חשיפה
"משטרת ישראל בשירות האיחוד האירופי"

מנכ"ל משרד החוץ דרש להאיץ את חקירת הגרפיטי שריססו שפי פז והאם השכולה מירב חג'אג' במשרדי האיחוד האירופי. התוצאה: כתב אישום מופרך

יוני רוטנברג , י"א בשבט תש"פ

הגרפיטי
הגרפיטי
צילום: שפי פז

ארבעה חודשים בלבד נדרשו למשטרת ישראל מאז ליל ה-15 בספטמבר, שבו על פי הנטען ריססו הפעילה החברתית שפי פז והאם השכולה מירב חג’אג’ כתובות מחאה על קירות משרדי האיחוד האירופי בישראל, ועד להגשת כתב האישום נגדן השבוע. זמן קצר להפליא לכל הדעות.

מפליאה לא פחות היא עצם ההגשה של כתב אישום על עבירה פעוטה שכזו. לא זו אף זו, כתב האישום מנופח בסעיפים לרוב, ומצרף לאישומים גם אדם שצילם את המאורע ולא היה שותף בו כלל.

אלא שמסמך פנימי שהגיע לידי ‘בשבע’ מגלה מה עומד מאחורי הלהיטות המשטרתית המיוחדת: מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, שלח מכתב נוקב למ"מ מקום המפכ"ל מוטי כהן, ובו הוא דורש ממנו להתערב באופן אישי בחקירה ולקדם אותה באופן מיוחד, וכן לעדכן אותו באופן מסודר על כל התקדמות בחקירה.

“אבקש את מעורבותך האישית על מנת להבטיח את השלמת החקירה של האירועים המתוארים בהקדם", כתב רותם במכתב. “כמו כן, אבקש כי עדכונים מסודרים בדבר התקדמות החקירה יועברו למשרד החוץ".
גם רותם, מסתבר, הוא רק חוליה אחת בשרשרת הלחץ. בתוך המכתב ששלח למפכ"ל, מתאר רותם לחץ של אנשי האיחוד האירופי, שהוא למעשה המנוע ללחץ שמפעיל משרד החוץ על המשטרה.

“מאז אירוע הפגיעה במשלחת האיחוד האירופי, נציגי המשלחת מעלים את הנושא באופן תדיר, הן בהתכתבויות רשמיות והן בעל פה", הוא מגלה את אוזנו של כהן במכתב. “בהמשך לפניות אלה, נציגי משרדי פנו למשטרת ישראל מספר פעמים, על מנת לקבל מידע בעניין התקדמות החקירה. חוסר היכולת שלנו להשיב בצורה עניינית לאיחוד האירופי, ומשך הזמן שעבר מאז האירועים, מעיב על תדמיתה של מדינת ישראל וגורם למבוכה גדולה".

צילום = השחתה

עוד בטרם הגיע האקדח המעשן – כלומר, מכתבו של רותם למפכ"ל – כבר אפשר היה לחוש בלהיטות המשטרתית בתיק האזוטרי הזה. עו"ד צור פלק, היועץ המשפטי של תנועת ‘עד כאן’, מורגל בדיונים משפטיים כנגד מובילי מחאה משמאל. מהסיבה הזאת הוא הופתע מאוד לקרוא את כתב האישום שהגישה משטרת ישראל נגד שפי פז, מירב חג’אג’ ודורון אברהמי, שכל חטאו על פי כתב האישום הוא העובדה שצילם את השתיים מרססות כתובות על קירות משרדי האיחוד.

"באירועים שאני רגיל לעסוק בהם, פעילי שמאל מגיעים כל שבוע ומצלמים את מיידי האבנים הפלשתינים ומנסים להפריע לחיילים עם המצלמות", הוא טוען. “מעולם לא הוגש נגדם כתב אישום על התפרעות או גרימת חבלה, כשותפים לביצוע העוון. במקרה שלפנינו, המשטרה האשימה את אברהמי בהשחתת פני מקרקעין והיזק במזיד, ולמעשה החשיבה אותו כמבצע בצוותא באותה חומרה של השתיים האחרות, רק בגלל שצילם".

זו לא הנקודה הבעייתית היחידה בכתב האישום. הלהיטות לנפח את האישומים במקרה מינורי שכזה גרמה לתובעים של המשטרה לבצע תרגילי התעמלות משפטיים שמגיעים עד לכדי גיחוך. “את שלושת הנאשמים האשימו בשני סעיפים – היזק במזיד והשחתת פני מקרקעין", מסביר עו"ד פלק. “בשנה א’ במשפטים לומדים שכשיש לך שני אישומים אפשריים, אתה תבחר את הסעיף שהוא יותר ספציפי ומתאים לעבירה. אני לא מבין מה המשמעות של זה שהם גם הזיקו במזיד וגם השחיתו מקרקעין? זה ממש לנפח כדי ליצור מצג של עבירה חמורה לעיני השופטים, או ליצור קלפי מיקוח לקראת עסקת טיעון".

הסעיף המופרך ביותר שנדחף לתוך כתב האישום הוא קשירת קשר לביצוע עבירה. פלק מציג בפניי מסמך הנחיות רשמי של פרקליט המדינה, ובו הוא מסביר כי אין להעמיד לדין על סעיף של קשירת קשר לביצוע עבירה בעבירות שכבר בוצעו בפועל. “כל הרעיון של הסעיף הזה הוא לענוש גם פושעים שתכננו באופן מעשי לבצע עבירה, ונבצר מהם או שנתפסו לפני מעשה". פלק, שעוד לא ראה את המכתב ששלח מנכ"ל משרד החוץ למפכ"ל, טען כי מדובר "או בעבודה מאוד רשלנית, או שמישהו מנסה לנפח את כתב האישום". כעת, נראה שהתשובה ברורה.

משפט ראווה

מפגן המחאה של פז וחג’אג’ כוון נגד התמיכה הכספית שמעניק האיחוד האירופי לארגונים תומכי טרור, שבעקיפין מתדלקת את הטרור הרצחני שגבה בין השאר את חייה של סגן שיר חג’אג’, בתה של מירב, שנרצחה בפיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב בשנת 2017. איש לא האמין שמשטרת ישראל תגיש כתב אישום נגד חג’אג’, בהתחשב בעבר הנקי ובכך שמדובר בעבירה שולית, וכן ברגישות שבמחאת אם שכולה כנגד מימון הטרור. הנוהג במקרים שכאלה הוא סגירת הסדר מותנה בין המשטרה לחשוד מחוץ לבית המשפט, שמסתכם בדרך כלל בשעות לטובת הציבור או בקנס כספי.

"חיכינו לראות איך הם יכניסו אותי ויוציאו את מירב”, מספרת הפעילה החברתית שפי פז, "כי לא היה נראה לנו הגיוני שיגישו נגדה. ברגע שראינו שגם מירב בתוך כתב האישום עד הסוף, הייתה לי ההרגשה שזו לא רשלנות אלא הכתבה מלמעלה. משטרת ישראל בשירות האיחוד האירופי. זה ברור כשמש. הרי מתנהל נגדי הליך גם על גרפיטי שריססתי בגינת לוינסקי, ושם זה לא נופח ככה. באמת אין הבדל בין המקרים, בשניהם זו השחתת רכוש, פשוט כאן הם חיפשו דרך לנפח”.

הנאשם השלישי, שעל פי החשד צילם את האירוע, הוא דורון אברהמי. גם היד הקשה שננקטה נגד אברהמי ממחישה את העבודה המאומצת של המשטרה בפיקוחו הצמוד של המפכ"ל ומשרד החוץ, והכול בהוראות נציגי האיחוד האירופי. “באותו לילה נעצרנו שלושתנו", מספר פז, “שוחררנו בערבות, והוזמנו בהמשך לחקירה נוספת. דורון אמר למשטרה בטלפון שהוא לא יכול להגיע באותו תאריך כי הוא עובד, ובסוף הם הסכימו על התאריך 24 בנובמבר. פתאום, בליל ה-21 לחודש, מגיעים שוטרים אליו הביתה ומבקשים ממנו להתלוות אליהם לחקירה. דורון כמובן סירב בהוראת עורך דינו, וכשניסו להכריח אותו אמר שהוא רוצה לראות צו של בית משפט. כמובן שלא היה להם".

הסירוב של אברהמי לא התקבל בטוב אצל השוטרים, והם עצרו אותו. אשתו של אברהמי צילמה את האירוע, מה שגם לא מצא חן בעיני השוטרים, ובעקבות כך הם עצרו גם אותה. כך מצאו את עצמם בני הזוג בתחנת המשטרה, שלושה ימים לפני מועד החקירה, שעצם האשמה בה כלפי אברהמי תמוהה. ילדיהם ישנו באותה העת בבית, והם נאלצו להזעיק שכנים שיישארו עם הילדים במהלך הלילה. הטלפון הסלולרי שבעזרתו צילמה אשתו של דורון הוחרם.

מפגני מחאה מהסוג של פז וחג’אג’ אינם דבר נדיר או חדש במדינת ישראל. רק מהעבר הלא רחוק ניתן להזכיר את הכתובות שציירו פעילי להט"ב בכניסה ללשכת הרב הראשי בירושלים, דליי צבע אדום ששפכו פעילות פמיניסטיות על משרדי הפרקליטות בירושלים, וגם מימין – דליי דם ששפכו פעילים במדרגות מפעל הפיס במחאה על מימון סרטי שמאל. היחידים שהובאו לדין הם חג’אג’, פז ואברהמי, למעט כמובן נערי גבעות שמרססים כתובות בכפרים פלשתיניים.

"אני מתכוונת להשתמש במשפט הזה כדי להאשים את מי שאנחנו רוצות להאשים”, מצהירה פז על כוונותיה. "אם לא ייתנו לנו לעשות את זה בבית המשפט אנחנו נעשה את זה בתקשורת. לא מעניינת אותי ההרשעה, מבחינתי זו עוד חזית במאבק. לא תהיה עסקת טיעון, לא יהיה שום קשקוש אחר, יש שתי ברירות – או לבטל את התיק לגמרי ולמחוק מחוסר אשמה, או שאנחנו הולכים למשפט ראווה”.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בכתב אישום אשר הוגש בהתאם לחומר הראיות ונבחן במקצועיות וביסודיות. ההליך המשטרתי עודנו מתנהל בימים אלו ומטבע הדברים, לא נתייחס להליך שעודנו תלוי ועומד בבית המשפט. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול לשמירת הסדר הציבורי, הכול על מנת לשמור על שלום הציבור ולאפשר את חופש הביטוי והמחאה".

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "מנכ"ל משרד החוץ פנה למפכ"ל המשטרה במטרה לבדוק היכן עומדת החקירה לאחר פניות חוזרות למשטרה מטעם האיחוד האירופי שלא זכו למענה. בשום שלב לא הייתה כוונה ללחוץ על כיוון החקירה, אלא אך ורק להתעדכן בתוצאותיה. ההחלטה מה לעשות עם החקירה איננה קשורה לפניית המנכ"ל וכל רמיזה כאילו ההחלטה להגיש כתב אישום קשורה ללחץ משרד החוץ אינה נכונה ואינה במקום".