ספר: ירושלים של עמוס עוז

סיפור חייו של הסופר העוקב אחרי יצירותיו בתוך סמטאות הבירה.

קובי פינקלר , א' בשבט תש"פ

ירושלים של עמוס עוז
ירושלים של עמוס עוז
צילום: כתר

ירושלים של עמוס עוז
כתר
סיפור חייו של הסופר העוקב אחרי יצירותיו בתוך סמטאות הבירה.

שנה למותו של עמוס עוז, וספר חדש מאת האדריכל דוד קרויאנקר, מצייר ברגישות את סיפור חייו של הסופר ועוקב אחרי יצירותיו בתוך סמטאות הבירה. קטעים מהספר

שכונותיה של ירושלים, בתיה, גינותיה ופינות חמד ומסתור ברחבי העי, שימשו לא אחת, כך מסתבר, את הסופר עמוס עוז.

בספר, מובאים הסיפורים שמאחורי הסיפורים. כך לדוגמא מתוארת שכונת כרם אברהם.

בשונה מהשכונות החרדיות דוגמת מאה שערים, שרובן הוקמו בשלהי המאה התשע־עשרה בידי התארגנויות של "כוללים", את שכונת כרם אברהם בנו יזמים פרטיים שרכשו בשנות העשרים אדמות חקלאיות שהיו חלק מחוות הקונסול ג'יימס פין. התנועה הציונית עודדה יזמות יהודית זו כדי למנוע ממוסד שנלר המיסיונרי לרכוש אדמות אלו ולצרפן לשטחו. שם השכונה הוא כשם החווה של הקונסול פין, כרם אברהם שנחקק על משקוף שער הכניסה לחווה אשר נהרס לפני שנים רבות.

וזו רק דוגמא אחת מיני רבות לשכונות ומקמות המופיעים בספר הקסום הזה.

המרקם הבנוי של ירושלים על שכונותיה, רחובותיה ובתיה הוא הרקע לסיפור האוטוביוגרפי של עמוס עוז, משלהי המנדט, ימי מלחמת השחרור והמצור, שנות המדינה הראשונות ועד לפרקים מאוחרים יותר בתולדות העיר.

הספר 'ירושלים של עמוס עוז' מטיל זרקור עיוני–חזותי על כמאה אבני דרך, מלוות במאות רישומים מאירי–עיניים, לאורך מסלוליו האורבניים של עוז ברחבי ירושלים, שרבים מהם אינם חלק ממסלולי התיירות המקובלים ולכן מוכרים אך למעטים. זו ירושלים אחרת - עיר קשת–יום, חרושת קמטים ורבת–ניגודים, אשר לצד קסמה ההיסטורי והדתי סובלת משסעים פוליטיים, בעיות דמוגרפיות וחברתיות, וגם מהתרפטות פיזית בכמה מחלקיה.

מסלולי הסיור מאפשרים להולכים ברגל או ליושבים בכורסה להכיר נוסף על המקומות שבהם התרחשו הדברים גם את התמורות שחלו בעיר מאז שלהי תקופת המנדט ועד היום.

הספר ממחיש את הסקרנות ויכולת ההתבוננות של עוז, כמו גם את רגישותו החזותית ומיומנותו הציורית בתיאור מוטיבים אורבניים, אדריכליים ועיצוביים, המייצגים את רוח הזמן, ואשר לרבים מהם משמעות סמלית בהוויה הירושלמית של תולדות חייו.

במבוא לספר כותבה פניה עוז–זלצברגר "ירושלים שאבדה לאבא שלי היא נושא הספר המרהיב הזה, שעוצמתו בעיצבונו ויופיו בדיוקו, בבקיאות האוהבת של מחברו אל העיר ואל הספרים... ירושלים שלו היא כעת רק שלנו, ומתנת הספר הזה נותרה בידי תושביה ואוהביה ואוהביו. רק פה, בין הדפים, תוכלו למשש את שכונת כרם אברהם ההיא, תלפיות ורחביה ההן וחולדה ההיא. אין קץ לגעגועים אל המקומות ההם..."

בשלוש מילים נסכם- אין כמו ירושלים.