שבתום לימודיו בקושי ידע לדבר אנגלית.

"[הישיבות] רוצות להמשיך לעשות מה שהן עשו כל הזמן, ולדעתנו זו הזנחה חינוכית המונית ושלילת השכלה מילדים, תוך הפקרתם לחיי עוני ותלות בסיוע ממשלתי", אמר מוסטר ל-JTA.

דוח של אירגונו משנת 2017 טוען שעד גיל 13, התלמיד הממוצע בבית ספר חרדי לבנים מקבל רק כשש שעות הוראה בשבוע במקצועות כלליים. לאחר מכן, טוען הדוח, הם אינם מקבלים בכלל השכלה שאינה תורנית.

התקנות המוצעות ישפיעו כפי הנראה על בנים חרדיים יותר מאשר על בנות. הקהילה שמה דגש על לימודים תורניים לגברים, ומנשים רבות מצופה לעבוד בזמן שבעליהן לומדים בישיבות. משום כך מקבלות הבנות בדרך כלל השכלה כללית מקיפה יותר.

"אנחנו בצד המקופח בכל הנוגע ללימודי תורה, ללא ספק… אבל הבנים בהחלט בצד המקופח בכל הנוגע ללימודים כלליים", אמרה פרימט גולדברגר בת ה-34, שכמו סטיינברג גדלה בקריית יואל אך בינתיים עזבה את קהילת סאטמר.

גולדברגר, עיתונאית שכתבה על ניסיונה האישי כמי שגדלה בקהילה חרדית, אמרה כי מן הנשים בקהילות שכאלה מצופה לעזור לבעליהן במטלות היומיום הכרוכות בתקשורת באנגלית.

"הבנתי שאתחתן ואצטרך לעזור לבעלי כשהוא ילך לרופא", אמרה גולדברגר.

שולם לייפר, בן 34, סיים את לימודיו בישיבה בבורו פארק עם מיומנות טובה יותר באנגלית מזו של חבריו לכיתה, משום שמשפחתו דיברה בבית גם אנגלית וגם יידיש. כיום לייפר מנהל כמה מוסדות סיעודיים, אך הוא אומר שאפשרויות הקריירה שלו הוגבלו מאוד בגלל הפערים בחינוך הכללי שקיבל.

"אנחנו לא מתחילים בנקודת הפתיחה הבסיסית שאפשר לדמיין שתהיה בחברה משגשגת", הוא אומר. "אנחנו לא יכולים להחליט בנעורינו שנהיה רופאים, או נהיה עורכי דין, או נהיה רואי חשבון או אסטרונאוטים או שום דבר בעצם".

לייפר דחה על הסף את הטענות שהתקנות המוצעות יפגעו ביכולתן של הישיבות ללמד לימודים תורניים והגדירן כ"זריעת פחד חסרת בושה".

"לא נכון שלא יישאר לזה מקום", אמר. "זוהי פשוט הודאה בכך שמה שמלמדים את הילדים כרגע מכין אותם רק לחיים יהודיים; ואם לא יהיו להם אמצעים, הם לא יוכלו אפילו להשיג את זה, וזה פשוט לא הוגן".