לקוחות מרימים כוסית לחיים מחוץ לבר
לקוחות מרימים כוסית לחיים מחוץ לברצילום: באדיבות ״כּושר בּר״

כיהודי אורתודוקסי, אריה רוב לא גילה עניין רב בסצנת הברים העשירה והתוססת בעיר הנמל הזו.

בראש ובראשונה מפני שמרבית המשקאות המוגשים בברים באודסה אינם כשרים, מה שמבחינתו הגביל את המבחר למותגים מאושרים בודדים.

"אדם חובש כיפה מאד בולט במקומות כאלה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בזוג חרדים", אמר רוב, נשוי, בן 40.

אבל באוגוסט האחרון, השתנה המצב, כשרוב השתתף באירוע הפתיחה של ״כּושר בּר״ (Kosher Bar), שלדברי בעליו הוא הבר הראשון בעל תעודת כשרות שהוקם אי פעם במדינות ברית המועצות לשעבר.

"זו תוספת נפלאה לפעילויות הערב", אומר רוב, שמגיע הנה באופן קבוע עם אשתו בערבי בילוי ולעתים עם חברים בערבים אחרים.

סביב הבר, העשוי שיש ובנוי בצורת זיג-זג, כדי לאפשר קשר עין בין הלקוחות, יכולים לשבת 20 לקוחות, ועל הכורסאות יש מקום ל-15 אורחים נוספים. בסה״כ יכול המקום, שגודלו כ-120 מ״ר, להכיל כמאה איש, זאת לפני שסופרים את הפטיו ורחבת הריקודים.

מהרמקולים בוקעת מוסיקה אקלקטית, אבל יהודית. המבחר נע בין להקת הרוק הישראלית הדורבנים, ששירהּ על חיי הלילה בתל אביב רחוק מלהיות צנוע וטהור, לבין קינות קצביות של הזמר החסידי אברהם פריד, שמבצע את השירים שלו בעברית במבטא אשכנזי כבד.

בערבי יום רביעי מתמלא הבר בדרך כלל בחברים בקבוצת לימוד תורה בלתי רשמית. את השיעורים, שמתקיימים ברוסית, מעביר אליהו חסיד, רב ואמן סטנדאפ מקומי.

בערבי יום חמישי, נהנים הלקוחות מקוגל תוצרת בית בליווי קוקטיילים מקוריים של 'כּושר בּר' שנקראים על שמם של יהודים הקשורים להיסטוריה של אודסה ואוקראינה. ה״שלום עליכם״ (טקילה, מיץ אננס, לימון וסירופ), קרוי על שמו של סופר היידיש הנודע. ויש גם את ״מאיר דיזנגוף״ (תערובת פירותית בגוון ירוק כחלחל על בסיס ג'ין, שחלקה העליון מוקצף באופן שמזכיר את חופי תל אביב), הקרוי על שם ראש העיר הראשון של תל אביב.

אין קושי להשיג משקה כשר באודסה, עיר שבה חיים כ-40 אלף יהודים. יש בה גם שש מסעדות כשרות, שכל אחת מהן מגישה גם משקאות אלכוהוליים. סוגים רבים של משקאות אלכוהוליים – ובהם וודקה, וויסקי וג׳ין – מוסמכים ככשרים או מקובלים ככאלה על ידי יהודים דתיים רבים. קוקטיילים, לעומת זאת, דורשים בדרך כלל אישור של משגיח, שתפקידו לוודא שהמוצר עצמו והמתקן המשמש לייצור מזון ומשקאות הוא כשר.

אבל בר שהוא 100% כשר, ושמגיש משקאות דגל ביתיים משלו, אף פעם לא היה במדינות ברית המועצות לשעבר, אומר דויד רויטמן, איש עסקים אוקראיני-ישראלי שפתח את ״כּושר בּר״ עם שותפו, שמשון קורטיס. ויש לכך סיבה טובה.

כדי לקבל תעודת כשרות, על הבר לייבא מרכיבים רבים מישראל, מה שמקפיץ מאד את המחירים. המשקאות ב״כּושר בּר״ יקרים באופן משמעותי מאלו בשאר הברים המקומיים, והקוקטיילים הביתיים שהוא מכין נמכרים ב-8.5$ – מוצר מותרות יקר במדינה בה השכר החודשי הממוצע נע סביב 330$.

בנוסף, הבר סגור בשבת, מה שמפחית מהרווחיות. במשך חופשת האביב של בתי הספר, תקופה רווחית במיוחד לברים ולפאבים המקומיים, מקפיד ״כּושר בּר״ על חוקי הכשרות לפסח, ולכן הוא יכול להגיש רק מספר מוגבל של יינות.

לבר הכשר של אודסה אין קהל קבוע. מרבית 40 אלף תושבי אודסה היהודים אינם דתיים ולכן העסק נשען על תערובת של יהודים מקומיים, תיירים ישראלים ויהודים, ותיירים לא-יהודים שמחפשים "חוויה אותנטית" בעיר ששליש מאוכלוסייתה לפני השואה הייתה יהודית, אומר רויטמן.

צילום: באדיבות "כושר בר"
צילום: באדיבות "כושר בר"

תקוותו היא שהבר ימשוך לקוחות לא-יהודים גם בשל הרמה הגבוהה של השירות. ברמנים בכירים מישראל עזרו ללמד ולאמן את העובדים כאן במשך שבועות לפני פתיחת הבר.

"מבחינה פיננסית, השורה התחתונה מעט מורכבת", מסכים רויטמן. הוא סירב לומר האם העסק רווחי, ואומר רק שהצד העסקי יתברר רק בשלב מאוחר יותר. "לקחנו סיכון לצורך זה", אמר רויטמן.

״כושר בר״ הוא מבחינות רבות פיילוט למודל שרויטמן רוצה ליישם ברחבי מדינות בריה"מ לשעבר, בהן חיים כחצי מיליון יהודים. "זה לא רק בר, זה מוסד קהילתי. מקום שאתה וחבריך יכולים להביא אליו את הילדים אחרי אירוע או שמחה משפחתית", הוא אומר. "אני חושב שזה יכול לחולל שינוי".

כרגע, אומר רויטמן, אם הבר יכסה את ההוצאות השוטפות ואת הוצאות הפתיחה, "דיינו" .

רויטמן, בן 40, עלה לישראל מאוקראינה כשהיה ילד. משפחתו חיה באודסה במשך חמישה דורות לפחות. לדבריו, הוא מרגיש חובה אישית לסייע ולבנות מחדש את הקהילה אותה עזב.

"אחרי השואה, ואחרי הקומוניזם, הייתי האדם האחרון שנותר עם שם המשפחה שלי", הוא אומר. "אלמלא הייתי מקים משפחה יהודית, השם היה אובד לעם היהודי. חלק נרצחו על ידי הנאצים. אחרים נהרגו כחיילים בצבא האדום. לכן החזרה לכאן והפתיחה של הבר לקהילה מאד משמעותית בעיני".

רויטמן, בעלים של כמה עסקים ואב לארבעה ילדים החיים בירושלים, יכול להרשות לעצמו לסכן חלק מכספו על פרויקט עם רווחיות מוגבלת.

מאז שנת 2015, מייצר המפעל שלו באודסה, ״דויד רויטמן טליתות יוקרה״, מוצרי יודאיקה מהיקרים בעולם, וביניהם כיפות מעצבים אקזוטיות עשויות מעור תנין, נחש ויען.

"כשחייתי בניו יורק, לא יכולתי להאמין למראה עיני כשראיתי יהודים שלובשים חליפות מעצבים שעולות עשרות אלפי דולרים, ואז מניחים איזה סמרטוט מקומט על ראשם וקוראים לו כיפה", הוא אומר. "החלטתי שיש כאן מה לשפר, ומאז אנחנו נעים קדימה בקפיצות, ברוך השם".