חגי הוברמן
חגי הוברמןצילום: מתן ליאור

מי היו המתיישבים היהודים הראשונים בעזה והאם התקיימו במעוז החמאס של היום חיים יהודיים לאורך השנים?

העיתונאי הוותיק ואיש ההתיישבות חגי הוברמן משיק השבוע את ספרו החדש 'קהילה יהודית בעזה' שיצא בהוצאת מדרשת 'ראשית ירושלים' ומספר את סיפורם של היהודים שחיו במקום לאורך הדורות.

"אני עוסק בנושא הזה כבר הרבה שנים, עוד מהימים שגרתי בחבל עזה ביישוב נצרים בעבר הרחוק מאוד. כשהתחלתי להתעניין בהיסטוריה של גוש קטיף, הבנתי שעזה היא עיר עם היסטוריה יהודית מאוד עשירה", מספר הוברמן לערוץ 7.

לדבריו, "הדימוי של עזה הוא של עיר נוכרית, פלישתית, פלסטינית. צירוף היהודים ועזה לא ממש מסתדר בראש. אבל אם נלך ממש רחוק, האבות ישבו בנחל גרר שהוא נחל עזה ומתקופת החשמונאים יש יהודים שיושבים בעיר עזה עצמה. היו גם שרידים של שני בתי כנסת עתיקים בעזה, אחד מהתקופה הרומית-ביזנטית על פי הכתובת שנמצאה בו ועוד אחד ששימש כבית הכנסת של הקהילה בתקופת 'נתן העזתי' בו אף הוכתר שבתי צבי. קודם לכן ישב בעזה אדם מאוד מפורסם, רבי ישראל נג'ארה. הוא היה הרב של יהודי עזה וקהילה כזו התקיימה, גם אם לא ברצף, עד לפרעות תרפ"ט".

המוסלמים כמובן לא השאירו זכר לקהילה היהודית, אבל מעניין לדעת האם היה מדובר בקהילה מאוד משגשגת או דווקא בקהילה חלשה".

"בדרך כלל הקהילה היהודית בעזה היתה ענייה. אמנם היו תקופות אחרות, אבל בשנים האחרונות לקיומה זו היתה קהילה ענייה מאוד", מסביר הוברמן. "לאורך השנים היה מדובר בקהילה מאוד דתית אבל בעשור האחרון לקיומה, אחרי מלחמת העולם השנייה, היא היתה לא דתית.

בנוסף המוסדות הציוניים לא נתנו לה גיבוי כי לא ראו חשיבות בהתיישבות בעיר ערבית כמו עזה. לכן היו בעיות כספיות וחוסר תמיכה ואפילו בעיות בהבאת מורים לבית הספר. ב-1929 אירע להם נס ובזכות משפחה ערבית מאוד מכובדת ניצלו כל היהודים מפני הטבח אבל הבריטים לא לקחו סיכון והוציאו את כל היהודים מהעיר ומאז לא חזרו יהודים לעזה".

ביום שני הקרוב ייערך ערב השקה לספר במרכז מורשת בגין בהשתתפות שרת התפוצות ציפי חוטובלי וחברת הכנסת איילת שקד. האלוף (במיל.) דורון אלמוג שהיה מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד הדרום יספר בערב, אליו מוזמן הציבור, מחוויותיו כלוחם ומפקד ברצועה.

להרשמה לכנס לחצו כאן