ניצולת השואה שרה לייכט: "המשפחה שלי הושמדה, לא נפרדתי ממנה"

במלאת 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, אילה חסון שוחחה עם הניצולה שרה לייכט: "מחובתי לספר משום שעוד מעט לא יהיה מי שיספר".

103FM , כ"ד בטבת תש"פ

אושוויץ בירקנאו
אושוויץ בירקנאו
צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

שרה לייכט בת ה־91 אשר ניצלה ממחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שוחחה עם אילה חסון ב־103fm וסיפרה כי היא מרצה בקביעות במוזיאון 'יד ושם' כדי להנציח את זכר השואה ומאורעותיה.

לייכט סיפרה בכאב על התקופה שבה שהתה במחנות ההשמדה: "יש לי רגשות מעורבים בקשר לזה. מצד אחד יש לי חובה לספר משום שעוד מעט לא יהיה מי שיספר, וזה מאוד חשוב שהנוער ידע מה היה ומפה מעדות של אנשים שהיו שם.

"דחפו אותי החוצה מחדרי הגזים, ונפלתי, הייתי מאוד חולה והיו לי כאבים עצומים ממחלה שסבלתי בפה. רציתי שזה יגמר איכשהו ואז נפתחה הדלת וזרקו אותי החוצה. הסתדרנו בחמישיות וספרו אותנו עד מאה, את היתר דחפו בחזרה בכח ואנחנו התלבשנו ורצנו אל הרכבת משום שאנשי האס אס רצו אחרינו עם הכלבים והם רצו לנשוך לנו את הרגליים ופחדנו מהכלבים.

"עלינו על רכבת משא מלאה פחם ונסענו לתוך גרמניה ושם עבדנו 12 שעות במשך ביממה בבית חרושת לתעשיית הנשק הגרמני. כל המשפחה שלי הושמדה באותו הלילה של תאי הגזים. לא נפרדתי מהם", סיפרה.