האם ייעקרו עצי הזית מנופי הארץ?

מאות דונמים של עצי זית צפויים להיעקר בקרוב. האם הדבר מעיד על משבר בענף הזית, או בדיוק להיפך? אגרונום בכיר מסביר (ומרגיע).

שמעון כהן , ט"ו בשבט תש"פ

ייעקרו?
ייעקרו?
קק"ל

האם עצי הזית הישראליים בסכנה קיומית של ממש? על פי שמועות מסוימות בשל התקדמות הטכנולוגיה החקלאית ייגדעו בקרוב מאות דונמים של עצי זית.

בשיחה עם ערוץ 7 מרגיע ומסביר האגרונום ד"ר מוטי שומרון, ראש מכון המחקר והפיתוח החקלאי במכון התורה והארץ.

"עץ הזית מסמל את ארץ ישראל ועם ישראל", פותח שומרון. "החקלאות בישראל היא מהמתקדמות אם לא המתקדמת בעולם. בישראל החקלאות היא חצי הייטק. מסתבר שיש בארץ שלושה טיפוסים של מטעי זיתים – המטעים הוותיקים, שחלקם הגדול במשק הערבי, כלומר מספר עצים בודדים בדונם ועם מקל נותנים מכות עד שהזיתים נופלים, אוספים אותם ועושים שמן".

"הסוג השני הוא הורדת הזיתים על ידי מנערת שהיא מתוחכמת אבל בעייתית. הסוג השלישי הוא עבודה עם מסקת, שהיא מעין קומביין גדול שנכנס למטע, מנער ואוסף את הזיתים מהעצים ומשם לבית הבד. מתברר שכלכלית שתי השיטות הראשונות לא כלכליות. מי שיש לו מטע זיתים והוא מנער עם מקל או עם מנערת זה לא כלכלי, ומשקים שעובדים בשיטות הישנות נאלצים לעקור את עצי הזית".

לזאת מוסיף ומעיר שומרון כי עצי הזית הנעקרים מועברים ונשתלים בגינות ולנוי. בהקשר זה הוא מזכיר כי אם רוצים לאכול מפירותיהם של עצים שהועתקו לטובת גינון ונוי הרי שיש לספור ימי עורלה מחדש, שכן מדובר באיסור דאוריתא הן לאכילה והן להנאה.

"רק השיטה הסופר מודרנית, שישראל אחראית במידה רבה לפיתוח שלה, שיטת המסקת, היא הכלכלית. השיטות האחרות אינן כלכליות", אומר שומרון. "המטעים המודרניים נשתלים בצורה שמכונות המסיק המודרניות יכולות לעשות בהם את העבודה. במקום 15 עצים לדונם, כמו בהרי השומרון, יש בהם 170 עצים לדונם".

מאחר וכך התוצאה היא ש"בשנים הקרובות ילכו ויתמעט המטעים האחרים. המטעים הכלכליים, אלה שניטעים בשיטה המודרנית, הם שיישארו וכך עם ישראל ייהנה משמן מאוד איכותי וגם החקלאי ירוויח משהו, אחרת הוא פשוט יעקור את המטע".

המשמעות היא שאמנם צפויים המטעים הפרימיטיביים להיעקר, אך עציהם יועברו לגינון ולנוי, בעוד במקומם יקומו מטעים מודרניים עם מספר רב הרבה יותר של עצים.

לקראת כנס מיוחד שיקיים מכון התורה והארץ על ענף הזית מציין ד"ר שומרון כי ישראל עדיין אינה מייצרת די שמן המספק את צרכי האוכלוסייה בישראל. עם זאת הוא מציין כי "יש התקדמות גדולה ושותלים הרבה מטעים, גם בנגב. ברמת נגב ישנו המטע הגדול ביותר על עשרת אלפים דונם שגדלים בתנאי מדבר עם מים מליחים ובזכות טכנולוגיות שפותחו בישראל מצליחים להגיע להישגים שהעולם מתקנא בהם".

בהקשר זה עולה ההשוואה להצלחה החקלאית המפתיעה של הגידולים בגוש קטיף, שם בניגוד לתחזיות עלה בידי החקלאים לייצר חקלאות פורחת על חולות מדבר, ושומרון נזכר: "

גם בחממות גוש קטיף היה כך. ערבי זקן בא אליי ואמר שלא יגדל כאן כלום, חבל שאתם מתאמצים. זה נקרא אצלם 'המדבר המקולל'. לא יגדל כאן כלום ומרכז החממות הגדול בישראל היה בגוש קטיף, ובעזרת ה' עוד יהיה בגוש קטיף כשנחזור...".