יעקב אחימאיר: העימות בין גנץ לנתניהו - מיותר

לכאורה יש לח"כ גנץ את כל הסיבות לרצות בעימות מול נתניהו, אז למה הוא מתנגד? חשש מהרטוריקה של נתניהו? יעקב אחימאיר משיב.

שמעון כהן , ט"ז בשבט תש"פ

בורחים אחד מהשני. גנץ ונתניהו
בורחים אחד מהשני. גנץ ונתניהו
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הסירוב לקיומו של עימות טלוויזיוני בין נתניהו לגנץ מגיע משני הצדדים (לפחות בכך יש הסכמה). על יתרונותיו וחסרונותיו של עימות שכזה עבור כל אחד מהמועמדים שוחחנו עם איש הטלוויזיה הוותיק, חתן פרס ישראל בתקשורת, יעקב אחימאיר, שמאחוריו סיקור מקרוב של מערכות בחירות לרוב.

"העימות הוא בעצם הצגה טלוויזיונית שהיא טובה למי שנחשב לחלש יותר, משום שהוא רוצה לעמוד במרכז הבמה ולהשתוות למועמד המוביל, ולכן העימות שזוכה לצפייה גבוהה בטלוויזיה ייטיב אתו ויעמיד אותו במקום יותר מרכזי במהלך מסע הבחירות", אומר אחימאיר.

על סירובו של נתניהו, המוביל שיכול להציג הישגים רבים, מעריך אחימאיר: "אני מניח שרובנו סבורים שראש הממשלה טוב יותר וחזק יותר ברטוריקה שלו בפני קהל בפני הקונגרס וכו'. הוא מנוסה יותר והכושר הרטורי שלו לא שנוי במחלוקת. הכול מסכימים שאם הוא יסכים לעימות מול גנץ הוא ככל הנראה ימחץ את גנץ חסר הניסיון בפוליטיקה ובעימותים ובהופעות בפני קהל. כלומר נתניהו יכול רק להפסיד בעימות כזה. אם הוא יעשה שגיאה קלה או ייכשל במארב כלשהו כמו שהיה בעימות עם איציק מרדכי שהכין מארבים לנתניהו ונתניהו יצא המפסיד. כך שלנתניהו יש רק מה להפסיד אם ייגרע כוחו הרטורי, בעוד שבני גנץ יכול רק להרוויח, כי כולם מסכימים שנתניהו ימחץ אותו".

להערכת אחימאיר נתניהו סבור 'אני לא רוצה שבהזדמנות זו גנץ יהיה באותה הרמה שלי, הוא מנהיג ואני מנהיג. אני רוצה להשאיר את גנץ במקומו עם התדמית הפחות חזקה ברטוריקה'.

ומה באשר לטענה המעט מוזרה של גנץ לפיה התייצבותו לעימות מול נתניהו תתפרש כמתן לגיטימציה למנהיג שמאחוריו חשדות לא פשוטים? על כך מעיר אחימאיר כי טענה זו מעבר להיותה מעט מוזרה אינה חדשה "כי כולם יודעים שנתניהו הוא בחזקת נאשם ואין בכך חידוש ולמרות שכולנו יודעים שנתניהו יעמוד למשפט והוא נאשם, תלויים נגדו כתבי אישום חמורים, הוא ומפלגתו במצב של תיקו בינם לבין כחול לבן, למרות התודעה הציבורית הכללית שנתניהו בחזקת נאשם".

להערכתו של אחימאיר גנץ מסרב להופיע לעימות שכזה "משום שזו העצה שקיבל מהיועצים שלו, למה להיראות מול נתניהו כמי שמפסיד בעימות. אולי זה יקבע את המעמד שלך כמי שצפוי להפסד גם בבחירות. מכיוון שיש להם יתרון קל בסקרים והולך להם לגמרי לא רע, אם הוא יפסיד הוא יקבע את התודעה שהוא המפסידן, אבל את זאת אני אומר רק כהשערה".

על הדברים הללו שאלנו את אחימאיר אם יתכן ומאחורי סירובו של גנץ להגיע לעימות עומד עניין עקרוני של מי שחושש שמא יתקשה להסביר עמדות של מפלגה שבה חברים אנשי ימין ואנשי שמאל ועמדותיה נעות על קשת רחבה של תפיסות, מיעל גרמן ועופר שלח ועד בוגי יעלון ויועז הנדל. אולי גנץ חושש שמא אמירות מסוימות ירחיקו ממנו נתחים של מצביעים התומכים בעמדה כזו או אחרת ואפילו יעמתו אותו עם חברי רשימתו. אחימאיר אינו שולל את האפשרות שאכן זו הסיבה לסירובו של גנץ:

"יכול להיות שהדברים נכונים. אנחנו מדברים בתחום הסברה, אבל לדבר בלשון עובדות לא אוכל. לא דיברתי אתו או עם מקורביו. יכול להיות שאכן נתניהו יציג את העובדה שבקוקפיט של 'כחול לבן' יש חילוקי דעות וכך גם בהרכב הרשימה בין ימין ושמאל. אני בכלל לא יודע איך יכול להיווצר הזיווג הזה בין שני הקצוות, אבל זה כבר עניין לפוליטיקאים. זה לא עניין שלי. אני רק כאזרח יכול להשתומם".

על עצם ההשפעה של עימותים על דעת הקהל בישראל אומר יעקב אחימאיר כי על פי חוקרי מדעי המדינה הביטוי של השפעת העימותים בקלפי הוא זעיר מאוד עד לא משמעותי, "בייחוד לגבי מערכת הבחירות הנוכחית. אנחנו הרי כבר שבעי דיונים באולפנים לגבי השאלה המדינית, לגבי כתבי האישום וכו'. למעשה העימות עכשיו הוא מיותר. הרי אין מי שלא יודע לאורך כל מערכות הבחירות לזמר את טיעוני נתניהו על גנץ ולהיפך".

עם זאת מוסיף אחימאיר ומעיר כי עניין אחד מצריך קבלת תשובות מכיוונו של בני גנץ והוא העניין המדיני: "מה שלא ידוע ולא מובהר זו העמדה של גנץ לגבי השאלה הפלשתינית, איך הוא מתייחס לתכנית טראמפ. הוא הרי בירך עליה מצד אחד ומצד שני יש הסתייגויות וכו', אבל באופן כללי אני משער שאין מצביע אחד שלא הספיק להתרשם מיהו גנץ ומיהו נתניהו, כך שהעימות אולי משרת את הרייטינג מאשר את העשרת הידע של הצופים".