בין ג'יהאד לאיג'תיהאד
אסלאם שיעי - כל מה שרציתם לדעת

איתמר אילתי מעניק סקירה על האסלאם והמזרח התיכון בצורה קלילה ומעשירה. הפעם נלמד מעט על עקרונות השיעה ומאפייניה.

איתמר אילתי , כ"ה בטבת תש"פ

מסגד בטהרן
מסגד בטהרן
צילום: ISTOCK

השיעים חיים בתחושה שנעשה להם עוול היסטורי. בעוד הסונים הכתירו להם את אבו-בכר לתפקיד הח'ליף של מוחמד, השיעים רואים בעלי אבן אבו-טאלב, בן-דודו של מוחמד ובעלה של פאטמה ביתו, את מי שהיה ראוי להיות הח'ליף אחרי מות המנהיג האהוב.

ייסוד השיעה, שמשמעותה "סיעה" או "זרם" בשפה הערבית, מיוחד לבנו של עלי, חוסיין. השיעים מאמינים שמנהיג האסלאם חייב להיות מזרעו של עלי ועל כן, כל מנהיגי הסונים שהיו- בטלים ומבוטלים.

בנוסף למכה ואל-מדינה המקודשות בעיני הסונים, ישנן עוד כמה ערים המקבלות תואר דומה לדעת השיעים. נג'ף (בה קבור עלי) וכרבלא (בה לפי המסורת השיעית נרצח עלי יחד עם 70 מבני משפחתו) בעיראק, יחד עם עוד מספר ערים באיראן- נחשבות גם הן לקדושות.

לשיעה מספר זרמים, אך רוב השיעים משייכים עצמם לזרם המרכזי, הלא הוא "התריסריים" וזאת מאחר שהם מאמינים ב-12 שליחים, אימאמים, שהמשיכו את דרכו של מוחמד. לפי זרם זה, האימאם ה-12, "האימאם הנעלם", הוא אשר מסתתר החל מהמאה העשירית לספירה ועד סוף הימים, אז הוא ישוב ויגאל את האנושות.

השיעים חוגגים מספר זמנים נוספים מעבר לחגים של הסונים ובראשם ה"עשוראא", שחל ביום העשירי לחודש הראשון בלוח השנה המוסלמי (מישהו אמר יום כיפור?). אמנם גם לסונים יש התייחסות ליום הזה כיום בעל ערך דתי, אך הוא מקבל משנה תוקף לפי האמונה השיעית. ביום זה, לפי המסורת השיעית, נרצח האימאם חוסיין, בנו של עלי וממשיך דרכו, על ידי הסונים בשנת 680. כדי לציין את זיכרון המאורעות ההם, כל שנה מתקיימים סביב תאריך זה טקסים רבים, בהם השיעים מתאבלים, חלקם אף מצליפים בעצמם. המהדרין מן המהדרין פוצעים את עצמם עד זוב דם באמצעות סכינים וחרבות (אם תכתבו בגוגל "עשוראא" תקבלו מבחר תמונות בנושא. לא מומלץ לאנשים עם לב חלש, נשים בהריון וגם לכל השאר).

כיום הזרם השיעי הוא עדיין מיעוט וברוב המדינות המוסלמיות ישנו רוב סוני מובהק. רק באיראן, עיראק, בחריין ואזרבייג'אן ישנו רוב שיעי. בפקיסטן, הודו, תימן, טורקיה, אינדונזיה, לבנון וכווית אמנם אין רוב שיעי, אך שיעורם של השיעים באוכלוסייה הוא מעל- 30 אחוזים. מעבר למדינות הללו- השיעים הם מיעוט. בדרך כלל מיעוט נרדף, שהסונים רואים אותו כזרם של כופרים שאין לו שום לגיטימציה.

עד כאן סונים ושיעים על קצה המזלג.

בפעם הבאה ננסה לתמצת 1400 שנות היסטוריה מוסלמית לטור אחד, ממות מוחמד ועד ימינו אנו.