סוס תעמולה טרויאני

המאבק המשפטי בן 17 השנים נגד מוחמד בכרי וסרט התעמולה שלו 'ג'נין ג'נין' הוא ראוי וחשוב. דעה

מתן פלג , י"ח בשבט תש"פ

מתן פלג
מתן פלג
צילום: אור אלכסנברג

קשה להבין ברגע הראשון מדוע עו"ד ישראל כספי וחבריו המילואימניקים עדיין מסרבים למשוך את ידם מתביעת הדיבה נגד מוחמד בכרי וסרט התעמולה שלו 'ג'נין ג'נין'.

בתרבות האינסטנט של היום, עוד יותר ממה שהייתה אז, איפה יש פנאי לדון בסרט בן 17 שנה, מסית ככל שיהיה? אפילו לי, שלחמתי באותו קרב כשריונר בסדיר, בפלוגה שהוזנקה פנימה מן הקסבה בשכם אל עומק מחנה הפליטים בג'נין, זה נראה תמוה ברגע הראשון. מה זה משנה אם טענו בסרט שדרסנו חפים מפשע עם טנקים? אני, יחד עם כל עם ישראל, יודעים שזה לא זה נכון.

אז זהו, שלא. אם ישנו מאבק ראוי, שאסור להרפות ממנו, הרי שהוא נגד סרט התעמולה רווי השקרים 'ג'נין ג'נין'. סרט שמומן על ידי משרד התעמולה של הרש"פ, בהוראה ישירה של השר דאז יאסר עבד רבו. סרט שהופק בכוונה על ידי ערבי ישראלי כדי שיוכל לעשות חיל בתוך מדינת היהודים, ולשתול ספק בליבו של הציבור הישראלי שלא היה שם ולא יודע כיצד אויבי ישראל השתמשו שם באזרחים כמגן אנושי.

המאבק נגד הקרנת הסרט בתוך מדינת ישראל הוא מאבק על חוסנה של הדמוקרטיה ויכולתה להגן על האנשים המרכיבים אותה, ובמיוחד על הלוחמים שבגופם הגנו עליה. הם אלו שבסרט השקרי הזה מוצגים כאחרוני הנאצים אשר ירו בתינוקות, הפגיזו בית חולים ודרסו פצועים, בעוד האמת הפוכה בדיוק.

לוחמי צה"ל עברו מבית לבית דרך הקירות באמצעות פטישים, כדי לא לעבור ברחובות מלאי הילדים שנשלחו לשם לזרוק מטעני חבלה על חיילי צה"ל, בתקווה להיהרג ולהפוך לשהידים. צה"ל גם נמנע מלהפגיז מן האוויר עם מטוסי קרב מטרות בקן צרעות הטרור, על אף שנטען כך בסרט.

ידיו של מוחמד בכרי אינן נקיות. הוא לא קדוש מעונה ולא אומן מושתק. למרות שהוא מספר בסרט שעד אותו מבצע חינך את ילדיו לאהוב יהודים, כבר שנים לפני המבצע נהג לקיים חפלות בביתו לאחר פיגועים שבהם נרצחו ישראלים.

לאחר פרסום הסרט, בני משפחת בכרי, ערבים ישראלים, לקחו חלק בפיגוע התופת בהר מירון שבו נרצחו תשעה יהודים. שניים מהם יושבים בכלא עד היום. בעיתון אל-אח'בר המזוהה עם חיזבאללה הוא צוטט מצהיר באירוע כי "נורמליזציה עם האויב הציוני היא בגידה".

בכרי, תועמלן אנטי ישראלי, הוא גם שקרן. דבר שקבעו בתי המשפט בישראל לאורך כל השנים. תביעת הדיבה האזרחית הראשונה שהוגשה נגד עלילת הדם של בכרי נדחתה רק בטענה שאין לתובעים כפרטים זכות תביעה. כשהתובעים ערערו על ההחלטה בבית המשפט העליון ונדחו שוב ב-2011, השופטים מרים נאור, יורם דנציגר ויצחק עמית קבעו שמדובר בסרט גדוש שקרים. באותו פסק דין אושרה אף קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בכרי יצר את הסרט בחוסר תום לב ומתוך מניע פסול. כל העניין נפל שוב רק בגלל האצטלה שלא ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע על ציבור. למרות שאפילו בכרי בעצמו הודה שהייתה מגמתיות בעריכת הסצנות בסרט.

בסיבוב הזה, לתובעים יש סיכוי רב יותר לנצח כי התובע עצמו הוא סא"ל במילואים ניסים מגנג'י, שאכן נראה בסרט. הפעם יהיה קשה לגלגל את המילואימניקים מכל המדרגות. אם ינצחו, ההישג הגדול לא יהיה בכך שהם ירחיקו את הסרט מן האקרנים בכפרים הערביים, במוסדות המדינה, באקדמיה ובסינמטק, גם לא בכך שתפחת הקרנתו באירועים רשמיים בחו"ל. ההישג האמיתי יהיה הניצחון על אלו שהפכו את שפיכות הדמים לעסק משגשג - ארגוני הטרור, ובראשם הרשות הפלשתינית ועוזריהם.

הכותב הוא יו"ר תנועת 'אם תרצו'