ישראל מוכנה להגעת הקורונה?

יו"ר האיגוד לרפואת ילדים בישראל לא שולל את אפשרות הגעת הקורונה לישראל, אך רואה את ההיערכות לקראתו כטובה ויעילה.

שמעון כהן , ח' בשבט תש"פ

נערכים
נערכים
צילום: קובי ריכטר/TPS

מדברי ראש הממשלה בישיבת הממשלה אתמול ניתן היה להבין שבמערכת הבריאות בישראל התחושה היא שלא ניתן למנוע את הגעת הנגיף הסיני, הקורונה, לישראל, וכל שנותר הוא לדחות את הגעתו ככל הניתן. על ההתמודדות עם הנגיף בישראל שוחחנו עם פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים בישראל, מומחה בתחום חיסונים ומחלות זיהומיות.

"הנגיף חרג מגבולות סין והגיע להרבה מדינות עם חולים שנוסעים בעולם. הוירוס לא צריך ויזה", מזכיר פרופ' אשכנזי בהתייחסו למהירות בה מתפשט הנגיף ועובר ממקום למקום, ובהתייחסו לדברי ראש הממשלה הוא מאשר כי אכן "יש סיכוי מסוים, שלא ניתן להעריך אותו, שהנגיף יגיע לישראל ואנחנו צריכים להיות ערוכים ברמה האישית והמערכתית".

האם הנגיף יגיע או שאולי כבר הגיע? את זאת אנחנו שואלים בעקבות התמונות של ישראלים החשודים כנגועים שהובהלו לבתי החולים בבידוד מלא. פרופ' אשכנזי מרגיע: "היו למעלה מתריסר שהיה חשש לגביהם אבל הבדיקות העלו שלא נדבקו. למעשה כל מי שיש לו חום ותסמינים בדרכי הנשימה ושהיה בסין הם מוגדרים כמקרים חשודים". עם זאת הוא מציין כי אם אכן המחלה תגיע לעוד מדינות ההיערכות תצטרך להיות רחבה הרבה יותר ולכלול בקבוצת החשודים כנגועים גם מי שיגיע ממדינות אחרות ולא רק סין.

על ההיערכות הישראלית אומר אשכנזי כי "נראה שההיערכות היא בסדר. אנחנו מנסים לאתר ולבודד מוקדם חולים שעלולים להיות חולים במחלה. כרגע עדיין אין חיסון ותרופה לנגיף ודרך ההתמודדות העיקרית, כמו בנגיף הסארס, היא לאתר חולים ולבודד אותם כי הנגיף עובר בהפרשות דרכי הנשימה".

פרופש אשכנזי מציין כי עד כה "בשבוע שעבר דווחנו שנגיף הקורונה החדש בודד באופן מלא" וכי אותרה חפיפה של 87 אחוזים עם הנגיף הקודם, הסארס. "ברגע שהנגיף כבר בודד ויודעים את רצף חומצות הגרעין שלו ניתן יהיה לפתח חיסון בתוך כמה חודשים ואולי גם תרופה, תכשיר אנטי ויראלי שיטפל בחולים. אין ביטחון מלא, אבל זו אופציה".

מה ניתן לעשות מול מי שהתברר שהוא אכן נושא את המחלה? "בהרבה נגיפים אין תרופה שהורגת את הנגיף והטיפול הוא טיפול תומך, מתן חמצן למי שיש חמצן נמוך, מתן נוזלים, תרופות להורדת חום ולהקטנת דלקות וכו'", אך לא מעבר לכך. לזאת מוסיף פרופ' אשכנזי ומציין כי "למזלנו התמותה נמוכה, תמותה של אחוז אחד או שניים. אציין שדווקא הנגיף שגורם למקרי תמותה בודדים ולמחלה של דלקת ריאות הוא מסוכן יותר להתפשטות, כי כשיש מקרים קלים חלק מהאנשים לא פונים לרופא ולא מאושפזים ולכן מעבירים את המחלה. במקרים שיש שיעור תמותה גבוה החולים מתגלים ומטופלים רפואית ותימנע ההדבקה".

"יש אפשרות שהנגיף כאן כדי להישאר ואזכיר את שפעת החזירים שהופיעה ב-2009, נגיף שלא היה קשה ולכן הוא איתנו עד היום. ההדבקה נמשכת. יש 6 זני קורונה וזה הזן השביעי, ואולי הוא איתנו כדי להישאר".

על הנחיית נתניהו למכון הביולוגי להקים מפעל חיסונים לנגיף סבור פרופ' אשכנזי כי מדובר בהחלטה שיש לראות בה רק את החיוב. "אנחנו מדינה מתקדמת עם מחקר מתקדם בנושא חיסונים, ולכן אנחנו לא אמורים להיות תלויים בחיסונים במקורות מחוץ לישראל. אין סיבה שלא להקים מפעל חיסונים כדי שלא יהיה מחסור וגם נייצא לעולם את החיסון".

לדבריו "יש בישראל יכולות מדעיות ואנחנו יכולים לפתח חיסון לקורונה. אולי לא נהיה הראשונים בעולם כי עובדים על זה במקומות שונים בעולם, אבל אם נפתח מחקר בפיתוח חיסונים נוכל להיות חלוצים בזנים דומים ואולי עתידיים של הקורונה. קרוב לוודאי שזן 7 של הקורונה הוא לא האחרון שיגיע לבני האדם".

"הנגיף משתנה כל הזמן ולכן מופיעים זנים חדשים. הזן הנוכחי היה הרבה זמן בבעלי חיים וכעת יש מעבר מבעלי חיים לבני אדם", אומר אשכנזי המזכיר את מקור המחלה הנוכחית: "השוק בסין הוא לא כמו בישראל. זה שוק של בעלי חיים כשהם עודם חיים, מצפרדעים וחרגולים וצלופחים עד עכברים ונחשים. ממיתים את בעלי החיים הללו במחבת והיכולת להעביר את זני המחלה מבעלי חיים לבני אדם קורית בסין כמו הסארס ומחלות קודמות אחרות".

עוד נשאל פרופ' אשכנזי על ההחלטה להעביר את ההיערכות להגעת הנגיף לישראל לידי המטה לביטחון לאומי. לדבריו הוא אינו מכיר את המטה ולכן אינו יכול להביע עמדה, אך להערכתו הסוגיות הרפואיות תטופלנה על ידי משרד הבריאות ואילו המעטפת הארגונית תתבצע על ידי אותה מטרייה כללית של המטה לביטחון לאומי.