אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: איסטוק

סקר שנערך בקרב יהודי ארצות הברית מצא כי למרות הטענה למתחים בשנים האחרונות, הרוב המוחלט של יהודי ארצות הברית אוהדים את ישראל, ומרביתם הגדול חשים קשר רגשי לישראל.

מעל 70% מהיהודים בארצות הברית מרגישים שהקשר האישי שלהם עם ישראל שווה בחוזקו, או חזק יותר, ממה שהוא היה לפני חמש שנים. מדובר באחד הסקרים הגדולים ביותר שאי-פעם נערכו בקרב יהודי ארצות הברית, והממצאים שומטים את הקרקע מתחת לשיח המשברי שהתפתח בתחום זה בשנים האחרונות.

שמונה מתוך עשרה יהודים הגדירו את עצמם "פרו-ישראלים", ו-67% אמרו שהם "מחוברים" או "מאוד מחוברים" לישראל ברמה הרגשית. לצד הרגשות החמים והתמיכה הגדולה, הקהילה היהודית בארצות הברית גם ביקורתית כלפי מדיניות ממשלת ישראל בתחומים שונים, בעיקר נושאי דת ומדינה והיחס לפלשתינים.

נתוני הסקר מפתיעים במיוחד על רקע המתחים שהתגלעו בשנים האחרונות בין הצדדים, בין היתר סביב מתווה הכותל והיחס לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. 45% מהנשאלים חושבים כי היחס האישי שלהם לישראל נשאר כמו שהוא היה לפני חמש שנים, ואילו 27% חושבים שהקשר התחזק. רק 20% חושבים שהקשר נחלש. כאשר נשאלו על היחס בין הקהילות, 51% חשבו שהוא זהה (28%) או חזק יותר (23%) ממה שהיה לפני חמש שנים.

מנגד, 32% חושבים שהקשר נחלש בחמש השנים האחרונות. פילוח של התשובות לפי השתייכות לזרמים מראה תמונה ברורה: יהודים המזדהים עם הזרמים הליברלים יותר חשים כי הקשר נחלש יותר מאשר מקביליהם, אך התמונה אינה חד מימדית: 15% ממי שהזדהה כאורתודוכסי טען שהקשר נחלש, ו-31% מהקונסרבטיבים טענו כי הקשר התחזק.

מדובר בסקר המקיף ביותר בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית בשנים האחרונות, ואחד הגדולים אי פעם. הוא נערך ביוזמת קרן משפחת רודרמן, בדצמבר 2019. נדגמו בו 2,500 יהודים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארצות הברית, באמצעות קבוצת מלמן (Mellman Group), כאשר הסטייה הסטטיסטית היא 1.96%.

לצד המגמות הברורות של אהדה גדולה לישראל וחיבור של יהודי ארצות הברית לארץ, הסקר מצא כי מחלוקות פוליטיות הן הסיבה העיקרית לביקורת הקיימת על ישראל. כאשר התבקשו למנות סיבות אפשריות להתנתקות מישראל, 40% סימנו כי היחסים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ גורמים לכך, וכשליש הצביעו על העליה בכוחם של מפלגות ימניות וחרדיות כגורם משמעותי. פחות מ-10% מהנשאלים חשבו כי הנתק נובע מחוסר היכרות או היעדר ערכים משותפים, מה שמחזק את ההבנה שיש שפה משותפת עמוקה ברמת הפרטים, שלא תמיד בא לידי ביטוי בשיח בין המוסדות של שני הצדדים.

לאורך כל הסקר, 80% מהנשאלים הביעו עמדות פרו-ישראליות: 23% מהנסקרים ענו כי הם תומכים בישראל ובמדיניות הממשלה, 28% אמרו כי הם תומכים בישראל אך בעלי ביקורת על מדיניות מסויימת, ו-29% השיבו כי הם תומכים בישראל אך מבקרים הרבה רכיבים במדיניות הממשלתית הנוכחית. מנגד, רק 6% ענו כי הם אינם בעלי עמדה פרו-ישראלית.

מבט מעמיק על הנתונים מראה כי ככל שיהודי אמריקאי מזדהה כפעיל יותר מבחינה דתית, כך הוא בעל סיכוי גבוה יותר לתמוך בישראל ללא סייגים – אך גם זה לא מובטח. הקבוצה בעלת התמיכה הגורפת ביותר בישראל הינה מי שמזדהה כאורתודוקסי, עם 40% תמיכה, לעומת 7% שטענו שאינם פרו-ישראלים, ואילו הזרם הריקונסטרציוניסטי הוא בעל הביקורת הגדולה ביותר על המדיניות של הממשלה: רק 6% תומכים בישראל ללא סייג, לעומת 44% שתומכים בישראל אך מעבירים "הרבה ביקורת" ו-17% שכלל לא מחזיקים בעמדות פרו-ישראליות.

כאשר נשאלו אם הם "בעלי חיבור רגשי לישראל", 67% ענו שהם מרגישים "חיבור" או "חיבור חזק", ורק 31% טענו כי "אין", או "כמעט ואין" להם חיבור רגשי לישראל. הסקר מצא כי רמת הפעילות הדתית גם קשורה לקשר הרגשי עם ישראל: 92% מהאורתודוקסים טענו כי יש להם זיקה רגשית לישראל, כמו גם 85% ממי שהזדהה כקונסרבטיבי. מנגד, אנשים שהזדהו עם התנועה הרפורמית נשקו לממוצע הכללי (64%), ורק 54% מתוך מי שהגדירו עצמם כחסרי זרם ענו בחיוב לשאלה.

חשוב לציין, שקרוב למחצית מיהודי ארצות הברית היו בישראל. 44% מהיהודים בארצות הברית ביקרו בישראל או גרו בה למשך תקופה, כולל 7% שביקרו בה במהלך השנה האחרונה. כמו כן, לשליש מהנשאלים (33%) ישנם קרובי משפחה המתגוררים בישראל. בשקלול התשובות, 55% מיהודי ארצות הברית ביקרו בישראל או בעלי קרבה משפחתית למישהו המתגורר כיום בישראל.

הסקר גם בדק את הדרך בה הקהילה היהודית תופסת את מוסדותיה ויחסם לישראל. הנתונים מראים כי מעורבות במוסדות היהודים נובעת בעיקר מתוך רצון לתרום לקהילה היהודית בארצות הברית ולחזק אותה, ופחות בגלל החיבור לישראל. כאשר התבקשו לסמן את הסיבות לקחת חלק בפעילות קהילתית מאורגנת, רק 14% ענו כי "רצון לעזור לישראל" מניע אותם להיות מעורבים בארגונים, מה שדירג את ישראל במקום השביעי ברשימה – אחרי שש סיבות המדגישות את הדאגה לקהילה המקומית. הסיבה הנפוצה ביותר לפעילות במוסדות, עם 25%, היתה "הרצון לשמר את הקהילה היהודית למען הדורות הבאים".

"השיח בין ישראל לקהילה היהודית מוזן על ידי אנשי מקצוע, ארגונים ומוסדות, וההנחה היתה שהם משמיעים את הדעה הרווחת בציבור. הסקר מלמד כי זה לא המצב. יש פער ניכר בין הסיסמאות לבין התחושות בשטח," אמרה שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן.

"ישראל היא מדינה עם שתי שליחויות: היא אחראית על אזרחיה, אך היא גם מדינת הלאום של כל העם היהודי. לשמחתנו, 90% מיהודי ארצות הברית מרגישים גם הם את הקשר הזה. הגיע העת לגוון את השיח בין הצדדים ולדבר על המאחד, ולא על המפלג, באמצעות פלטפורמות חדשות, מזמינות וחיוביות שמאפשרות לשיח להתנהל בין אנשים ובין ציבורים, ולא רק בקרב קבוצה מצומצמת של אנשי מקצוע", הוסיפה רודרמן.