שיעור מהמלכה

כנראה שלצורך צמיחה של אינדיבידואל, אדם עם רצונות משלו שאינו מקבל את הירושה שהונחתה עליו בלא בחירה צריך לשבור קצת את הכלים.

ד"ר חנה קטן , י"א בשבט תש"פ

כנראה שלצורך צמיחה של אינדיבידואל, אדם עם רצונות משלו צריך לשבור קצת את הכלים
כנראה שלצורך צמיחה של אינדיבידואל, אדם עם רצונות משלו צריך לשבור קצת את הכלים
איור: עדי דוד

הפתעה לפני מוסף.

את עוונותיי אני מזכירה פה היום. לפני עשרים שנה, עם תינוקת מספר 11 בבטן, נסקתי במטוס של חברת אל-על אל בין ערפילים וענן של חודש שבט חורפי במיוחד. אמי עמדה על כך שאלווה אותה לחופשה של סוף שבוע בלונדון, וכיבדתי את בקשתה. היו אלו שלושה ימים קודרים. הרגשתי פיזית כמו צמח תלוש. כל מנעמי העיר הגדולה - ההייד פארק שהיה ממש מול חלוני במלון רב הקומות, חנויות מרקס אנד ספנסר, החיילים האילמים בארמון, המוזיאונים והקונצרטים - כולם לא הצליחו להרגיע את נפשי. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שנתלשתי מאדמת ארץ ישראל מאז עלייתי ארצה לפני יותר מארבעים שנה.

את השבת הקצרה שהעברנו בלונדון אצל אחייניתי היקרה לא אשכח. במשך השבת התפללנו בבית כנסת ייקי עתיק יומין, הדור וגבוה, שבנוי מלבנים מרובעות אדמדמות וגג רעפים. קיבלתי שיעור קצר על ההיסטוריה של הקהילה הייקית באנגליה, ושם גם נכונה לי הפתעה. לפני תפילת מוסף, לאחר שיחה של הרב באנגלית של אנגלים, התרוממו כל הנשים בעזרה לקראת התפילה לשלום המלכה. אני נשארתי לשבת, מופתעת ומבולבלת. בארצות הברית מעולם לא התפללנו לשלום הנשיא, וגם לא לנציגינו בקונגרס. אני לא מתכוונת לחלוק כל כבוד למלכה, ועוד בבית הכנסת, באמצע תפילת מוסף, כשהתפילה לשלום המדינה ולשלום חיילי צה"ל נגנזה מאחורי הפרגוד רק בגלל שקיים מרחק של חמש שעות טיסה מלונדון לירושלים.

200 מיליון נתינים.

ואולי קטונתי מלהבין מה זאת מלכות. בימים אלו רועש העולם כולו בשל הקרע בארמון המלכה. הנסיך, שנולד עם כפית כסף בפה והיה מיועד לנסיכות כבר מלידה, הודיע שהוא מעוניין לחיות חיים אחרים. אפשר להבין אותו. בני הזוג מנסים להתיר מעליהם את כבלי המשי הכבדים של בית המלוכה כדי לפלס לעצמם דרך משלהם, אנונימית יותר, עצמאית יותר, מדויקת יותר. אבל כבד נפל על בית המלוכה ומלוא כל הארץ מספד. זר לא יבין זאת.

בית המלוכה האנגלי שולט באנגליה מאות רבות של שנים. שולט אומנם אינה הגדרה מדויקת, כי כבר יותר ממאה שנה שסמכויות המלך קוצצו מאוד, וכיום הוא דומה בתפקידיו יותר לנשיא מדינת ישראל. הרבה כבוד, מעט מאוד סמכויות. אבל זה רק נראה כך. האמת היא שיש לאנשי בית המלוכה, ובעיקר למלכה שממלאת את תפקידה כבר שבעים שנה ויותר, הרבה מאוד תפקידים חשובים. לא לשווא מוכן האזרח האנגלי לשלם הרבה כסף מכיסו כדי לשמור ולפרנס בכבוד את כל בית המלוכה על ארמונותיו.

כך למשל, המלכה חייבת לשמוע כל שבוע סקירה מראש הממשלה על מה שקורה במדינה, לאשר כל מינוי בכיר, כל חוק וכל תקנה, לראיין כל שר וכל שגריר ולהשתתף באינסוף טקסים בכל רחבי בריטניה הגדולה והעולם כולו. עוד עשרות מדינות, ביניהן חשובות וגדולות כקנדה ואוסטרליה, שייכות מרצונן לחבר העמים הבריטי ופורמלית גם עליהן שולטת המלכה, כך שיש לה כמעט 200 מיליון נתינים ברחבי העולם. ומה עם שאר בני משפחת המלוכה המורחבת? על כל אחד מהם מוטלים תפקידים רבים: הם מנהלים עמותות, ועדות ואיגודים ומייצגים את אנגליה בטקסים בכל העולם.

בשביל כבוד צריך לעבוד.

ולמה כל זה חשוב? כי זה מוסיף מכובדוּת. כן, מכובדות זה דבר חשוב. וכעת, כשהנסיך הארי החליט לעזוב את הכול ולהיות סתם אזרח פשוט, הוא יצטרך להתנתק מעשרות רבות של ארגונים וגופים שבהם כיהן כנציג המלוכה, נציג העם הבריטי. לכן עצם עזיבתו פוגעת במעמד ובכבוד של בית המלוכה, ובעקיפין בכבוד ובמעמד של כל העם האנגלי. משתלם לאזרח הבריטי להחזיק ולתחזק עשרה ארמונות של המלכה ברחבי בריטניה, כי כל אזור מעוניין שגם בו יהיה ארמון מלכות. ואכן, המלכה חייבת להיות בכל שנה בתאריכים מסוימים בארמונות מסוימים לצורך טקסים מסוימים - וזה חלק מהמכובדות, מהמסורת ומהרגשת הייחודיות של האזרחים באנגליה. זה אולי נראה מוגזם ומוזר, אבל יש בזה משהו. ולנו זה קצת חסר.

כן, חסרה לנו קצת מכובדות, קצת יחס כבוד לסמכות, למסורת ולכינון השלטון המלכותי שאנו מחכים לו בכיליון עיניים, וזה באמת חבל. הלכה היא שמלך ישראל חייב להסתפר בכל יום, כדי שכל העם יצפה בו כשהוא יפה ומכובד, ואסור לאף אדם לרכב על סוסו. זה, להבדיל בין קודש לחול, ממש אותו עיקרון.

יש משהו בהתנהלות של חצרות החסידים שמזכיר את חזון המלכות. הנשימה העצורה של אלפי חסידים למראה פסיעותיו ההדורות של האדמו"ר לאורך אולם ההיכל, או הנהירה הבלתי מובנת לנו של כל בני החסידות לחתונת הנכדה העשרים של הרבי. זו החתונה שלהם, זה הכבוד שלהם, זו המכובדות והמסורת שהיא חלק משמעותי מהיהדות שלהם, מעצמם. וכך, בעזרת ה', כאשר יבוא בקרוב המלך המשיח, נזכה לראות אותו בכבודו, ונדע לחלוק לו גם כבוד אנושי כזה.

לשבור את הכלים.

אבל ממרום גילי אני דווקא מתחברת לסבתא, מלכת אנגליה, ממקום אחר - הכישלון החינוכי. הנה, נכדה הנסיך סר מדרך הישר. לאן הלכו כל התפילות, כל ההשתדלויות, הדוגמה האישית? זה לא קל לעיכול. אבל כנראה שלצורך צמיחה של אינדיבידואל, אדם עם רצונות משלו שאינו מקבל את הירושה שהונחתה עליו בלא בחירה צריך לשבור קצת את הכלים. וכך אמר אביי בגמרא: אמרה לי אֵם, דרך גידולו של תינוק כך היא: בתחילה הוא זקוק לרחיצה במים חמים ולסיכה בשמן. גדל מעט - דייסה של ביצה וקמח מספקת אותו. גדל עוד יותר: דרושה לו שבירת כלים. וכך היה עושה רבה, היה קונה לילדיו כלים סדוקים של חרס, שישחקו בהם וישברו אותם.

כן, הוד מלכותה, זהו סוד ההורות. וזה כולל גם מלכים ורוזנים. בלי הנחות.

לתגובות: drchana2@gmail.com