תגובות קשות ל'רשימה השחורה': "החלטה בזויה, שוב מסמנים יהודים"

בישראל מגיבים בזעם רב לפרסום 'הרשימה השחורה' של מועצת זכויות האדם. שר החוץ: "כניעה מבישה שלא נשלים איתה".

ניצן קידר , י"ז בשבט תש"פ

ישראל כ"ץ
ישראל כ"ץ
צילום: רויטרס

בישראל מגיבים בזעם רב לפרסום 'הרשימה השחורה' של חברות בינלאומיות הפועלות ביהודה ושומרון על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם.

שר החוץ ישראל כ״ץ אמר כי "הודעת נציבת האו"ם לזכויות אדם על פרסום 'רשימה שחורה' של חברות עסקיות היא כניעה מבישה ללחצי מדינות וארגונים המעוניינים לפגוע בישראל וזאת על אף שרוב מדינות העולם סירבו להצטרף למסע הלחצים הפוליטי הזה".

"ההחלטה של הנציבה להמשיך בקו האנטי-ישראלי של המועצה לזכויות אדם, היא כתם על משרד נציבות האו"ם לזכויות אדם. כדברי הנציבה הפכה עצמה לכלי שרת ושותפה של תנועת החרם על אף שכדברי הודעתה אין משמעות משפטית לרשימה", הוסיף כ"ץ.

לדברי השר, "המועצה לזכויות אדם היא גוף שמורכב ממדינות שבינן לבין זכויות אדם אין כל קשר, ומאז הקמתה המועצה לא עשתה שום צעד בכדי לשמור על זכויות אדם, אלא רק הגינה על כמה מהמשטרים האפלים ביותר בעולם. הנציבה כשלה לשמור על כבוד האו"ם, ולהציל את מה שנשאר מכבוד המועצה והנציבות. להחלטה זו תהיינה השלכות על יחסינו עם המועצה הנציבות. מדינת ישראל לא תשלים עם המדיניות המפלה והאנטי ישראלית ואנו נפעל בכל הדרכים כדי למנוע יישום החלטות מסוג זה".

השר לנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן תקף את המועצה. "עוד החלטה בזויה של מועצת 'זכויות האדם', המוכיחה את האנטישמיות והשנאה לישראל במוסדות האו״ם. המועצה שמורכבת גם ממדינות רודניות ומשטרים אפלים מוכיחה פעם אחר פעם, שמדובר בגוף רקוב המקבל החלטות הזויות שבינן להגנה על זכויות אדם אין כל קשר".

"פרסום הרשימה עלול לפגוע בעיקר בפרנסתם של אלפי פלסטינים, הפועלים בשיתוף פעולה יומיומי ובדו קיום עם ישראלים ביהודה ושומרון. מדינת ישראל תפעל בכל הנחישות ובכל האמצעים בכדי לקעקע את ההחלטה ואת השלכותיה", דברי ארדן.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הוסיף, "המהלך של האו"ם רחוק מלעודד דו קיום בין הצדדים ורק יחמיר את מצבה של האוכלוסייה הפלסטינית. זהו צעד מביש של אנטישמיות מודרנית שמוכיח שוב שנציבות זכויות האדם באו"ם הוא ארגון פוליטי ולא ארגון של זכויות אדם".

השר יריב לוין אמר כי מדובר ב"אנטישמיות חדשה. חשבנו שחלפו הימים בהם סימנו עסקים של יהודים, אך מסתבר שהרעיון חי ובועט. המהלך של האו״ם הוא כל כולו בושה וחרפה, מתן לגיטימציה להחרמת יהודים בארץ מולדתם ופגיעה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין יהודים לערבים. ננצח את האנטישמיות, נחזק את ההתיישבות".

מפלגת ימינה מסרה כי "רשימות שחורות וספרים לבנים לא ינתקו את עם ישראל מארצו. 'הרשימה השחורה' שפרסם האו''ם מראה את חשיבות החלת הריבונות. שטחי יהודה ושומרון הם נחלת אבותינו ואינם שטח כבוש".

"הארגון הצבוע בעל הסטנדרטים המיוחדים לישראל לא ירתיע אותנו ממימוש זכותנו על כל מרחבי ארץ ישראל", נמסר מטעם המפלגה.

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד כתבה בטוויטר, "נציבות זכויות האדם של האו"ם צירפה אותנו לרשימות השחורות של אזורי סכסוך דומים כמו הרשימה שיש לסוריה, לחצי האי קרים, לטיבט, לקפריסין ולמערב הסהרה. רגע, בעצם לא. רשימה שחורה כזו יש רק נגד ישראל".

"האו"ם מסרב להבין שהפתרון לסכסוך יגיע ממיגור הטרור, מהפסקת ההסתה הפלסטינית ובהכרה בריבונות הישראלית על שטחי בקעת הירדן ויו"ש - ולא מאפליה נגד ההתיישבות היהודית. אנחנו צריכים לעזור לאו"ם להבין: צו השעה - החלת הריבונות", הוסיפה שקד.

מועמדת ימינה שרה ב"ק אמרה כי "פרסום הרשימה השחורה על ידי האו"ם הוא מרושע וחצוף והופך את המוסד המוטה הזה לסניף של תנועת ה-BDS האנטישמית".

"הראשונים שנהנים מההשקעות הכלכליות והעסקים שפועלים ביהודה ושומרון הם הפלסטינים עצמם שמתפרנסים מעסקים אלה. זו לא רשימה שחורה אלא רשימת כבוד לעסקים שלא נכנעו לתכתיבים של שונאי ישראל", דברי ב"ק.

מועצת יש"ע פרסמה תגובה בה נכתב, "האו"ם שוב הוכיח כי הוא גוף מוטה, לא נייטרלי ופועל נגד מדינת ישראל. אנו מגנים בכל תוקף את פרסום הרשימה אשר יש בה סממנים אנטישמיים מובהקים. אנו קוראים לכולם – תמכו בתוצרת ישראלית, תמכו בתוצרת יהודה, שומרון ובקעת הירדן. מבחינת מדינת ישראל אלו עסקים שפועלים לחזק את הכלכלה באזור ותורמים לשלום יותר מכל מה שעשה האו"ם בכל שנות פעילותו".

"אזרחי ישראל – חזקו את 'הרשימה הלבנה' הזאת, ואת החברות שפועלות בחבל הארץ הפורה הזה עם מוצרי איכות. רכשו תוצרת עם ערכים של שלום ופיתוח כלכלי", נמסר מטעם המועצה.

ראש מועצת בנימין ישראל גנץ מגיב לפרסום 'הרשימה השחורה' על ידי מועצת זכויות האדם באו"ם.

"האנטישמיות ושנאת ישראל של החברות באו"ם שהצביעו על החלטת החרם לא יחלישו אותנו. מדינת ישראל צריכה להשיב במעשה מוסרי שאין צודק ממנו ולהחיל את הריבונות כאן. מלבד התגובה המדינית והבינלאומית שצריכה לבוא מהנהגת המדינה, יש מעשה שכל יהודי וישראלי יכול לעשות – לקנות מהתוצרת ומהעסקים שלנו ביהודה, שומרון ובנימין".

"בתקופה האחרונה למרות החרמות, צומחים העסקים בבנימין, נפתחים מרכזי הייטק ומרכזי עסקים ותעסוקה. עם ישראל יכול למחות ברגליים ולהנות מהעסקים ביו"ש", דברי גנץ.

יוחאי דמרי ראש מועצת הר חברון אמר, "חזרנו לימיה החשוכים של אירופה ולסימון יהודים במרכולים. אין דרך קלה ונעימה יותר לומר זאת. האזרח האירופי לא ידע להבחין בין דם לדם ובין יהודי ליהודי, לצערנו יש לנו ניסיון כואב וזה רק עניין של זמן וישראל כולה תהיה מוחרמת שכן אין באמת הבדל בין 'כיבוש' 48' ל-67'".

"לצערי אירופה ותעמולני השמאל הקיצוני בישראל לא מכירים את דו הקיום שנוצר כאן ב-50 שנה, את השנים בהן השווקים היו משותפים, את עשרות אלפי הערבים המתפרנסים במפעלים שייאלצו להתפטר בעקבות החרם ולהתדפק כפליטים על אדמת אירופה. בעת הזו, על הממשלה להעניק תמריצים ותמיכה לעסקים הפועלים ביהודה ושומרון", דברי דמרי.

שי אלון, ראש מועצת בית אל, הגיב גם הוא לפרסום הרשימה. "האו"ם פרסם היום את הסלקציה היהודית שלו, בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה. זו בושה וחרפה, אות קלון לארגון שכל כולו פרו פלסטיני שמצד אחד עוצם עין ולא נוקף אצבע בכל הנוגע לרצח העם בסוריה ולרצח נשים בסעודיה ומצד שני, פוגע במרקם החיים העדין כאן בישראל".

יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון הגיב, "התשובה של מדינת ישראל להחלטה האנטישמית הזו צריכה להיות החלת ריבונות.

אם מדינת ישראל הייתה מדברת בקול ברור ואומרת שכל האיזורים הללו שייכים לה, אם ממשלת ישראל הייתה מחילה ריבונות השבוע כפי שהובטח בוושינגטון - זה לא היה קורה. מדינות העולם לא היו מעזות לקרוא תיגר על ריבונותה של מדינת ישראל.

למען הסר ספק, אנחנו לא חוששים, עברנו אינסוף איומים וחרמות במסגרת הפעולות האנטשימיות שמקדמים האיחוד האירופי והאו"ם בשנים האחרונות עם ארגוני שמאל קיצוני מהארץ ומחוץ לארץ, רשימות ההמתנה לאיזורי התעשייה שלנו ארוכות - מעל 60 מפעלים ממתינים להכנס לאיזור תעשייה ברקן - והתעשייה כאן פורחת הבעיה היא של מדינת ישראל, יש כאן נסיון לפגוע במדינת ישראל, ולהפוך אותה למצורעת בדעת הקהל, לפגוע בכבודה בחוזקה ובריבונותה ולכן מדינת ישראל צריכה להתייחס לזה כמו למלחמה. מדינת ישראל צריכה לעמוד על שלה, ולהלחם בהחלטה הזו מהפן המדיני בשל הניסיון לפגוע בתושביה ובתעשייה שלה".