ביקורת סרטים
'הג'נטלמנים' – קליל וכיפי

סרט פשע חביב ששקוע עמוק במחוזות הבידור הקליל והאקשן. אבל יודעים מה? לפעמים זה מספיק.

אריאל פייגלין , א' בשבט תש"פ

הג'נטלמנים
הג'נטלמנים
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

אל 'הג'נטלמנים', קומדיית הפשע החדשה והמדוברת של השנה, באתי עם לא מעט ציפיות וחששות.

ציפיות, כי הבמאי באמת מצוין (גאי ריצ'י שביים בין היתר את 'סנאץ' ו'אלאדין' החדש), קאסט השחקנים מרשים והטריילר היה נראה מדהים. וחששות, טוב נו, חששות מאותה הסיבה בדיוק.

כשנקודת ההתחלה כל כך גבוהה, אפשר רק ליפול משם. אבל הסרט לא נופל, להפך. מדובר בסרט חביב ומשעשע, שבהחלט מצדיק את הבאזז הגבוה לו הוא זוכה.

עלילת הסרט די פשוטה וכוללת כמה ברוני סמים ומלחמות גנגסטרים מהסוג הישן והטוב שראינו לא מעט בסרטיו של ריצ'י, אבל הקונספט ורמת הדיוק של הסרט מפתיעה ומצליחה להשאיר עניין ומתח לאורך כל הצפייה ממש עד לדקה האחרונה.

הסרט מצליח לבדל את עצמו משאר הסרטים בז'אנר דווקא בתחום מעט מפתיע, והוא ה'פאסון' של הדמויות. במקום הבריונים הגסים אליהם התרגלנו מסרטי הפשע למיניהם, מדובר בגנגסטרים מטופחים ומנומסים על גבול החביבים הייתי אומר, אנשים שלא הייתה לי בעיה להזמין אליי לסלון.

הדבר כמובן לא מפריע להם לרצוח ולשבור איברים, מדובר בגנגסטרים כזכור, אבל משהו בנונשלנטיות בה הם עושים זאת שובה לב ומקנה לסרט ארומה ייחודית, קומית. לא סתם קוראים לסרט 'הג'נטלמנים'.

פרצי הצחוק שמילאו את האולם לעיתים קרובות העידו שאכן מדובר בקומדיה, אך היו גם לא מעט רגעים ומסרים רציניים לאורך הסרט. כתב אישום חד מופנה פה אל בני האצולה והעשירים מן הדור הקודם, שמספסרים בתאריהם ובאחוזותיהם על מנת להשיג עוד קצת כסף וכבוד, ובדרך מאבדים את הדור הבא אל הסמים והאובדנות.

גם מתרבות הפוליטיקלי קורקט לא חוסך ריצ'י את חרצובות לשונו, ומעמיד אותה באור מגוחך למדי כאשר המאמן (קולין פארל המעולה) מסביר לאחד הדמויות ש"הוא לא קרא לך דפוק בגלל שאתה כושי, הוא קרא לך דפוק כי אתה דפוק".

צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

אבל, וזה אבל גדול, המסר העיקרי בסרט הוא אחד, והוא דווקא שנוי במחלוקת. לאורך כל הסרט מפמפמים לצופה שגראס זה לגיטימי, מוטיב חוזר אם תרצו. משפטים כמו "במילא יהיה לגליזציה תוך עשר שנים", "הרואין הוא מחרב העולמות, לעומתו מריחואנה לא הורגת ולכן אני שם" וההשוואה בין האיסור על סמים בימינו לתקופת היובש והאיסור על האלכוהול בארצות הברית, מעבירים מסר חד וברור. בעולם מקביל, מוכרי מריחואנה יכלו להשתמש בסרט של ריצ'י כסרטון תדמית מעולה, ולחסוך הון על תשלום למשרד יח"צ.

אבל כל זה לא מפריע ולו לשנייה אחת ל'הג'נטלמנים' להיות מה שהוא באמת, קומדיית פשע מעולה וסרט כיפי. אין פה משהו חדשני או אבן דרך קולנועית, אבל אם אתם מחפשים סרט קליל ללכת אליו, ולא משנה באיזה הרכב של חברים/משפחה/זוגי, 'הג'נטלמנים' בהחלט יעשה את העבודה. מומלץ בחום.