כנס 'שם עולם'
"לא כדאי לשאול שאלות שמיימיות"

במסגרת כינוס 'שם עולם' הסבירו החסידים כיצד התייחס האדמו"ר למשבר הרוחני שפקד את חסידותם לאחר השואה ומה השיבו על השאלות הקשות

בן שאול , י' בשבט תש"פ

כנס שם עולם נפתח בירושלים
כנס שם עולם נפתח בירושלים
צילום: חזקי ברוך

מרכז 'שם עולם' ערך כנס בן יומים שעסק בזיכרון השואה ובעיגונה בהווייה הישראלית ובמוסדות החינוך.

הכנס, שהתקיים במלון רמדה בירושלים תחת הכותרת: 'השואה: משיקום למיצוב', עסק בהנחלת השואה ובמלחמה באנטישמיות ועוד.

במסגרת הכנס נערך פאנל בנושא שיקום העולם החסידי לאחר השואה סביב השאלה כיצד נהגו האדמורי"ם להתייחס למשבר הרוחני שפקד את חסידותם לאחר השואה, בהשתתפות נציגי החסידויות הבולטות.

אברהם דב גרינבוים ייצג את עמדת חסידות גור וסיפר כי האדמו"ר המכונה ה-"אמרי אמת" אשר איבד למעלה מ-100 צאצאים שנספו בשואה, לא עסק בשאלות מדוע אירעה השואה, ובחר להתמקד בדברי נחמה ובחיזוק הדור ששרד.

אברהם יוסטמן-סלונים, סיפר כי האדמו"ר בעל ה-"נתיבות שלום" שלאחר השואה, הבין את מימדי האסון ומינף אותן לתקומה. הוא היה אומר שאי אפשר להציל את הגופים אך לפחות אפשר להציל את הרוח.

בניגוד לכך, סיפר משה שמעון רוט מחסידות צאנז, כי האדמו"ר נהג לעסוק רבות בשאלות סביב השואה, דאג להנחיל את זכרונה ואף תפס חלק יסודי בחייו ובחינוך שלו לדור הצעיר: "הרבי היה אומר בשם הדוד שלו, שלא כדאי לשאול שאלות שמיימיות, כי מי ששואל שאלה כזאת על חשבונות שמים עלולים לקרוא לו ולהסביר לו", מה שגרף צחוק בקרב הקהל.

ירוחם לנדסמן מחסידות קרעטשניף-פרימשלאן סיפר: "הרבי השתדל לא להרבות סביב שאלות השואה, ונהג לומר שאבא לא אוהב להסביר לילד דבר שאינו יודע בעצמו. הגישה שלו הייתה לא להתיחס לגרמניה הנאצית בתחושת נקמה. הוא הדגיש את זה סביב סוגיית השילומים לגרמניה, בטענה כי דעתם כלפי העם היהודי אינה חשובה ואף תשלום אינו מפצה על מעשיהם. הרבי נהג להסביר כי השואה הנוראה הייתה גזירה משמים".