מדברים מהשטח

שיתוף הפעולה בין מערך הבחירות של ש"ס לזה של הליכוד הוא תוצאה של הלחץ מהאפשרות שגנץ ישיג רוב יהודי בכנסת

יאיר שרקי , י"א בשבט תש"פ | עודכן: 13:34

הסתפקו באולם קטנטן. כינוס הבחירות של ש"ס
הסתפקו באולם קטנטן. כינוס הבחירות של ש"ס
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

את קמפיין הבחירות בתחילת חורף תשע"ט, ש"ס פתחה בכינוס ענק. מאות כיסאות סודרו באולם חתונות רחב ידיים כדי להכיל את הפעילים שהובאו באוטובוסים מכל רחבי הארץ.

את הקמפיין השני באביב כבר השיקו באופן צנוע יותר, באולם בר מצוות בינוני ועם פעילים מאזור ירושלים בלבד. את מערכת הבחירות השלישית הזניקו השבוע באולם קטן, מהסוג שמארח בריתות מצומצמות משתתפים, עם כמה עשרות כיסאות לפעילים מהגרעין הקשה.

בניגוד לכנסים המצטמקים, עקומת המנדטים של המפלגה רק גבהה: משבעה לשמונה במועד א', ומשם עוד קפיצה לתשעה במועד ב'. במפלגה יש מי שמקווה שמועד ג' כבר ישלח אותם חזרה למספר דו ספרתי של מנדטים.

בדרך כלל הנאומים באירועים מהסוג הזה נועדו להמריץ את הפעילים, אבל מי שהאזין היטב לנאומו של דרעי שמע את הפסימיות בקולו של יו"ר ש"ס. הוא טען "באחריות ובידיעה ברורה" שממשלת שמאל-ליברמן-ערבים כבר "מסוכמת, חתומה ותפורה", והתחנן למאזינים שיאמינו לליברמן שאומר שלא יהיה סבב בחירות רביעי.

דרעי הוא כיום הפוליטיקאי הקרוב ביותר לנתניהו. בדבריו אפשר לשמוע הד לשיחות הפנימיות שלו עם ראש הממשלה. שניהם עבדו עם ליברמן באופן הצמוד ביותר, והם מכירים אותו טוב יותר מכל אחד אחר במערכת הפוליטית. לכן, בניגוד לטענות הקמפיין המתואם של ציר ביבי-דרעי, הם יודעים שאין שום סיכוי שיו"ר ישראל ביתנו יהיה חלק מממשלה שנשענת על אצבעות טיבי ועודה. התרחיש שמטריד את מנוחתם הוא הקמת ממשלת מיעוט בעלת רוב יהודי ובהימנעות הרשימה המשותפת. בהתאם לכך, מטרת העל הצנועה שהציבו לעצמם היא לשמר את הרוב היהודי שיש לגוש הימין-חרדים, ולסנדל את בנט ושקד מכל אפשרות של עריקה. פומבית, הם עדיין מנסים לשכנע את הציבור, ואולי גם את עצמם, שגוש הימין עדיין יכול להביא 61 מנדטים.

שיתוף הפעולה בין השניים יקבל גם ביטוי בשטח. דרעי סיפר לפעיליו על כך שנענה לבקשת נתניהו, והעביר לליכוד את כל העזרה האפשרית ו"את כל הטכנולוגיה להבאת מצביעים". עם כל הכבוד ליכולות ההייטק של ש"ס, כשדרעי מדבר על "טכנולוגיה" אין הכוונה לאפליקציה מתקדמת לשינוע מצביעים מהבית (דווקא בליכוד החלו להשתמש באפליקציית 'אלקטור' לניהול תומכים ופעילים), אלא בעיקר לפילוחים ומאגרי הנתונים של המפלגה, וממש לא כדאי לזלזל בסיוע הזה.

בישראל קיימות שתי מפלגות עם שטח חזק: ש"ס ויש עתיד. יש עתיד מתבססת על מערך חדש, מודרני ויעיל ועל דאטה מפולח וממוקד שנאסף ברשתות החברתיות ובמאות הכנסים שיש עתיד ערכה במשך השנים. לפיד בנה מפלגה מאפס על פי הספר, וכל המנגנון המשומן שלה עומד בבסיס פעילות השטח של כחול לבן.

ש"ס לעומת זאת נהנית ממנגנון ותיק המבוסס על פעילות ברמת בית הכנסת, השכונה והמועצה המקומית. ש"ס היא המפלגה עם הייצוג הגדול ביותר בשלטון המקומי, עם 164 נציגים ברשויות ובמועצות השונות, יותר מכל מפלגה אחרת בישראל. זהו מערך שטח שפעיל גם בשנים המתות שבין בחירות לבחירות, ומתחזק את המצביעים ברמה השוטפת.

בש"ס זו לא רק החלטה תדמיתית שנועדה להחצין את הברית עם נתניהו, אלא גם הבנה אמיתית שבליכוד ובימין קיימים אזורים נרחבים שבהם אחוז ההצבעה לא מוצה. "אם כל מפלגה בגוש תגדיל את כוחה בעשרה אחוזים, יש לנו 61", מסביר דרעי. הוא לא מתכוון לחפירות רוחב שנועדו להעביר מנדטים מגוש לגוש, בטח לא במערכה שלישית ברציפות שבה מספר המתנדנדים קטן יותר מבדרך כלל, אלא לחפירות עומק אל תוך הבייס. וכשדרעי מדבר על קולות חדשים שווה להקשיב לו. בזמן שהגוש הצטמק, המפלגה שלו גדלה. בשני סבבי בחירות הוא הביא 90 אלף מצביעים חדשים. המאבק על הקולות האלה לא נובע מהשאלה למי יצביעו, אלא האם יצביעו.

מגלים את השטח

בפריימריז נגד סער, נתניהו גילה מחדש את השטח. אנשיו הבטיחו אז בחגיגיות שמיד אחרי הניצחון בתוך מפלגתו הוא יסתער באותו המרץ על קהל הבוחרים לכנסת. אלא שמאז נתניהו היה עסוק בעיקר בהסתערות על יעדים מדיניים מסביב לעולם, ובמטה הכנסים של הליכוד גילו שלא כל כך פשוט להעתיק את מה שעבד בבחירות המקדימות אל הבחירות הכלליות.

ספר הבוחרים של הליכוד הכיל כמאה אלף מתפקדים מפולחים לפי קבוצות ומחנות, חברי מרכז וראשי סניפים. שרשרת כנסים וחוגי בית ממוקדים הספיקו כדי לדאוג שראש הממשלה יפגוש יותר מעשרה אחוזים מתוכם פנים אל פנים. בהנחה שכל מי שהטריח את עצמו לאחד מהכנסים הגיע גם אל הקלפי, הרי שנתניהו הצליח להגיע לאחד מכל ארבעה מ-41 אלף המצביעים שהעניקו לו את הניצחון הסוחף בתוך ביתו.

כדי להניע מהלך דומה ברמה הארצית, עליו לפגוש כרבע מיליון מצביעים בארבעת השבועות שנותרו. אלו מצביעים מאורגנים פחות, בלי ראשי קבוצות שידאגו להביא אותם אל האולמות, ומטבע הדברים גם מעורבים פוליטית פחות מאלו שטרחו והתפקדו. גם מגבלות האבטחה לא מאפשרת אסיפות בחירות של אלפי אנשים, ולכן שרשרת הכנסים שיצאה השבוע לדרך היא רק קריאת כיוון לקמפיין, אבל יידרש חריש עמוק יותר בשטח.

את אירועי הבחירות האלה, שהחלו השבוע בפתח תקווה ובבית שמש ויימשכו ברעננה, חדרה, רמלה והרצליה, ינהל נתניהו בסגנון אמריקני, כשמאחורי הפודיום עומדים ניצבים בבגדי יום יום שנועדו לשקף את קהל המצביעים האותנטי של הליכוד, אבל נבחרו בקפידה. יהיה שם ייצוג לצעירים ומבוגרים, גברים ונשים, וגם קבוצות שהליכוד משקיע בהן מאמץ מיוחד: יוצאי אתיופיה, המגזר הרוסי, וגם נוכחות מהמגזר הערבי.

מלבד הכנסים, את התפנית בקמפיין הליכוד אפשר לראות גם בהסטת התקציבים: פחות להפצת קליפים מושקעים ברשת ויותר למטות השטח. עם כל הכבוד לכישורי המשחק של ראש הממשלה, בליכוד מבינים שהניצחון יושג באמצעות קולות אמיתיים בקלפי, ולא עם עוד כמה אלפי לייקים בפייסבוק.

מחכים להפגנות

מי שהייתה אמורה להצטיין בתחום השטח היא הציונות הדתית. למגזר הסרוג, שחתום על מפעלים ששינו את המדינה, יש את כל התנאים האופטימליים לבניית מנגנון יעיל: מוסדות חינוך, תנועות נוער, יישובים, גרעינים וקהילות. לא תמיד השימוש בכל אלו למטרות פוליטיות לגיטימי ותואם את הכללים, אבל בעניין הזה מספיק להעיף מבט לש"ס ויהדות התורה, שיודעות כיצד לגייס את כל ענפיהן בעת פקודה וגם לעמוד במגבלות חוקי הבחירות.

בניגוד למגזר החרדי, הזהות הסרוגה אינה מיתרגמת לפלטפורמה פוליטית אחת, אבל גם מטה מרכזי שיפעל להצלחת גוש הימין בכללותו לא פועל כעת בעוצמה. זו תוצאה של הקרעים והפרימות שאכלו בציונות הדתית בשנים האחרונות, שרישומן ניכר גם אחרי האיחוד הקוסמטי, אבל גם של תחושת שובע מתמשכת בימין. המנגנון שהרים בעבר מחאות ענק נגד פינויים ונסיגות לא מגויס כדי להביא לקלפי בוחרים שיחזקו את מחנה הסיפוח והריבונות. אבל תמיד אפשר לסמוך עליו שיידע לארגן הפגנה גדולה בכיכר ציון ערב הנסיגה הבאה.

לתגובות: 2sherki@gmail.com