כיצד באות לידי ביטוי זכויות האזרח במדינה יהודית? ומה תרמה היהדות לתפיסות של בית המשפט הישראלי?
בשאלות אלו ואחרות עסק ערב עיון שנערך השבוע בקמפוס היכל שלמה בירושלים ביוזמת החוג לאזרחות במכללת הרצוג לרגל צאת ספרו של הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג: יהדות וזכויות אזרח: המסורת האזרחית בישראל בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הערב כולו עסק בתרומתו של המחבר, הרב פרופ' יהודה ברנדס, ליצירתה של שפה מדינית אפשרית ייחודית יהודית המצויה במקורות המסורתיים.
שרת המשפטים לשעבר, ח"כ אילת שקד, הציגה את המתח בפרשנות זהות המדינה כ"יהודית" ו"דמוקרטית" בין השופטים ברק ואלון והדגישה את הצורך באנשי מחקר ומורים שיעסקו ויבליטו את מקומה של המסורת היהודית והמשפט העברי בפסיקה ובחקיקה.
הרב אבי גיסר, יו"ר החמ"ד, עמד על האתגר העצום שעומד בפני החמ"ד בחינוך למחויבות אזרחית וערכית של שיח זכויות אדם ואזרח.
המשנה לנשיאת בית המשפט לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, הצביע על תרומתם של המקורות היהודיים לחקיקה ולפסיקה משפטית, תוך שהוא מציג זאת בפס"ד האחרון שנתן בבית המשפט העליון על הצורך בתביעה להגנה על זכויות האסירים בהענקת מרחב פרטי מספק לכל אחד.
ד"ר תהילה בארי אלון מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הצביעה על ההחמצה הגדולה של המשפט הישראלי בהתעלמותו מהמקורות היהודיים ומהמשפט העברי.
לדעת ד"ר דודי פויכטונגר, ראש החוג לאזרחות במכללת הרצוג, הספר מהווה תרומה חשובה להעשרת השיח ההגותי, החינוכי והמשפטי. האתגר הגדול ניצב לפתחם של אנשי מחקר וחינוך - האם וכיצד לפתוח אותו בפני קהלים רבים בחברה.
הערב, שנערך על רקע הסערות השונות סביב מערכת המשפט ויחסיה המורכבים עם המערכת הפוליטית ומקומו של המשפט העברי בתוכה, נערך בשיתוף עם החוג לאזרחות ועמותת יסודות שבמכללת הרצוג והמכון הישראלי לדמוקרטיה.