מעמד זה, מרגש ומצמרר גם יחד; מי יכול היה להאמין, שאתם, שחוויתם את הזוועות הגדולות- של המין האנושי, אתם, שלחמתם בקור, ברעב ובמות, תשבו היום גיבורים, עטורי ניצחון, לצידו של אורח הכבוד שלנו: נשיא רוסיה. כאן בירושלים - בירתה של מדינת ישראל.
לכבודכם ולזכר הנספים התכנסנו. אתם נכחתם שם- באותו מצור ארור - שהטיל הצורר הנאצי על לנינגרד.
המצור בן 872 שמונה מֵאות שבעים ושניים הימים -נועד מתוך רוע בלתי אנושי – להביא למותם ברעב של תושָׁבי לנינגרד -במלחמת העולם השנייה. יותר ממיליון אנשים, נשים וטף, גוועו למוות בלנינגרד.
הוריך, כבוד הנשיא פוטין, היו בין הנצורים. אביך נלחם שם ונפצע. ובכאב קשה מנשוא הם איבדו את בנם ויקטור - אחיך.
ירושלים, יודעת מצור מהו. לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנה ידעה ירושלים את המצור הראשון, שהביא לחורבנה, ובעקבותיו איבד עם ישראל את עצמאותו ואת חירותו ויצא לגלות.
בלנינגרד ובירושלים, התיאורים אודות חיי הנצורים, בלתי נתפסים: רעב נוראי, מחלות, ייאוש, פחד, והקשה מכל: מוות – בכל - מקום.
בשעותיה הקשות של ירושלים, קונן הנביא ירמיהו: "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מחללי רָעָב"
בשעותיה הנוראיות של לנינגרד, כתבה המשוררת אנה אחמטובה:
"אל תעשו רעש/
הוא עוד חי/
הוא עוד נושם/
הוא עוד שומע/
ורק המילה לחם נשמעת מפיו/
נשמעת - עד השמיים".
יחד עם סיפורי הזוועות היו גם גיבורים, גיבורים אשר ברוחם ובאומץ ליבם, הובילו לנקודת מפנה היסטורית- להכרעה.
מכובדי הנשיא פוטין. המלחמה קשרה קשר עמוק והדוק בין העמים שלנו. הצורר הנאצי ביקש למחוק את לנינגרד, והצבא האדום ומגיני "העיר הגיבורה", גאלו אותה.
הצורר הנאצי ביקש להשמיד את העם היהודי, והצבא האדום שיחרר את אושוויץ. ובכך תרם רבות להצלת שארית הפליטה של יהודי אירופה.
בעוד ארבעה ימים, בעשרים ושיבעה בינואר, ימלאו שבעים ושש שנים לשחרור לנינגרד.
בו ביום יצוין יום השואה הבינלאומי: שבעים וחמש שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ -בירקנאו.
בין ששת המיליונים אשר הובלוּ למחנות, היו גם רבבות מיהודי סלוניקי - ביניהם רבים ממשפחתו של אבי היקר שלום ליאון, היושב איתנו בקהל.
סבתא רבא שלי - מזל טוב פסח ובנה – מיכאל - ניספו באושוויץ, ולא זכו להינצל.
אבא ראה, זוהי תקומה! אנחנו כאן בירושלים-בירת ישראל, יחד עם נשיא רוסיה והלוחמים הגיבורים,
אומרים לכם - מעומק הלב – תודה. ספסיבה.
תודה בשם העיר ירושלים, בשם העם היהודי ובשם אלו שניצלו בזכות הצבא האדום. תודה שעצרתם את מכונת המוות, ותודה שנתתם חיים ותקווה.
אנו חונכים היום את אנדרטת הזיכרון לנצורי לנינגרד, לוחמיה ותושׁביה. האנדרטה נבנתה בחלקה בסנט פטרסבורג, וחלקה בישראל - וחוברה לה יחדיו בירושלים.
אנדרטה זו משלבת בתוכה אלמנטים של עבר ועתיד, של זיכרון וגבורה, של תקומה, ותקווה אנושית.
בסנט פטרסבורג עומד לוח זיכרון המנציח את עשרות אלפי היהודים שנפלו במצור, ומהיום ניצבת כאן בירושלים אנדרטה לזכר לוחמי לנינגרד. זיכרון משותף לעם הרוסי ולעם היהודי.
אנדרטה זו אומרת בּביטחון ובעוצמה, בקול רם וברור: לעולם לא עוד!
ברית השלום בין ישראל לרוסיה וברית האחווה בין ירושלים לסנט פטרסבורג יעמדו לנצח נצחים. יהי, זכר הנופלים, ברוך.