בחירת מעון לילד - הנה כל מה שצריך לבדוק

הרישום למעונות נפתח ולא מעט הורים חוששים להשאיר את ילדיהם במעון לא מוכר (ואפילו מוכר). מה צריך לברר לפני הרשמה? מומחית מייעצת.

שמעון כהן , י' בשבט תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

בימים אלה נפתחת ההרשמה למעונות והורים בישראל נחשפים לא פעם לדיווחים מטרידים על המתרחש מאחורי הדלתות הסגורות של גני ילדים ופעוטונים. מה צריכים הורים לבדוק כשהם בוחרים מעון לילדיהם?

יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה, נותנת כמה טיפים להורה המבולבל: "ראשית, הורה צריך לבדוק אם המקום בפיקוח. יצא באחרונה חוק הפיקוח שדורש אלמנטים מינימאליים, ולפחות את זה חשוב שההורים ידעו. החוק דורש היעדר רישום פלילי, שידעו להגיש עזרה ראשונה ושהצוות יהיה עם מקום בטוח. לכן צריך לדרוש רישיון".

שילה מדגישה כי כשם שמול כל בעל מקצוע הדרישה היא לראות את רישיון העסק והפיקוח שלו, כך יש לדרוש הצגת רישיון גם ממנהלות מעון, גם אם יש חיוכים מסביב וגם אם זה לא תמיד נעים. "התרגלנו לאכסן את הילד אצל כל אחד זה המחדל וצריך להפסיק עם זה. הטמיעו בנו הרגל כזה. חיוך ואהבה חשובים אבל למדנו מהמקרים הקשים ביותר שחיוך ופני מלאך לא מספיקים".

מעבר לבדיקת הרישיון "צריך להסתכל על יחס צוות לילדים, האם המספר עומד בתקינה או לא, כמה ילדים לכל מטפלת. אם זו מטפלת לבד עם עשרה לא להשאיר. לבדוק כמה אנשי צוות יש מול מספר הילדים", אומרת שילה וכשהיא נשאלת אם נתון זה לא אמור להיות מוסדר על מנת לקבל רישיון, היא משיבה ומציינת כי לפי שעה הרישיון הוא רישיון ראשוני בלבד, וכל עוד אין ממשלה קבועה בישראל אין גם תקנות לחוק. "יהיו תקנות בקרוב ובהם ידברו על הכשרות, על צוותים ודברים מהותיים של הכשרה פדגוגית ולא רק על דברים טכניים". כל זה כאמור מתעכב בשל הבחירות החוזרות ונשנות בישראל. שילה עצמה שיגרה מכתב ליו"ר הכנסת בבקשה לקדם את הליך התקנות אך הובהר לה שכל עוד אין ממשלה בישראל לא ניתן להסדיר את הסוגיה.

עוד ממליצה שילה להורים "לראות מי המטפלת מבחינת הכשרה. לא להסתפק ב'היא אוהבת את הילדים'. לדעת מיהו המבוגר שהילד פוגש, האם יש הכשרה, האם היא למדה משהו, היא זמינה רגשית, מנין היא הגיעה לתחום זה של טיפול וחינוך".

"לא לפחד לשאול שאלות את המטפלת, מי מלווה, האם יש פיקוח ביטוח והדרכה, להעמיק, לבוא לבקר מדי פעם בשעות לא מוסדרות, לקחת את הילד מאוחר יותר, לבוא באמצע היום, לוודא שמערכת היחסים טובה ונכונה. הבעיה היא שלא יודעים מה קורה אחרי שהדלתות נסגרות", אומרת שילה שאינה חוסכת בביקורת: "באופן כללי בתחום הגיל הרך קיימת קריסה מערכתית, גם במפוקחים וגם ב-23 האחוזים שנמצאים תחת משרד העבודה והרווחה כי כל ההתייחסות למחנכי הגיל הרך היא התייחסות מזלזלת. כשיסתכלו על המעמד הזה כחשוב הדברים ייראו אחרת, כמו שקרה בארה"ב בתחום האחיות. לא רואים את המטפלת כמחנכת שנות ינקות. כשזה ישתנה הכול יהיה אחרת".

ומה באשר לתזונה? עד כמה חשוב לבדוק גם את התחום הזה? שילה משוכנעת שלא מדובר בעניינים טכניים כלל ועיקר? "מחקרים מראים על חשיבות תזונה להתפתחות. אנחנו זוכרים את סיפור מטרנה עד כמה הדברים פגעו בילדים שהגיעו עד כדי פיגור. זה היה בגלל תזונה. זה חלק מהלימוד המערכתי שלומדים אותו. לכן חשובים צוותים מקצועיים".

עם כל זאת את דבריה חותמת שילה בנימה אופטימית: "בסך הכול הרוב טוב. חמישה אחוזים שלא יודעים ולא משתדלים עושים נזק. יש הרבה מסגרות פרטיות טובות שמשתדלות ונותנות את הנשמה ומתמקצעות. כהורים זו האחריות שלנו לפקוח עיניים ועם זאת לדעת שיש הרבה מסגרות טובות".