טעות אחר טעות

ההתייחסות למודרנה כאיום ולא כאתגר, ההתנגדות לציונות. התפיסה החרדית טעתה פעם אחר פעם, והגיע הזמן שהם יחזרו על כך בתשובה. דעה

אמנון שפירא , י"ח בשבט תש"פ

אמנון שפירא
אמנון שפירא
באדיבות המצולם

את הדברים הבאים אני כותב בכאב רב, והחרדים הם בני עמי גם כשהם טועים, אלא שלפי הערכה מחקרית-תורנית, ההנהגה החרדית טעתה בכל צומת דרכים היסטורי בעת החדשה.

טעותה הראשונה הייתה במפגש עם המודרנה ועם ההשכלה, כשראתה בהם איום ולא אתגר. בשנת 1902 ייסד הרב ריינס בלידא (פולין) 'ישיבה מתוקנת', מתוך הבנה שבעת החדשה חובה למצוא דרך להעביר את התורה אל מקצועות הטבע והעולם הכללי. החרדים דחו את ישיבת לידא, את המודרנה ואת ההשכלה, והתוצאה היא שתוך מאה שנה התרחש חילון אדיר מימדים בעם היהודי, שהפך מעם שרובו שומר מצוות לעם שרובו מחלל שבת.

כישלונה השני של רוב ההנהגה החרדית היה בהתנגדותה לעלייה ארצה ולציונות. גם לכך הייתה תוצאה הרסנית לגבי גורל העם היהודי בשואה, כמו לגבי המדינה היהודית הקטנה. יותר מדי יהודים היו באירופה בזמן השואה, ופחות מדי יהודים היו בארץ ישראל כדי להילחם על גבולותיה. 600 אלף היו בארץ במלחמת השחרור לעומת 18 מיליון בעולם לפני השואה – אחוזים בודדים, נורא ממש. שני נתונים אלה גרמו לתוצאות קטלניות, ובשניהם רובצת אחריות, לפחות חלקית, על ההנהגה החרדית, שלא זיהתה נכון את התהליכים ההיסטוריים.

גם לאחר הקמת המדינה המשיכה ההנהגה החרדית להכשיל את צאן מרעיתה, בסרבה לשלב בין לימוד התורה ובין החיים והקימה חברת לומדים, שמיוסדת על בריחה מאחריות לגורל היהודי הממשי. חכמינו ז"ל עסקו במלאכות שונות שמהן התפרנסו, כי לא רצו ליהנות מכתרה של תורה. רבים מגדולי ישראל היו רופאים ונזקקו למדעי הטבע של זמנם, אז איך הרשו לעצמם החרדים בימינו להקים מערכת חינוך ללא לימודי ליבה? בגמרא וברמב"ם נפסק שדיין בסנהדרין צריך להיות בקי בשבעים לשון, ומי הרשה לחרדים למנוע מבניהם לימודי אנגלית, ובכך לגזור על הדור הבא שיהיה חסר מקצוע, ייפול על קופת הציבור ויחלל שם שמיים ברבים? ומי נתן רשות לחרדים לפטור עצמם מקריאת התוכחה של משה רבנו: "האחיכם ייצאו למלחמה ואתם תשבו פה"? האם לימוד התורה לבדה, בלי צה"ל, יציל אותם היום?

מתוך דברים אלה, שרק את חלקם מניתי, הגיע אחד מתלמידי החכמים וההיסטוריונים המובהקים בדור הקודם, פרופ' יעקב כ"ץ ז"ל, למסקנה המתבקשת כי האורתודוקסיה החרדית איננה המשכה של היהדות המסורתית, אלא היא מייצגת דת אחרת.

זו לא הדת של אבותינו שהיו חלק מן החיים, אלא דת מתה. בישיבת הסדר תמצא את כל הספרות החרדית, אבל בישיבה חרדית לא תמצא ספר של רב ציוני. במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל נקבעה הלכה כבית הלל, משום ששיננו לתלמידיהם את שיטת בית שמאי תחילה. אבל החרדים הפכו את בית מדרשם לבית ריק ממסורת חז"ל. מה גדול הכאב ומה גדולה הבושה. ולחברינו הטובים המכונים חרד"לים – מוטב למצוא שם אחר, שאין בו האות חי"ת.

לשמחתנו, יש כיום תהליך מבורך של חזרה בתשובה, ורבים מאחינו החרדים מתחילים לעבוד ויש מהם שמבקשים לימודי ליבה לבניהם. ייתן ה' והתהליך החשוב הזה יימשך ויתגבר.