סי היימן: "מדהים לראות כמה הקהל צמא למוזיקה"

מבחן האלבום השני לא פשוט לאף אומן, אבל הזמרת בעלת הקול הגדול עברה אותו בהצלחה.

103FM , ד' בשבט תש"פ

סי היימן
סי היימן
צילום: Tomer Neuberg/Flash90

הזמרת והיוצרת סי היימן פרצה לחיינו באמצע שנות ה־80, והיא כאן כדי להישאר.

בין אינספור הופעות הרוק הבועטות שלה, והמאמצים הרבים להנציח את מפעלו של אביה המלחין נחום היימן, התארחה הזמרת באולפנו של רז שכניק, ונזכרה בתהליך יצירת האלבום השני שלה 'התקליט השני', שיצא אי שם בשנת 1988 והצליח להביא איתו סדרה של להיטים גדולים כמו 'קרוב לקצה', 'עולם תעשייתי', 'יורים ובוכים', וגם החידוש לשיר של רחל שפירא אותו הלחין אביה, 'כמו צמח בר'.

בפתח התוכנית הודה שכניק שהשיר הכי טוב של היימן לדעתו הוא 'עולם תעשייתי', ואמר: "השיר הזה מזכיר לי רוק בריטי". היימן סיפרה בהתרגשות שזה אחד השירים הראשונים שכתבה, "הייתי אחרי הסרט 'שוברים' של אבי נשר, והתגוררתי בדירת חדר קטנטנה בתל אביב".

היימן, נערת רוק בפוטנציה בערב, וברמנית בבית קפה בכיכר דיזינגוף בבקרים ידועה כמישהי שמכינה קפה ממש טוב, "אנשים היו מחכים בתור לקפה, מקבלים אספרסו ויוצאים לעבודה. אני עובדת מהבוקר עד הערב, לא היה לי כסף לקנות סינטיסייזר, אז הייתי מלחינה שירים לפי הצעדים שלי. הייתי הולכת ושרה, מלחינה לפי כל צעד שלי, ככה נולד השיר האלמותי הזה".

כמו שתיארתם לעצמכם לא מדובר באלבום אולפן רגיל, "הקלטנו בהופעה, יזהר אשדות ערך את האלבום וניקה אותו, אבל לא הוסיף דבר. מה שאתה שומע זה מה שיש". מלהיט אחד לשני הגיע הצמד לשיר 'כמו צמח בר', אותו הלחין נחצ'ה, אביה של היימן, שהפך לאבן דרך בתרבות הישראלית, "השיר הזה שויך למשפחת השכול", אמרה הזמרת והוסיפה, "הוא נכתב לפני כ־50 שנה על ידי יוצרת אלמונית דאז, רחל שפירא. אבי סיפר לי שהוא הלחין את השיר בהרגשה שעשה זאת לטובת נשים חזקות ושורדות.

''טמירה ירדני, מי שעבדנו איתה באותה התקופה, הציעה שאחדש את השיר הזה, ואין מה להגיד יש לה עין, ואוזן, ואומץ. היה לה וויז'ן גדול, וממש הקדמנו את זמננו עם עניין הקאברים". אם שאלתם את עצמכם איך הגיב אביה לשינוי שעבר השיר, סיפרה היימן כי הוא לא היה רגיל לשינוי, "אבא שלי היה עף על סולמות כאילו אין עולם, אבל בהמשך התרגל לשינוי ואפילו הצטרף לשיר".

האלבום המדובר עשיר ברשימת להיטים, ומאחורי כל שיר מסתתר סיפור גדול מהחיים. אחד מהם היה 'יורים ובוכים', שנפסל לשידור ועשה הרבה רעש סביבו. היימן סיפרה: "הייתי במסע הופעות מצליח, ולא הצלחתי להתעלם ממה שהראו בחדשות. ביקשתי לכתוב על שני הצדדים, ומהרגע שהסינגל הזה יצא לרדיו, הכול התחיל להתלקח. הוזמנתי להפגנות בנצרת, התקבלתי עם חיבוקים ועלי זית בתל אביב, ואפילו עשו לי גרפיטי על הקיר, ואמרו שאני ****** עם ערבים. הייתי בשוק. בסך הכל בחורה שמנגנת על פסנתר את הלב שלה. הרי חלק מהיצירה זה להגיד את מה שיש לנו על הלב, ואומנות אמורה לייצג דיאלוג. מעבר לזה הגבתי להרג, וחלילה לא לפן הפוליטי".

בהמשך שוחחו השניים על מפעל ההנצחה של היימן לאביה, "זה מדהים לראות כמה הקהל צמא למוזיקה. כשאני שרה לו את השירים, אני רואה איך כל אחד לוקח את זה למקום אחר. השירים ממש עושים מסאז' ללב, ואני צריכה לשים על עצמי כזו חומה כי אני ממש מתרגשת, ורוצה שהדור הצעיר יכיר את השירים של אבא שלי".

פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.