מסה ומתן

הבקשות לפסול את התמודדותה של חברת הכנסת היבא יזבק גדושות ראיות, אולם היועמ"ש טוען להיעדר "מסה קריטית".

יוני רוטנברג , ד' בשבט תש"פ | עודכן: 11:14

מנדלבליט המציא פרוצדורה להכשרתה. היבא יזבק
מנדלבליט המציא פרוצדורה להכשרתה. היבא יזבק
צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90

"על אף שההתבטאויות של המשיבה מקרבות אותה קרבה של ממש לרף הפסילה, אין מדובר בתשתית אשר מצדיקה את פסילתה", אלה המילים הלקוניות שבהן הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי לטעמו אין לפסול את חברת הכנסת היבא יזבק מלהיבחר לכנסת ה-23.

רוצים לדעת איך נראית "קרבה של ממש לרף הפסילה", אבל מהצד הנכון? הנה על קצה המזלג: על דלאל מוגרבי, מחבלת שביצעה בשנת 1978 פיגוע תופת שבו נהרגו 35 ישראלים באוטובוס על כביש החוף, כתבה יזבק בפייסבוק: "דלאל אלמוגרבי חיה 20 שנים ועשתה את כל זה. יבורכו נשות ההתנגדות".

רגעים לא רבים אחרי שנודע דבר חיסולו של סמיר קונטאר, בכיר חיזבאללה שרצח את דני הרן ורוצץ את ראשה של בתו סמדר על סלע, שיתפה יזבק את תמונתו של הרוצח ועליה הכיתוב בערבית "השהיד הנאבק סמיר קונטאר".

שלוש מפלגות שונות הגישו לוועדת הבחירות של הכנסת, בראשות השופט ניל הנדל, בקשה לפסילת ח"כ יזבק מריצה לכנסת ה-23. הליכוד, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית אספו על יזבק חומרים רבים שמעידים על תמיכה בטרור ובאלימות נגד ישראלים, ושוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על פי סעיף 7א בחוק יסוד הכנסת, אפשר לפסול מועמדים שהוכח שהתבטאו או פעלו באחד משלושה תחומים אסורים: שלילת קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראלים. העתירה מבקשת לפסול את יזבק בשל הסעיף הראשון והסעיף השלישי, כאשר עיקר המסה היא התמיכה שהביעה במאבק מזוין נגד ישראלים.

אין מבחן

ההוקעה של יזבק חוצה מחנות פוליטיים. בוועדת הבחירות הצביעו בעד העתירה רוב נציגי המפלגות, זאת לאחר שבחודשים האחרונים נשמעו גם ממפלגת כחול לבן ואפילו ממפלגת העבודה קולות הקוראים לפסול אותה. דא עקא, שבעיניו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הביטויים אומנם מעוררים שאט נפש אך אין בהם די כדי לעמוד בעילות המחמירות של פסילת מועמד לריצה לכנסת.

"אין שום הגדרה חד משמעית מה הוא הרף שבגינו פוסלים מועמד מלרוץ לכנסת", אומר עו"ד אבי הלוי, שמייצג את הליכוד בהליך נגד יזבק. "במקרה של יזבק זה מאוד פשוט. השכל הישר וההיגיון הפשוט מובילים למסקנה שההתבטאויות של יזבק מעידות על תמיכתה במאבק מזוין נגד ישראלים. כמו כן, היא גם שוללת את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. יש לזה מספיק ראיות וצירפנו את זה בתיק".

אין ספק שהיא התבטאה כך, אבל איך ניתן לקבוע שמדובר במסה קריטית שמחייבת פסילה?

"חוכמת ההמונים, שמיוצגת על ידי נציגי המפלגות שיושבים בוועדה, שמעה את הראיות ונוכחה לדעת שיש מועמדת שמשבחת את סמיר קונטאר ומשבחת מרגלים ומחבלים, והיא קבעה שהאישה הזאת לא יכולה להיות בכנסת. אם בפרקליטות חושבים אחרת זה מעיד על בעייתיות אצלם”.

התשובה של הלוי נוגעת בלב ליבו של הליך פסילת המועמדים לכנסת. זו לא הפעם הראשונה שהחלטות היועץ המשפטי ובג"ץ בתחום מעוררות זעם ציבורי, ויש סיבה מאוד ברורה להתנגשויות האלה דווקא בתחום של פסילת מועמדים. “אין שום מבחן שאפשר לייצר, שאם ניישם אותו נקבל תשובה חד משמעית אם מועמד מסוים כשר או פסול”, מסביר עורך הדין יצחק בם, שייצג בעבר מועמדים שהוגשו נגדם עתירות דומות. "כשרוצים להכשיר כותבים ‘קרבה של ממש לרף הפסילה’, וכשרוצים לפסול זה הופך ל’חצה את הרף’. זה הופך את הרף למטושטש ותלוי בשיקול הדעת של השופטים. הכול לגמרי פוליטי. הכסות המשפטית מנוסחת במילים 'האם הייתה מסה קריטית', אבל אין הגדרה לזה. ההגדרה היחידה היא מה שבית המשפט חושב שזה מסה קריטית”.

התחום המשפטי המשונה הזה, שלא קיימים בו מבחנים אובייקטיביים, מעביר את הדיונים בהיכל בית המשפט ובחוות הדעת ממשרד היועץ מהשדה המשפטי לשדה המוסרי ואולי אף הפוליטי. האבסורד הוא שכמעט בכל עתירה שמוגשת לבג"ץ בנושא מעירים השופטים על כך שוועדת הבחירות היא גוף פוליטי ולכן ההכרעות שלה אינן ראויות. הם מפצירים שוב ושוב במחוקק שיסדיר מחדש את נושא הדיונים בוועדה. להבנתם, הגם שמדובר בסוגיה ערכית-פוליטית, ההכרעה שלהם בנוגע לפסילת חברי כנסת עדיפה על חוכמת ההמונים של נציגי המפלגות בוועדה, כלשונו של הלוי.

הבהרה חלקית

על פי סעיף 7 לחוק יסוד הכנסת, ההחלטות של ועדת הכנסת בעניין פסילת מועמדים צריכות לעבור גם את הביקורת של בג"ץ, שלמעשה הופך ברבים מן המקרים את ההחלטה. זה גם מה שצפוי להתרחש, ככל הנראה, במקרה של יזבק. אלא שהפעם ההתפתלות המשפטית לצורך הצלת עורה של תומכת טרור כיזבק נראית גמלונית ולא מחמיאה אפילו יותר מהרגיל.

זו לא הפעם הראשונה שבג"ץ מחווה את דעתו בעניינה של יזבק. במהלך הבחירות הקודמות עתרה מפלגת עוצמה יהודית בבקשה לפסול את כל הרשימה הערבית המשותפת בעילות דומות לאלו של יזבק. בין הציטוטים של חברי הרשימה קיבלו ציטוטיה המחלחלים של יזבק מקום של כבוד. שופטי העליון, שהכשירו לבסוף את הרשימה כולה, ראו לנכון להעיר הערה פרטית בעניינה של יזבק.

"המערערים הציגו ראיות מטרידות ביותר מעמוד הפייסבוק של ח"כ היבא יזבק", כתבה בפסק הדיון הנשיאה חיות. "בהעדר הסבר כלשהו עשויות ראיות אלה בהחלט להתפרש כהבעת הזדהות ותמיכה מצידה בגורמים שונים הנוטלים חלק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור. עם זאת, כפי שציין בצדק היועץ המשפטי לממשלה, ההליך שבפנינו אינו מכוון לפסילת יזבק אלא לפסילת הרשימה המשותפת, והראיות הללו מתוך עמוד הפייסבוק של יזבק – חמורות ככל שתהיינה – אין בהן כדי להצדיק את פסילת הרשימה המשותפת כולה".

לכאורה, חיות הזמינה בדבריה בקשת פסילה נגד יזבק מצד מפלגות הימין, כפי שהן באמת עשו. אך כאן עמדה למנדלבליט למדנותו המשפטית, והוא דייק בדבריה של חיות שיש לפסול את יזבק רק "בהיעדר הסבר כלשהו". זה היה הפתח לצעד חריג ואולי אפילו חסר תקדים, שבו שלח מנדלבליט בקשה לבאי כוחה של יזבק שתבהיר את דבריה בתצהיר שתגיש לו. יזבק שלחה אומנם תצהיר, אך גם בו לא חזרה בה מדבריה באופן מלא. היא טענה שהיא מתנגדת באופן עקבי לאלימות מכל סוג, וכי תמיכתה במוגרבי הייתה בהקשר פמיניסטי, ובקונטאר - כחלק מהתנגדות למדיניות החיסולים של ישראל. מבחינת מנדלבליט היה די בזה כדי להכשיר את יזבק בחוות דעתו.

"אין פרוצדורה מסודרת שבה יועץ משפטי לממשלה מבקשת הבהרות לפני שהוא כותב חוות דעת”, טוען עו"ד בם. "מנדלבליט מחליט לפי החשק שלו ממי הוא מבקש הבהרות וממי לא. ממה שאני זוכר, זה המקרה הראשון שהיועמ"ש עושה מעין שימוע למועמד לפני שהוא מגבש את עמדתו. ככה זה, יש הנחות חברים, ויש הנחות לחברים בארגון טרור”.

עו"ד הלוי נחרץ עוד יותר, ולטענתו מדובר בהליך מומצא וממילא חסר תוקף. “אין כזה הליך שנקרא הבהרה. לדעתי ההבהרה הזאת בטלה, מפני שמנדלבליט לא קיבל אישור לבקש הבהרה מהגברת יזבק. הוא צריך לתת את חוות דעתו על סמך העובדות שלפניו. העובדות לא זקוקות לפרשנות, והן מובילות בצורה ברורה לכך שהיא אינה כשירה. הפרוצדורה הזאת היא פריבילגיה שניתנת לאחר מעשה בצורה שאינה כהוגן”.

עו"ד בם ייצג בבג"ץ את ד"ר מיכאל בן ארי, שנפסל מלהתמודד עוד בסבב הבחירות הראשון באפריל בשנה שעברה. תחושת האיפה ואיפה מורגשת אצלו היטב, ולטעמו אם בן ארי היה נשפט על ביטויים זהים כלפי טרור יהודי הוא היה נפסל בוודאות. "מנדלבליט אומנם נגד מעשי טרור ערבי, אבל כמו בית המשפט העליון הוא נוקט בסטנדרט כפול. מבחינתו הכשרה של מי שחשוד בגזענות כלפי ערבים חמורה הרבה יותר מהכשרה של ערבי תומך טרור, מכיוון שאנחנו עם כובש והם עם מדוכא, ולכן עלינו להיות קדושים יותר מהאפיפיור. אנחנו צריכים לבקש סליחה מהערבים על עצם קיומנו פה. זה הלך המחשבה שעומד מאחורי הסטנדרט הכפול הן של מנדלבליט והן של בג"ץ”.