תלמידים ובוגרים זוכרים את בועז יוסף ז"ל

בועז נולד גדל והתחנך במושבה גבעת עדה כבן זקונים להוריו וששת אחיו. בשנים האחרונות התגורר בישוב אבני חפץ.

ערוץ 7 , ח' בשבט תש"פ

המחנך בועז יוסף עם תלמידיו
המחנך בועז יוסף עם תלמידיו
צילום: יב"ע

תלמידי ובוגרי כפר הנוער בני עקיבא תורה ומדע הוציאו חוברת זיכרון לזכרו של איש החינוך, בועז יוסף ז"ל (47) שנפטר לפני כחודש מגידול קשה בראשו.

בועז נולד גדל והתחנך במושבה גבעת עדה כבן זקונים להוריו וששת אחיו. בשנים האחרונות התגורר בישוב אבני חפץ. בשלוש עשרה השנים האחרונות היה בועז מחנך ומורה למקצועות הקודש, זאת לאחר הדרכה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. הותיר אחריו אב, אישה וחמישה ילדים, לאחד מהם בר מצווה בחודש הבא, ותלמידים ובוגרים רבים המבכים את לכתו.

מי שהיה נכנס עד לפני קצת יותר מחודש לכפר הנוער בני עקיבא תו"מ שבחרב לאת, היה יכול לפגוש אותו במסדרונות בית הספר, מספר בדיחה לתלמיד שעצוב לו לו, יושב ומסייע לתלמיד אחר המתקשה בלימודים, או משקיע מספר דקות פנויות בלימוד. אך לא עוד, לקראת סוף חג החנוכה האחרון, קיבלו תלמידי ומורי הכפר בתדהמה את הבשורה הקשה על פטירתו של המורה והמחנך האהוב בועז יוסף.

בועז היה איש חינוך מיוחד שאוהב את תלמידיו לימד דורות של תלמידים מתוך ענווה ושמחת חיים, ועשה זאת תמיד בחיוך ובפשטות מתוך מסר של "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". בועז היה איש צוות מעורב, נעים הליכות, ניצל את עיקר זמנו ללימוד תורה, ניחן בחוש הומור, בצניעות ובאהבת הזולת והשפיע על כולם. דוד אלבאום נשיא הכפר סיפר על בועז "יצר קשרים משמעותיים עם תלמידיו והיה להם כאבא".

עם היוודע דבר פטירתו, פתחו בכפר הנוער בני עקיבא תו"מ קבוצת ווטסאפ בה היו שותפים אנשי הצוות, התלמידים והבוגרים ובה העלו זיכרונות ושיתפו ברגשות העולים עם פטירתו. לקראת השלושים אספו צוות הכפר את הדברים והוציאו חוברת זיכרון ובה דברים שכתבו תלמידים, בוגרים ואנשי הצוות. את החוברת חילקו בכפר ובאזכרה לבועז.

מתוך חוברת הזיכרון ניתן לראות תלמידים ובוגרים במילים חמות לזכר המחנך הנערץ, כפי שתיאר אחד הבוגרים: "בועז בשבילי היה חבר או אח לכל אחד מאיתנו התלמידים בכיתה. אני ואחי למדנו בתו"מ מכיתה ט'-י"ג והרגשנו את הדאגה שלו לכל דבר. הוא היה אנושי, אכפתי וערכי.

מאד כואב לי לכתוב זיכרון על אדם כזה מיוחד ומדהים. בועז היה המחנך שלי בכיתה י"א תקופה שבה עברתי תקופה לא פשוטה בכלל. בשנת 2010 כשהייתי בכיתה י' אימי נפטרה. ומלבד היותי עולה חדש עם כל הקושי בזה, הסיטואציה הזאת יצרה לה קשיים נוספים ובועז שהיה המחנך שלי בכיתה י"א תמיד תמיד תמך בי, עזר לי, התקשר גם בחופשים ונתן לי להרגיש כל כך חשוב לו ובזכות התמיכה שלו הצלחתי לעבור את התקופה הזאת. איבדנו, חבר מחנך ומורה לחיים שאין לי מילים לתאר לכם באמת איך הוא היה".

תלמידיו הרבים שהוכו בתדהמה על פטירתו תיארו את דמותו מעוררת ההשראה ואת היותו הרבה מעבר למורה עבורם, "הוא היה המורה היחיד שהתייחס לכל השאלות שלי ברצינות ותמיד הבין אותי ואף פעם לא כעס עלי או העיף אותי מהכיתה בגלל שאני מתעסק במשהו . תמיד היה מעיר לי בעדינות נשבע שהוא היה המורה הכי גבר שהיה לי בחיים אני מתגעגע ומקווה שמשיח יבוא והוא יקום לתחיה", כתב תלמידו.

תלמיד נוסף כתב: "הוא היה מורה שהתייחס לכל תלמיד בצורה שווה ולא זלזל תמיד היה מדבר איתך ברצינות או שצוחק איתך אבל היה אחד המורים הכי מכבדים שהכרתי לא אשכח אותו ומתגעגע".

דוד אלבאום נשיא הכפר כתב בפתיחת החוברת: "יקירנו המורה בועז יוסף ז"ל היה דמות לחיקוי כאיש חינוך וכמורה- מורה לחיים. בזכות אישיותו ותכונות אופי ייחודיות לו יצר קשרים משמעותיים עם תלמידיו והיה להם כאבא, וכן היה אהוד ומקובל בצוות המורים. דעותיו ומעשיו תרמו רבות לקביעת המשנה החינוכית בכפרנו. אין ספק כי הוא יחסר מאוד לבוגריו הרבים שהיו בקשר איתו והיה להם כמקור להכוונה ועצה בחייהם, לתלמידיו בהווה שהיה להם מקור השראה והקשבה, ולנו, כאחד ומיוחד בחבורה."

שגית אלמנתו, שהתרגשה מאד מהיוזמה, הודתה לצוות תו״מ ואמרה, "כולי מליאת הערכה על החיבוק הענק שהנכם מעניקים. במהלך כל התקופה ליוויתם ותמיד הייתם שם. גם כשבועז חלה גם בשבעה ועכשיו באזכרה. לצד כל זה, הופתעתי מאוד מהחוברת. מעריכה מאד ומרגישה שאכן תום זאת משפחה."