מרדיפת הק.ג.ב. לתמיכה קהילתית בעולים

מנכ"ל גרעין 'הדר להדר חיפה' זוכר את ימיו כבן למשפחה תחת העין הפקוחה של הק.ג.ב. ואת היחס לו זכה בארץ. כעת הוא מתקן למען אחרים.

שמעון כהן , ט' בשבט תש"פ

במפגש עם עולים
במפגש עם עולים
צילום: הדר להדר

דניאל רבקין, מנכ"ל גרעין 'הדר להדר חיפה', מקדם באחרונה מיזם לחיזוק הקשר היהודי עם קהילות עולים שהגיעו ארצה ומשום מה נדמה שדווקא כאן הקשר ליהדות התרופף, אחרי שבצעירותם במדינות חבר העמים נדחו בשל היותם יהודים.

למיזם מגיע רבקין מתוך סיפורו האישי כמי שגדל במשפחה שסבה הוצא להורג בשנת 37 משום שהיה סוציאליסט, ולמעשה משפחתו הוגדרה כ'אויב העם'. "הסיפור שלי חורז את סיפורם של רבים", הוא אומר ומספר כי בשיחה עם מתנדבות במיזם גילה שהמשותף לשלושתם הוא שהסבים שלהם הוצאו להורג בידי המשטר הקומוניסטי.

הסבא רבה של דניאל היה רב, בנו היה סוציאליסט וכאמור הוצא להורג, והנכד, אביו של דניאל, גדל ללא רקע יהודי ורק לאחר שנים של חיפוש מצא את דרכו ליהדות. "נולדתי בשנת 80' כשהאבא עושה קידוש ויש חגים בבית. יהודים רבים מהעיר היו מגיעים אלינו לבית לאירועים יהודיים. חיינו תחת מעקב של הק.ג.ב.", הוא מספר ומתבקש לפרט מעט יותר על המעקב הזה.

"היה ציטוט לכל שיחות הטלפון. כמעט בכל אירוע יש מישהו שמלשין, גם באירוע של יום הולדת. כך נוצר חשד מתמיד מי מכל הנוכחים הוא המלשין. היו מלשינים על הזדהות יהודית, על ביקורת שנאמרת על השלטון או בדיחות שנאמרות. פעם הסתובב בין הנוכחים באירוע כלשהו ספר של אקסודוס. אבא שלי קלט מי המלשין וכשאותו מלשין רצה להחזיר לו את הספר אבא שלי אמר לו שזה לא שלו. המלשין הובך כי לא רצה שהספר ייתפס אצלו. אחרי כל אירוע היו חקירות והיו שואלים על כל מה שנאמר באירוע".

לא פעם כשצעד עם אמו ברחוב זכה לקריאות 'ז'ידים' ותהה מה בו ובאמו מסגיר את היותם יהודים. "מכיתה א' היו עליי איומים כ'יהודון'. פעם אחת הגיע אליי ילד בריון וצעק עליי, הרגשתי שאסור לי לשתוק והגבתי במכות. המורה לא התערבה, כנראה הרגישה שאני צודק".

מציאות החיים הזו גרמה לדניאל לשמוח מאוד כששמע על ההחלטה לעלות לישראל. התקווה הייתה ששם יוכל להיות כמו כולם, בלי להסתתר ובלי להיות מותקף. הוא היה אז בכיתה ג' ונשלח לכיתה רגילה. "יום אחר כך רדפו אחריי כמה ילדים וצעקו. לא הבנתי מה הם אומרים. אחר כך התברר שצועקים לי 'רוסי מסריח'. זו הייתה חוויה קשה כי חשבתי שהגעתי לגן עדן...".

"התחיל תהליך שבו ניסיתי להסתיר את המוצא שלי ולהיות ישראלי לגמרי. אבא שלי אמר שאתה יכול לחזור לשורשים ולהתגאות במי שאנחנו. אחרי הצבא יצאתי לשליחויות בפרויקטים בחבר העמים. שם התחדד לי שיש עבודה מול קהילות שונות והרגשתי שפה זה מאוד חסר. דיברתי עם עולים והתחזק אצלי הצורך הזה. הם אמרו ששם הרגישו קהילה ופה מתייחסים אליהם כרוסים", הוא מספר.

את פעילותו הקהילתית החל עוד כתלמיד הישיבה בשדרות, שם לימד בקורסים לגיור, "פתחנו שיעור ברוסית בגרעין ונוצר קשר עם הרב שמואל ששון והוצע להקים גרעין בהדר בחיפה". מכאן הייתה הדרך קצרה להקמת הקהילה בחיפה. "התחברתי לארגון 'קהילות מחברות', שבו עשר קהילות של יוצאי חבר העמים ברחבי הארץ", הוא אומר ומספר על הרעיון שמאחורי התגבשותה של קהילת יוצאי חבר המדינות לצד גרעין תורני. "הפעילות בשפה הרוסית כשהגרעין הוא העוגן והבסיס. זה מתחיל בשיעורים סדנאות הרצאות, סיורים להיכרות עם הארץ, התנ"ך והציונות. מתוך כך מכירים אחד את השני ויוצאים מהבדידות, מייעצים אחד לשני ומסייעים. הגרעין גם מסייע בליווי אנשים שעברו גיור. הפעילות יוצרת אפשרות של קשר וחיבור בין אנשים. להרבה אנשים זה קריטי. אחת העולות אמרה לי פעם שאין לה משפחה בארץ והקהילה היא יותר ממשפחה עבורה. זה ריגש אותי".

למלאכת הקמת הקהילה וההתגבשות סביבה מגוייס גרעין 'הדר' כולו. בין השאר, מספר דניאל, יש בו גם מתנדבות שאינן דתיות, ובעיניו יש לכך יתרון גדול לנוכח השיח התוקפני כיום, בעיקר בתקופת טרום הבחירות, כלפי הציבור הדתי, שיח שלא פעם מרתיע אנשים מקשר עם אדם חובש כיפה ועטור זקן. המתנדבות שאינן דתיות מהוות גשר במקרים שכאלה. "העולים מחפשים זהות כי הקהילה שלהם כבר אינה קהילה", הוא אומר ומציין כי משימת ההתגייסות למען קהילות של עולים מחבר העמים צריכה להיות משימתם של גרעינים רבים ברחבי הארץ. כבר כעת ניתן לראות ניצוצות של המהלך, אך הדרך עוד ארוכה והמשימה עוד רבה.