קשר דם בכל העולם

במאגר מח העצם של עזר מציון חוגגים את ההגעה למיליון חברים ומספקים הצצה נדירה לפעילות המאתגרת מעבר לים

שילה פריד , י"ח בשבט תש"פ

"שלא יהיה אף חולה שאין לו תורם". אנשי עזר מציון בפעילות
"שלא יהיה אף חולה שאין לו תורם". אנשי עזר מציון בפעילות
צילום: עזר מציון

הטלפון מצלצל בקנדה, בכיסה של צעירה מישראל. על הקו נציג של מאגר מח העצם. הוא מתקשר לבשר לה שהיא נמצאה מתאימה לתרום מח עצם לחולה.

היא שמחה לשמוע, אבל מה לעשות שהיא באמצע לימודים בטורונטו והחולה בישראל? בתוך זמן לא רב מצלצל הטלפון אצל הרב שמואל רסקין, שליח חב"ד בבודפשט. על הקו ד"ר ברכה זיסר, מייסדת ומנהלת בית אורנית והמאגר הלאומי למח עצם של עזר מציון. "היה צריך לבצע את ההעברה והשליחה", הוא מספר. "דאגנו למצוא לה בית חולים כאן, שבו תתבצע הוצאת מח העצם, ולדאוג שהוא יועבר כמו שצריך לשליח בארץ".

המקרה הזה, שאירע לפני כמה ימים, הוא רק אחד משורה של מבצעים חוצי יבשות שמנוהלים במאגר מח העצם של ארגון עזר מציון. אחרי יותר מעשרים שנות פעילות של המאגר בישראל, הוא פועל כיום גם להצלת חייהם של יהודים ברחבי העולם.

עברו את המיליון

לאחרונה הגיע המאגר הלאומי לתורמי מח עצם בעזר מציון להישג מרשים: מספר הישראלים החברים בו עבר את המיליון. החגיגות חצו את גבולות הארץ, ונשיא איגוד מאגרי מח העצם הבינלאומי הגיע בעצמו לישראל כדי לציין את האירוע. "זו אבן דרך שלנו כארגון", אומרת ד"ר ברכה זיסר, "אבל גם מבחינת האיגוד העולמי זו נקודה חשובה מאוד".

מדובר במאגר הגדול בעולם ביחס לאוכלוסייה שאותה הוא משרת ובמאגר הרביעי בגודלו בעולם במספרים מוחלטים. הוא אחראי באופן ישיר ל-3,466 השתלות מח עצם, ולהצלת חייהם של אלפי חולים בסרטן ובמחלות דם קשות. בארגון תולים את ההצלחה בהתגייסות חסרת התקדים של הישראלים להצטרף למאגר. צעירים רבים נותנים דגימת רוק ביום הגיוס לצה"ל כחלק מהליך קליטתם בצבא, ימי איסוף דגימות נערכים בנקודות 'עזר מציון' ברחבי הארץ, וכן מתקיימים מבצעי איסוף ייחודיים לאוכלוסיות מסוימות. כך לאחרונה בוצעו מיזמי איסוף מיוחדים לבני העדה האתיופית, יוצאי מרוקו ותפוצות נוספות. הכול כדי להעניק לכמה שיותר חולים גישה לתורמים מותאמים.

מאז הקמת המאגר הלאומי פחת הצורך לייבא מח עצם ממדינות אחרות. שיעור התרומות המיובאות ממאגרים בעולם בשביל חולים ישראלים ירד בכ-50 אחוזים, על אף הגידול המתמיד בבקשות חיפוש לתורמי מח עצם לחולים ישראלים. יתרה מזאת, הארגון פועל גם מעבר לים: באמצעות גופי רפואה בינלאומיים, שליחי חב"ד ועוד זוכה הארגון להושיט יד ליהודים רבים בעולם במבצעים לוגיסטיים להעברת שתלים, שמעורבים בהם קשרים מדיניים מורכבים.

"המאמץ שלנו הוא להגיע למצב שלא יהיה אף חולה שאין לו תורם", אומרת ברכה זיסר. "היום יש תורמים מתאימים לכ-70 אחוזים מהחולים. 70 אחוזים זה מספר שנשמע יפה, אבל אף אחד לא רוצה שחלילה אחד מ-30 האחוזים שלא נמצא להם תורם יהיה מישהו מהמשפחה שלו. אנחנו רוצים להגיע בסוף לכל חולה שזקוק לתרומת מח עצם גם בארץ וגם בעולם ולעזור לו".

מרוץ נגד הזמן

המעבר לפעילות בינלאומית התרחש בשנים האחרונות. כשהארגון הגיע לחצי מיליון דגימות של חברים המועמדים לתרומה, הוא צורף לאיגוד מאגרי מח העצם הבינלאומי שנמצא בהולנד. "יש בסך הכול כמאה ארגונים בינלאומיים שחברים באיגוד הבינלאומי, שביחד מגיעים ל-35 מיליון תורמים ברחבי העולם. מתוך המאה יש עשרים ארגונים שקיבלו הסמכה מיוחדת והכרה רשמית מהאיגוד העולמי כארגון יעיל ונמרץ במיוחד", אומרת זיסר, ומסבירה כיצד נכנסו עזר מציון לרשימת עשרים הגדולים. "זה קורה בגלל הייחודיות שלנו והיכולת לסייע לחולים במהירות: בין הרגע שנמצא לחולה תורם מתאים מעבר לים לרגע שמגיע אליו שליח עם השתל להתרמה, עוברים מקסימום שלושה שבועות. אנחנו עומדים ביעד שהצבנו לנו, כשארגונים אחרים עושים את זה בתוך שלושה חודשים. כשיש חולה בסרטן או במחלה חמורה – ההבדל בין שלושה שבועות לשלושה חודשים יכול להיות מאוד משמעותי".

הצורך להעביר את השתלים במהירות הוא שהופך את המבצע למורכב. לרוב, כאשר מזוהה במקום כלשהו בעולם חולה יהודי שנמצא לו תורם מתאים בישראל, מגיע לארץ נציג מחברת הביטוח של החולה. אך יש מקרים שבהם שליחי עזר מציון נוסעים בעצמם למדינתו של החולה ומעבירים את השתל במבצע סבוך במיוחד.

דנו מונקוטוביץ, איש 'עזר מציון', לקח על עצמו לא פעם את משימת ההעברה. "בבית יודעים שזה לא ש'אבא נוסע לחו"ל לטייל'. אי אפשר להצטרף לאבא לטיסה בשביל הכיף, זו טיסה חשובה שנעשית בזהירות".

שתל מח העצם מהתורם מגיע בתוך צידנית מיוחדת שיש לשמור עליה לאורך הטיסה. אין להעביר אותה במכשיר שיקוף בשדה התעופה, והיא צריכה להיות בטמפרטורה מסוימת עם קרח. "אני לוקח את זה איתי ביד, ומרגיש שחיים של בן אדם נמצאים אצלי בצידנית", מספר מונקוטוביץ. "בטיסות הראשונות שאליהן יצאתי הייתי קושר את הצידנית ליד. כדי לשמור על הטמפרטורה, מחכה לי לפעמים במהלך הקונקשן אדם עם קרח חדש להחלפה. לפעמים לא נותנים לי בקלות לעבור עם הצידנית בלי להעביר אותה במכשיר שיקוף, ואז עליי להסביר ולפרט. לשם הדברים האלה יש לי דרכון אירופי ואזרחות זרה, זה יכול מאוד לעזור לי במשימה".

דנו יודע שהוא במרוץ נגד השעון. "אני צריך להיות זמין עם דרכונים בתוקף כל הזמן – הייתה לי הקפצה בעבר, ובתוך זמן קצר הייתי צריך לקחת מנה למדינה אחרת. פעם פספסתי טיסת המשך בקונקשן – זה נראה כמו תקלה שעלולה לקרות, אבל פה יש חולה במדינה אחרת שמחכה להשתלת מח עצם. מיד עזר מציון יצרו את הקשרים הנכונים, דיברו עם מי שצריך, סידרו את טיסת ההמשך והמנה הגיעה ליעדה כמו שצריך. הייתי בקנדה, בארצות הברית, באירופה וגם בהודו. הגעתי פעם לבית חולים גדול מאוד, והחולה היה צריך את השתל בדחיפות. בכניסה לבית החולים חיכתה לי אחות עם קורקינט, כדי שנוכל להגיע להשתלה כמה שיותר מהר".

דנו עובד בעזר מציון כבר שש שנים. בין תפקידיו בארגון, הוא עומד גם בראש פרויקט 'חסד חצות' – בערב אנשי הארגון אופים לחמניות ביתיות, ובחצות הלילה עוברים בין חדרי המיון ברחבי הארץ ומחלקים לחולים ולמלוויהם. דנו אוהב את העשייה בין בתי החולים, ובכל זאת מבצע העברת השתלים הוא המיוחד ביותר בעיניו.

"יש חולים יהודים ברחבי העולם שצריכים לקבל מנת מח עצם, והסיכוי שלהם למצוא אותה אצל יהודי אחר, מבחינה גנטית, הוא בהחלט גדול יותר. לכן אנחנו מחזיקים במאגר הרביעי בגודלו בעולם", הוא מסביר. "אני לוקח לפעמים דמים לבדיקות מאנשים שנמצאים מתאימים. אני רואה כל הזמן את האנשים שנמצאו מתאימים בשלב ראשוני. לראות את זה מתפתח ומגיע ליהודי אחר – זה מאוד מספק. לפעמים אני רואה את המשפחה של החולה עומדת בהמתנה מחוץ לחדר, ובפנים שלהם אתה יכול לזהות המתנה למה שיחזיר את החיים לאבא, לאח או לבן שלהם".

אחים בדם

בין האנשים שתרמו מח עצם ליהודים מעבר לים נמצא איתן זאבו, שהיה סגן מפקד פלוגה בבסיס האימון החטיבתי של הנח"ל. "התגייסתי באוגוסט 2015", הוא מספר. "בשרשרת החיול בבקו"ם לוקחים דגימת רוק כדי להיכנס למאגר מח העצם של עזר מציון. לאחר כשנה בצבא, בזמן שהייתי בקורס מ"כים, התקשרו אליי כדי לבשר לי שנמצאתי מתאים לתרומה לחולה שזקוק למח עצם, וביררו אם אני מוכן לתרום. כמובן, תשובתי הייתה חד משמעית שאין שאלה בכלל. תוך כדי הקורס יצאתי לשבוע ימי מחלה, גימ"לים, כדי לקבל זריקות להגברת מח העצם בדם. הלכתי לבית החולים תל השומר, שם חיברו אותי למכונה שמסננת את מח העצם המוגבר שנמצא לי בדם בעקבות הזריקות. לאחר התרומה המשכתי כרגיל בשירות הצבאי. באוגוסט 2019, כשהייתי כבר סמ"פ בבא"ח נחל, התקשרו אליי כדי לשאול האם אני מוכן שהתורם שלי יידע מי אני ושייצור איתי קשר. כמובן שעניתי בחיוב.

"ביום ההולדת שלי קיבלתי את המייל הראשון מג׳ייק, שהוא האדם שתרמתי לו. הוא כתב לי את הסיפור, ושבעצם הצלתי את חייו. עד אז זה לא עלה בדעתי בכלל. המייל הזה היה מאוד מרגש, מתנה מושלמת ליום ההולדת. כחודשיים לאחר מכן התקשרו אליי מעזר מציון כדי לשאול אם אוכל להגיע לערב התרמה בקנדה - יום לפני השחרור שלי מצה"ל. קיבלתי אישור לטוס ולהשתחרר תוך כדי שאני שם. ג׳ייק לא ידע שאני מגיע, וזאת הייתה הפתעה. תוך כדי שהוא על הבמה, מדבר על המחלה שלו ועל התרומה, נקראתי לבמה והפתעתי אותו. לאחר מכן בילינו יום ביחד, והלכתי להכיר את חבריו ומשפחתו. זאת הייתה הדרך הכי מדהימה להשתחרר מצה"ל, לאחר כארבע וחצי שנים של שירות למדינה".

"כשגילו לי את הסרטן לפני 18 שנה, הרופאים אמרו שאין לי סיכוי לחיות יותר משנתיים", אמר ג'ייק בפגישתו עם איתן. "מהר מאוד ירדתי במשקל, נשר ממני השיער והפכתי להיות רזה וכחוש. חשבתי שזה מגיע לי על דברים שעשיתי. יום אחד הודיעו לי שנמצא בשבילי תורם מח עצם, חייל ישראלי צעיר שהסכים לתת לי חיים. מאז אנחנו בקשר נהדר, וקוראים אחד לשני 'אחים בדם'".

הרב שמואל רסקין, שליח חב"ד לבודפשט, עומד גם הוא בקשר עם 'עזר מציון'. חוץ מהמקרה שבו העביר מח עצם מטורונטו לישראל, הוא זמין לעזרה במצבים שדורשים זרוע ארוכה באירופה. "יום שישי אחד התקשרה אליי ד"ר זיסר וסיפרה לי על חולה שהיה במטוס בדרכו לטורונטו ובאמצע הטיסה עבר אירוע מוחי. המטוס ביצע נחיתת חירום והחולה הועבר לבית חולים לאשפוז דחוף. לבקשת ברכה ועזר מציון הגענו במהירות לבית החולים, וסייענו לו בכל מה שהיה צריך. כעבור כמה שעות, בכניסת השבת, ניגש אליי החולה בבית הכנסת ואמר שהוא ניצל בנס ושוחרר מבית החולים. הוא עשה עמנו את השבת בבית חב"ד, עלה לתורה ובירך הגומל. זאת הייתה שבת שמחה מאוד".

ערבות עם יהודי העולם

מלבד מאגר תורמי מח העצם, אנשי הארגון מלווים את חולי הסרטן ומשפחותיהם. הם מקיימים לילדים החולים ימי כיף, פינת חי, חדרי משחקים ומחנה קיץ. החולים המבוגרים זוכים לתמיכה אישית, ומשפחות כלל החולים מקבלות סיוע צמוד בכל הדרוש.

"כשחולה ומשפחתו מגיעים לבית החולים הם פוגשים עם הצוות הרפואי גם נציג שלנו", אומרת זיסר. "אני מגיעה לעבודה מוקדם בבוקר וחוזרת הביתה מאוחר בלילה. בזכות המעורבות שאני משתדלת שתהיה לי ולצוות המקסים שלנו בנעשה בשטח, אנחנו יודעים ורואים כל הזמן איפה אפשר לשפר ולייעל את העבודה שאנחנו עושים. לדוגמה, לאחרונה הקמנו במרכז עזר מציון בבית אורנית מרכז איסוף, שבו נעשית ההתרמה ולקיחת מח העצם מהתורמים, הליך רפואי שנעשה עד עכשיו בבתי החולים. ראינו שלמעשה, ברגע הכי חשוב בתהליך ההתרמה מגיעים התורמים לבית חולים זר, בלי הליווי של הצוות שלנו שתומך ומסייע לתורם לאורך התהליך. במשרד הבריאות הבינו את הצורך בביצוע לקיחת התרומה אצלנו, עם אנשי עזר מציון, ואישרו לנו להקים את מרכז האיסוף. ממש כל יום יש לנו כאן שניים או שלושה תורמים שמבצעים את התהליך אצלנו במרכז".

"אני רואה איך ברכה עוקבת בעצמה אחרי כל מקרה, ומעורבת בכל צעד וצעד", מעיד הרב רסקין. "זה בטח לא פשוט כאשר יש לה מאות או אלפי מקרים לטפל בהם. מפליא אותי לראות באיזו מסירות היא עושה זאת".

מלבד תרומות מח העצם ודגימות הרוק, נעזר 'עזר מציון' בתרומות כספיות מהציבור, מה שמאפשר לו לבצע את הפעילות החשובה. בימים אלו מקיימים בארגון את מבצע "פרס מציל חיים", שבמסגרתו ניתנת לכל אחד ואחת ההזדמנות לזכות בשלל פרסים על ידי רכישת כרטיסים וחבילות להגרלה. כל ההכנסות מההגרלה הן תרומה להמשך הפעילות.

"כל ישראל ערבים זה בזה", אומרת זיסר. "המאגר שלנו הוא המאגר היהודי הגדול בעולם, ואנחנו זוכים לקיים את הערבות ההדדית ולהציל חיים פה בתוכנו, וגם באופן בינלאומי בחיבור עם יהודי העולם. כל חולה הוא עולם ומלואו, וזכינו עד היום להציל יותר מ-3,460 חולים. כל הפעילות הענפה הזאת להצלת חיים לא הייתה מצליחה בלי התמיכה של השותפים שלנו שתורמים לנו ומסייעים כספית לכל אורך הדרך".