אורי אריאל
אורי אריאלצילום: עביר סולטאן, פלאש 90

בכל פעם שמדינה אירופית קוראת להחרים את המוצרים מיהודה ושומרון ומישראל, מזדעקים כולם. מראש הממשלה דרך שר הביטחון ועד אחרון היצרנים ביו"ש. ובצדק, גם אני שם.

אני לא מוכן שמישהו ינסה לערער על הלגיטימציה של המדינה שלנו, ובטח לא יגיד לנו מה למכור ולמי.

אבל משום מה, כאשר חרם כזה קורה פה בתוך הבית על ידי הרשות הפלשתינית, יש שתיקה רועמת. מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים וכלכליים כדי למנוע מארגון ה-BDS לפעול בעולם, אך כאשר כאן לידנו מבוצע חרם כזה - מדינת ישראל שותקת.

הסכמי פריז שנחתמו בחודש אפריל 1994 למניינם קובעים כי יהיה סחר חופשי בין ישראל לרשות הפלשתינית, וזאת מבלי שצד זה או אחר יטיל מגבלות, כך שישראלים יוכלו לרכוש סחורה פלשתינית ופלשתינים יוכלו לרכוש סחורה ישראלית ללא הגבלה. אולם מזה יותר מארבעה חודשים מטילה הרשות הפלשתינית חרם חד צדדי על החקלאים הישראלים, ואוסרת על סוחריה לרכוש מהם בקר, שהיווה למעלה מ-90 אחוזים מהשוק הפלשתיני עד לאחרונה.

כך גורמת הרשות הפלשתינית לעלייה חדה במחירי הבשר בשטחיה, אך היא איננה רואה בכך בעיה. כתוצאה מכך מגיעות מאות רבות של משפחות חקלאיות ועוד מאות רבות נוספות למשבר כלכלי קשה, עד כדי מכירת משקים ועזיבת האדמות.

האבסורד הכי גדול הוא שמדינת ישראל יכולה ברגע אחד לעצור את החרם החד צדדי הזה. כבר עשינו זאת בעבר בתפקידי כשר החקלאות. אם הם לא מכניסים סחורה שלנו - אנחנו לא מכניסים סחורה שלהם. ככה פשוט. הדדיות. מהלך שכזה יוביל להסרת החרם במהירות.

לפני כשנה וחצי ניסו הפלשתינים לעשות מהלך שכזה לראשונה. כשר החקלאות הוריתי על עצירה מוחלטת של כניסת סחורה חקלאית פלשתינית לשטחי מדינת ישראל. המהומה שנוצרה בציבור הפלשתיני לא איחרה להגיע. חקלאים פלשתינים רבים הביעו את זעמם על הנהגת הרשות הפלשתינית, והחרם הוסר. לאחר מכן קיבלתי מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה ובו נכתב כי חרגתי מסמכות שנתונה במקרה זה לשר הביטחון. כך שבמשבר הנוכחי הייתי מנוטרל, ונותר לי להסתפק במכתב חריף ודחוף לראש הממשלה, שכיהן גם כשר הביטחון.

כדי להצליח בחרם, הרשות הפלשתינית מצאה פטנט חוקי למניעת הסחר. הומצא אישור פלשתיני הנקרא "פרמיט וטרינרי", שהוא לכאורה אישור שהעגל בריא. בפועל מונפק אישור זה במשורה (פחות מ-20 אחוזים מהכמות שעברה לפני החרם) וגם זה למקורבים בלבד.

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אשר מחפש שקט תעשייתי, סבור כי מאחר שיש עגלים שעוברים מישראל לרשות - החרם אינו קיים. הוא מתעלם מסיבותיו הוא מהעובדות שהבאתי לעיל. חשוב לציין כי הפלשתינים עצמם מעוניינים לרכוש עגלים שגידלו ישראלים, משום שהבשר משובח יותר ובמחיר טוב יותר ממה שמספקים הפלשתינים. אבל ברור שמתאם הפעילות יבצע מה ששר הביטחון ינחה אותו.

ענף המקנה בישראל כולל כ-400 משקים שמגדלים את העגלים בצורה מקצועית, ובמעגל הכולל מעסיק כ-2,200 עובדים. המשקים ממוקמים בפריפריה הדרומית והצפונית, ברמת הגולן ובבקעה. החקלאים ברובם הם ממשיכי משקים משפחתיים כבר דור שלישי ואפילו רביעי, שומרים על הגבולות ומהווים חלק מרכזי מהביטחון הלאומי שלנו.

השתיקה אל מול החרם הפלשתיני מסוכנת. היא עלולה להוביל לכדור שלג של הפרת הסכמי סחר, שתרחיב את הפגיעה בישראל. מי שחושב שחרם זה הוא כלכלי נטו, אינו אלא טועה. חוץ מהעובדה שבכירים ברשות הפלשתינית מקבלים אתנן ומעשירים את קופתם, החרם הזה הוא חרם מדיני.

אם מדינת ישראל רוצה לשמור על כבודה וביטחונה, היא צריכה לעמוד על שלה ולדרוש כיבוד הסכמים. היום מדובר בענף העגלים, ובהמשך החרם יתרחב לענפים ולתחומים אחרים.

כאמור, יש דרך פשוטה לעצור את החרם הפלשתיני. עשינו זאת בעבר. כל שנדרש הוא עמידה נחושה על עקרון ההדדיות. אנשי מערכת הביטחון - המפתח לעצירת החרם הפלשתיני בידיים שלכם.