יש כאלו שהעיניים שלהם גם זוכרות הכל כמו מצלמה
יש כאלו שהעיניים שלהם גם זוכרות הכל כמו מצלמהצילום: iStock

מי שיסתכל בציור הענק שתלוי בגלריה של סטפן וילטשייר יקבל מיד את ההרגשה שסטפן מכיר היטב את העיר ניו יורק.

הציור, באורך של כ6 מטרים, מתאר בדייקנות ולפרטי פרטים את העיר וגורדי השחקים שלה ברישום בעיפרון. אבל למרות הדיוק, סטפן למעשה בקושי מכיר את העיר, והצליח לצייר אותה לאחר שטס מעליה במסוק פעם אחת בלבד, כישרון שהעניק לו את הכינוי "המצלמה האנושית".

בילדותו, סטפן לא היה מסוגל לדבר, וכבר כבן שלוש הוא אובחן כאוטיסט. אך יחד עם קשיי הדיבור, בבית הספר התגלה הכישרון האמיתי שלו כאשר הצליח לצייר בפירוט מכוניות ומבנים שונים. עם הזמן הוא התחיל להתפרסם כצייר מחונן אבל התפנית העיקרית קרתה כאשר התגלתה היכולת המופלאה שלו לזכור בפירוט ערים שלמות לאחר מבט אחד.

הזיכרון הצילומי המופלא של סטפן מאפשר לו לראות בעיני רוחו את הנופים שראה ולצייר אותם בדייקנות גם מספר ימים לאחר מכן. עם הכישרון החדש, סטפן התחיל לטוס במסוק מעל ערים מפורסמות, ולאחר מכן לחזור לגלריה שלו ולצייר את הנוף שהספיק לראות ולזכור. למרות שהטיסה לוקחת פחות משעה, הציור עצמו יכול להיארך כחמישה ואף שבעה ימים של עבודה כמעט רצופה.

גם לאחר שהתפרסם ברחבי העולם, כאשר סטפן מתראיין לתקשורת, הוא עדיין מתקשה לדבר, אבל במהלך השנים הוא הצליח ללמוד לבטא את עצמו. בבית הספר החליטו שלא לאפשר לו לצייר עד שלא יתקשר איתם, ועם הזמן הוא התחיל לדבר איתם בעיקר בשביל לבקש חזרה את כלי הציור שלו. המורים מספרים שהמילה הראשונה שאמר הייתה "נייר" וככל שעברו השנים הוא הצליח להרחיב את יכולת הדיבור שלו עד כדי משפטים ושיחות שלמות.

אבל גם בלי להתבטא באופן מושלם, סטפן מצליח בכל פעם לדבר למיליוני אנשים מרחבי העולם דרך הציורים המדהימים שלו בשפה שכולם מבינים.

רוצים עוד? כתבות חדשות כל יום בנוער ערוץ 7- המקום בשבילכם!