שליחות בחו"ל וציונות דתית

מה מביא צעירים לעזוב הכול ולצאת לשליחות? אידאולוגיה או רצון לראות עולם? איך מתמודדים עם אתגרי התבוללות? ומה מחיר העליה לארץ?

שמעון כהן , י"ז בשבט תש"פ

משפחות השליחים
משפחות השליחים
דוברות המזרחי העולמי

בתנועת המזרחי העולמי נערכים לכנס החמישי מסוגו של שליחים לקראת היציאה לרחבי העולם. לקראת האירוע שוחחנו עם סמנכ"ל התנועה, אוהד טל, המכהן גם כראש מרכז השליחות של הציונות הדתית.

"מרכז השליחות הוקם מתוך הבנה שיש מטרות משותפות וערכים משותפים לכל הארגונים שעוסקים בשליחות, אבל כשכל אחד עובד בקטן אין תמונה שלמה. לדוגמא, כולם מתמודדים עם אתגר בנושא גיוס השליחים המתאימים לתפקידם. אין מספיק מודעות לנושא יהדות התפוצות והשליחות. זה אתגר משותף לכל הארגונים. לכן אנחנו מקיימים יריד הפתוח לציבור הרחב ומאפשר למתעניינים לפגוש ולהכיר את כל ארגוני השליחות הקיימים לשמוע על מגוון מסלולי השליחות ותוכניות ההכשרה, לשאול שאלות ולקבל תשובות, להכיר את הארגונים השונים", אומר אוהד.

לרישום לכנס השליחים העולמי לחצו כאן

האם הניסיון לקיים פעילות משותפת לכלל הארגונים העוסקים בשליחויות לא מתנגש ביצר התחרות שבין הארגונים השונים? "אכן, במשך לא מעט שנים הייתה תפיסה של תחרות, אבל פיתחנו תפיסה חדשה של שיתוף פעולה שמביא לרווח גדול הרבה יותר. אם נמצא לכל שליח את המקום המתאים לו יותר כולם ירוויחו, גם השליח, גם הארגון וגם הקהילה".

כמי שאמון על שליחויות של בני הציונות הדתית שאלנו את אוהד טל אם קיים פן מיוחד בשיח השליחות של הציונות הדתית לעומת תנועות אחרות.

"יהדות התפוצות היא סוגיה מאוד גדולה והציונות הדתית לא מספיק מחוברת אליה, אולי בגלל שרחוק מהעין רחוק מהלב. מחנכים אותנו לכך שאנחנו דור הגאולה והחיים בגלות כאילו לא שייכים למציאות כעת, אבל עדיין רוב העם היהודי חי שם. יש תהליכים של היחלשות הזיקה היהודית, היחלשות הקהילות והיחלשות הזיקה לישראל ולציונות הדתית יש תפקיד מפתח בנושא הזה. זה הציבור היחידי שחרט על דגלו את שלושת הדגלים של עם תורה וארץ", אומר טל הרואה בכוחו של השילוב בין שלושת הערכים הללו מקור כוח לפעילות בדיוק בסוגיות עימן מתמודדות הקהילות.

השליחים
דוברות המזרחי העולמי

באשר לחשש שמא דווקא מי שמגיע מתוך הציונות הדתית ותפיסת הגאולה שעליה חונך, עשוי להקרין לקהילות גישה מתנשאת כלפי מי שבעיניו צריכים להתקפל לעזוב ולעלות ארצה, אומר טל: "צריך לבוא לשליחות עם הרבה ענווה כלפי האנשים וכלפי המציאות. אנחנו לא באים להציל את העולם ולחנך את העולם", ובהקשר זה הוא מספר: "כשיצאנו לשליחות בהולנד לקח לנו חצי שנה ואולי יותר כדי להתאקלם ולהכיר את השפה, התרבות, הבירוקרטיה. זו חוויה קשה של זרות וניכור, ובעקבותיה מגיעים למסקנה שלא ניתן לבוא בשיפוטיות אל היהודים שם, עם כל הרצון לעלות לארץ. צריך לקרוא לעלייה, אבל מתוך גישה מכבדת".

על סוגיית העליה, סוגיה שיש מי שמעדיף להתעלם ממנה כדי שלא להיראות כמי שמדברן אזרחי מדינה לעזוב את ארצם, מבהיר טל: "בוודאי שהעלייה היא דגל שאנחנו נושאים אותו בגאון. אנחנו מדברים על ישראל כראשית צמיחת גאולתנו. רק שצריך לעסוק בזה מתוך הבנת המורכבות ובהינתן הדגשים והרגישות המתבקשת כדי לעשות זאת בצורה נכונה".

וגם על כך מספר טל מניסיונו: "לפני חצי שנה ביקרתי בקהילות בדרום אמריקה. אחד מנשיאי הקהילה סיפר על בית ספר מפואר ציוני דתי שיש בקהילה. הוא סיפר שמחנכים שם לעלייה ובשנתיים האחרונות 250 משפחות עלו לארץ. מספר כזה עושה המון לקהילה ולבית הספר. בסופו של דבר זה פוגע בקהילה. הוא עצמו נשאר שם למרות שמרכז החיים של המשפחה שלו בארץ. הוא נשאר כאן כי יש לו חמישים אלף יהודים בקהילה והוא לא רוצה לוותר עליהם. כשאני מחזק את הקהילות אני לא מחזק את ההישארות של אף אחד שם, אבל אם לא אקיים תשתית ארגונית של ציונות דתית עם שליחים, רבנים, מערכת חינוך ובתי כנסת, המשמעות היא שאנחנו מוותרים עליהם"

ומה באשר להתמודדותם של השליחים עם נושא ההתבוללות, התמודדות מורכבת לנוכח הגלובליזציה שמייצר האינטרנט, התפרקות הקהילות עבור הדור הצעיר שמוצא חברים על פני כל הגלובוס והשיח השוויוני שאינו מקבל דיבור על עם נבחר ומרחק של עם מעם אחר.

"כל שליח שואל את עצמו על הדרך להתמודד עם הסוגיה הזו", אומר טל. "בעומק הדברים, כשמגיע שליח בלי פילוסופיות גדולות והסברים מתוחכמים, חי חיים שמחוברים לעולם העכשווי ויחד עם זה הוא מחובר גם לתורה בעומק ולארץ ישראל ולמדינת ישראל בעומק, אותם סטודנטים שמתלבטים על חיי הזוגיות שלהם פוגשים אותו, רואים את החיבור הערכי הזה והדבר הזה מדבק".

"כל מי שמתעסק בחינוך יודע שהכול זה תהליך חינוכי של שליחים שפועלים בדרכים שונות לחזק את נושא הזהות היהודית, החיבור לערכים ולמסורת. מעבר לכל זה השליחים מביאים את האותנטיות של החיים", אומר טל ומספר על ניסיונו שלו להתמודד עם הבדידות שחשים סטודנטים יהודים שגדלו בבתי ספר יהודים ואפילו היו בבני עקיבא, אך כאשר הם מגיעים לאוניברסיטה הם מוצאים את עצמם לבד. במציאות שכזו היכרות עם בן או בת זוג נחמדים וטובי לב היא מתכון קל להתבוללות.

צעירים בשליחות
דוברות המזרחי העולמי

האם כל האידאלים שעליהם מדבר טל הם אלה שמנחים את הזוגות הצעירים לצאת לתקופת שליחות או שמא מעורב בכך לא מעט רצון לראות עולם ולהתאוורר? "אני לא בוחן לבבות, אבל גם לא משלה את עצמי. לא כל מי שיוצא לשליחות זה רק ממניע טהור וזה בסדר. אני לא נבהל מזה. זה בסדר לרצות לעשות משהו שונה ולראות עולם, אלא שאנחנו לא מחפשים אנשים שזו כל המוטיבציה שלהם, אנחנו מחפשים אנשים ערכיים שרוצים לעשות משהו אחר". משום כך מאות מועמדים לתקופת שליחות לא צולחים את שלבי המיונים ורק 300 מתקבלים. "זה בסדר גם לראות עולם כל עוד המוטיבציה המרכזית היא לעשות טוב למען עם ישראל, אני לא מכיר תפקיד אחר שמציע את האושר, העצמה והסיפוק שמציעה שליחות", אומר טל.

לרישום לכנס השליחים העולמי לחצו כאן