שלושים לפטירת היילי ורנברג
בדרך להדלקת נרות חנוכה כבה נרה של כלתי היקרה

30 למותה של היילי ורנברג בת ה-35, מורה לאנגלית, שנהרגה בתאונת האוטובוס. ברוריה ורנברג, אם בעלה, כותבת לזכרה.

ברוריה ורנברג , כ"ה בטבת תש"פ

היילי ורנברג ז"ל
היילי ורנברג ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה

שלושים לפטירת היילי ורנברג. בדרך להדלקת נרות חנוכה נכבה הנר של היילי, כלתי היקרה.

פטירתה הפתאומית בתאונת האוטובוס שעלתה לכותרות גרמה לי לזעזוע. זה עורר בי את הצורך למנף את הכאב לגמילות חסדים.

פרשת השבוע היא וארא. וארא, בגימטריה – "חסד יסובבנו". חסד היה אחד ממידותיה התרומיות של היילי. היילי היתה מורה. היא תשמח שאנו, כתלמידות טובות, נמשיך בדרכיה בגמילות חסדים.

היילי השתדלה בכיבוד אב ואם. גם הקשר בין חמות וכלה מתחבר למצוות כיבוד הורים. בחרתי להעצים, ולקרוא לכולנו להעצים, את הקשר בין אם ובתה חמות וכלה. כלה בעצם נחשבת כבת. הדבר יכול לאתגר, אבל זה אפשרי. לכן לדעתי אותם כללים חלים בשתי מערכות היחסים: בין אם לבת, ובין חמה וכלה.

המבוגרות רוצות להעניק, אך גם לאפשר אי קבלה - זו נתינה. לזה מגיעים רק מהתבוננות והתחשבות בנפש האדם. צריכים לבוא באהבה, לא בציניות. בשקט, בנימוס ובסבלנות. לשמור על כבוד האדם. לתת לצעירות להתנסות וללמוד עם הזמן. הצעירות יכולות לחזק את הקשר גם הן. קשר טוב הוא בר השגה. לעיתים איחולי בוקר טוב או לילה טוב מספיקים, או הליכה משותפת לשופינג.

אני קוראת לכולנו לתת לקשרים האלה עדיפות ביום יום, כי אנו לא יודעים מה יילד יום. יהיו הדברים לעילוי נשמת כלתי האהובה, הנה שרה בת אהרן.