המסך יורד על תיאטרון הטרור

בתום מאבק סיזיפי בן חמש שנים, שבו הכרחנו את הרשויות לעצור מאדירי טרור במסווה של אומנות, נסגר התיאטרון הערבי אל-מידאן. דעה

יהודה פואה , י"א בשבט תש"פ

יהודה פואה
יהודה פואה
צילום: גילי גהוזי - בשמחה

השבוע קבע רשם העמותות שתיאטרון אל-מידאן הוא עמותה בסטטוס פירוק על פי צו בית משפט. לכאורה פעולה טכנית פשוטה ביותר, אולם בפועל מדובר בסגירה סופית של תיאטרון אל-מידאן החיפאי. מאבק שהתחלנו לפני חמש שנים בדיוק, וכעת הסתיים בהצלחה.

תיאטרון אל-מידאן התחיל דווקא כיוזמה טובה. הציבור הערבי בישראל פחות התחבר לתיאטרון הישראלי ורצה הצגות על אורח חייו. אבל בפועל הוא הפך לבימה לאומנית פלשתינית תומכת טרור. במקום התקיימו אירועי תמיכה במחבלים ששוחררו. הצגת הדגל של המקום הייתה 'הזמן המקביל' - הצגה שנכתבה על ידי מחזאי ערבי על חייו של ואליד דקא, המתארת את חייו בכלא.

ואליד דקא הוא ערבי ישראלי שהיה מפקד החוליה שחטפה ורצחה את החייל משה תמם בעודו כפות, דבר המהווה פשע מלחמה ומנוגד לכל החוקים הבינלאומיים. אבל זה לא מנע מהתיאטרון להציג אותו כגיבור ולהאניש את חייו.

ההצגה מספרת שואליד דקא מספר שהיה זה רצון האל לרצוח את החייל משה תמם. היא מתארת את סיפור חייו בכלא, חתונתו ומאבקו להוליד ילדים (מאבק שהצליח - השבוע פורסם שנולדה לו בת). ההצגה אף שווקה לבתי ספר כחלק מסל החינוך הארצי.

כאשר נחשפנו להצגת הדגל הזאת במסגרת אירוע ענק שעשה התיאטרון לכבוד יום האסיר הפלשתיני, התחלנו מיד במאבק להסרתה.

בשלב הראשון הוקפאו תקציבי המקום על ידי עיריית חיפה ומשרד התרבות. כמו כן, שר החינוך דאז נפתלי בנט הורה להוציא את ההצגה מיידית מסל התרבות, זאת למרות ועדה של משרד החינוך שקבעה שמדובר בהצגה חינוכית! בעקבות הקביעה השערורייתית השר פירק את הוועדה וטען שהיא אינה חינוכית ומוסרית.

לאחר מכן הוגשה נגד העמותה תלונה רשמית לרשם העמותות על תמיכה בטרור וכמובן חריגה ממטרות העמותה, שהן תרבות ואומנות. מתחילת הדרך התקשינו להבין כיצד אירוע למען מחבלים מהווה תרבות ואומנות.

לאורך כל הדרך גם משפחת תמם ומשפחות שכולות רבות נוספות הביעו את זעמן על כך שבמדינת ישראל, בתיאטרון המתוקצב כולו מכספי משלם המיסים הישראלי הצגת הדגל היא הצגה המאדירה מחבל רוצח ופושע מלחמה. המשפחה הפגינה ופעלה בצורה מרשימה כדי לעצור את האבסורד שבו הם, בני משפחת הנרצח משה תמם, מימנו את ההצגה שמהללת את רוצח יקירם, דבר לא נתפס בעליל.

אבל במדינת ישראל זה לא מספיק, והיה צורך ברשם העמותות, שמצא חריגות טכניות רבות. בנוסף לכך הודיעה שרת התרבות שלא תתקצב את התיאטרון, גם היא מסיבות טכניות לכאורה. כי לעודד רצח זה כמובן בסדר, לפי דינה זילבר ובג"ץ.

כך גם היועמ"ש של משרד האוצר שבדק את ההצגה טען שחוק הנכבה, שקובע שהצגות המאדירות טרור לא יתוקצבו, אינו חל על ההצגה, שכן היא אינה קוראת לרצוח חיילים אלא רק מספרת על המחבל. רק אצלנו בישראל לתמוך בטרור מותר, אבל לחרוג מכללי מינהל תקין זה מה שאסור.

אבל סוף טוב, הכול טוב. המקום נסגר לחלוטין ולא ייפתח שוב בשום קונסטלציה.

מאבק זה מצטרף למאבקים נוספים שלנו במאדירי טרור. בקרוב תיסגר בירושלים גלריית ברבור, אשר אף היא במסווה של תרבות ואומנות מאדירה טרור. גם פורום דו קיום בבאר שבע ייסגר. גם שם במסווה של תרבות ואומנות מקיימים אירועים התומכים בטרור.

אני מתחייב כי אנו נמשיך לחשוף את מסכת השקר ונילחם בטרור, גם אם הוא עטוף במילים כמו תרבות, אומנות וחופש הביטוי.

הכותב הוא יו"ר ארגון זכויות האדם בצלמו