לרוב האנשים בני זמננו השם ר' שלמה סולימן אלסנג'רי אינו אומר דבר, אך עבור בני הקהילות במזרח השם הזה היה משמעותי מאוד.
סולימן היה פייטן שחיבר פיוטים על סדר פרשיות השבוע ומועדי השנה, וכפי שאנו למדים ממאות קטעי כתבי היד של פיוטיו - הם היו נפוצים בבתי הכנסת במזרח.
לאחרונה פרסם ד"ר עדן הכהן, ראש החוג לספרות במכללה האקדמית הרצוג, ספר שבו נדפסו לראשונה פיוטיו של ר' שלמה סולימן לברכות קריאת שמע. בכל שבת היה פיוט אחר שתכניו התאימו לתכנים של פרשת השבוע. הפיוטים הללו לא הגיעו לידינו באופן מסודר, והכהן נאלץ לשחזר אותם מתוך כתבי יד קרועים ומקוטעים.
הפיוטים התבארו, מקורותיהם נחשפו, והמילים הקשות שבהן התפרשו. במבוא לחיבור מוכיח הכהן בין השאר שככל הנראה הפייטן הזה חי בארץ ישראל, והוא מראה את השפעתו על רב סעדיה גאון.
ערב עיון לרגל צאת ספר התקיים בקמפוס ''היכל שלמה'' של מכללת הרצוג. פרופ' שולמית אליצור מהאוניברסיטה העברית הרצתה על חשיבותו של הפייטן. ד"ר אריאל זינדר מאוניברסיטת תל אביב ביאר את אחד המוטיבים הבאים בפיוטיו – שירת המלאכים.
את הדברים שתיכנן לומר אליהו הכהן, 'הכהן הגדול' של חקר הזמר העברי בארץ ישראל המתחדשת, הקריאה ד"ר רחלי עופר, מרצה בחוג לספרות במכללה, לאחר שנבצר מאליהו להגיע משום שלא חש בטוב. דבריו עסקו בשימוש של מחברי השירה הארץ ישראלית החדשה בפייטנות הקדומה.
צילום: מכללת הרצוג