גינה
גינהistock

בציבור הרחב ט"ו בשבט מוכר כחג הנטיעות. יוזמה ברוכה של הקרן הקימת לישראל מלפני שנים רבות, הרחיבה והעמיקה את הקשר של הציבור הרחב בארץ ובחו"ל לארץ ישראל.

העידן הדיגיטלי בו אנו חיים משפיע אפילו על נטיעות ט"ו בשבט. עד לפני כארבעים - חמישים שנה היו ילדי הגנים ובתי הספר יוצאים לנטיעות בט"ו בשבט בשירה ובזמרה (כך הולכים השותלים...), ובשאר ימות השנה היו ילדי ישראל בגנים ובבתי הספר תורמים "לקופסא הכחולה" של הקק"ל, במטרה לסייע בגאולת הארץ ובנטיעת עצי פרי ונוי בכל אתר ואתר.

השבוע שמעתי ברדיו פרסומת של הקק"ל שבה הציבור אינו נדרש עוד לצאת לגיא ולהר ולנטוע במו ידיו, אלא יכול להסתפק בהעברה כספית (ואין לזלזל בכך) באמצעות הטלפון הסלולרי, לצורך המשך הנטיעות. לשמחתנו הרבה, עדין ישנו ציבור המקפיד להמשיך ולנטוע ממש גם כיום, ועושה זאת בשמחה גדולה מתוך אהבת הארץ.

העיסוק בנטיעות קצת השכיח מאתנו את המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט, חג האילנות. לכל בעל גינה או חקלאי יש לחג זה משמעויות הלכתיות. ט"ו בשבט הוא "התאריך הקובע" לענין הפרשת תרומות ומעשרות. היות ואין להפריש מפירות שנה אחת על השניה, יש לברר מתי חנטו הפירות, כדי לדעת האם להפריש מהם מעשר שני או מעשר עני.

נושא חשוב נוסף שגם לגביו ט"ו בשבט הוא "התאריך הקובע" הוא, קביעת שנות הערלה של העץ. פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט של השנה הרביעית לנטיעה, נחשבים עדין לפירות ערלה האסורים באכילה ובהנאה. לעומתם הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט של אותה שנה הם פירות נטע רבעי אותם יש לחלל והם אף פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות.

מכון התורה והארץ פועל במישורים השונים בהם בא לידי ביטוי הקשר בין העם לארצו, דרך המצוות אותן ניתן לקיים רק בארץ ישראל. אלפיים שנות הגלות פגעו בעם ובקשר לארץ, וכעת נפלה בידינו הזכות לחדש את קיום המצוות הללו, ולעשות זאת בהידור. המכון עוסק בלימוד מעמיק של המצוות התלויות בארץ, ומשתדל למצוא דרכים מעשיות להביא אותן למודעות הציבור הרחב ולסייע בידו לקיים אותן. חלק מהמצוות אמנם אינן נוהגות עדיין מדאורייתא, אך יש לקיימן כחיוב חכמים. דוגמא לכך היא מצוות נתינת מעשר ראשון ללוי, דבר שכמעט ולא נהגו בדורות הקודמים, ואנו זוכים ליישמה בציבור הרחב כחלק ממהלך הגאולה ההולכת ומתנוצצת לנגד עינינו.

חקלאות ישראל היא מהמתקדמות בתבל, והעולם כולו משתאה לנוכח החדשנות וההישגים שלנו. כעת עלינו להוסיף את הנדבך הערכי –רוחני למעשה החקלאי הארץ-ישראלי. עלינו להיות אור לגויים לא רק בפן החקלאי החומרי, המתבטא בתוספת יבולים וחידושים טכנולוגיים, אלא בעיקר בחיבור החקלאות הישראלית לקדושת העם והארץ. אשרי העוסקים בכך.

מוטי שומרון הוא אגרונום במכון התורה והארץ. לכבוד טו' בשבט ייערך הכנס השנתי בסימן 'ייצור שמן הזית הישראלי - היבטים מקצועיים והלכתיים'. הכנס יתקיים ביום רביעי הקרוב במרכז האקדמי לב.