תערוכה חדשה: בכותל

בתערוכתה החדשה, בכותל, נותנת האמנית הירושלמית חנה הלן רוזנברג לצופה, טעימה מביקוריה בכותל.

קובי פינקלר , כ"א בשבט תש"פ

בכותל
בכותל
צילום: יח"צ

חנה הלן רוזנברג הגיעה לירושלים בשנת 2006 כדי להעמיק את לימודי היהדות שלה ואת אמונתה.

היא גרה בחדר קטנטן ליד שוק 'מחנה יהודה' והרחובות שמשו לה סדנה. היא הייתה מוקסמת מהמגוון העצום של אנשים שראתה, משפע הצבעים ברחובות סביבה – של בגדים ואביזרים, של בניינים, ושל השמים בעונות השנה המתחלפות - כל אלו ממלאים את פנקס הרישום הקטן שלה ומאוחר יותר היוו את הבסיס לציורי שמן, ציורים בצבעי מים ובאמנות דיגיטלית.

בתערוכתה החדשה, בכותל, נותנת חנה הלן לצופה טעימה מביקוריה בכותל. היא בקרה שם בחורף, בגשם ובשלג, היא הלכה לשם גם בקיץ. היא הייתה בכותל בברכת הכהנים בשלושת הרגלים, והייתה שם בחגיגות בר מצווה.

האמנית הירושלמית, הולכת הרבה לכותל כדי להסתכל על אנשים. כמו ברחובות העיר, גם מגוון האנשים המבקרים בכותל הוא עצום – יהודים דתיים, יהודים חילוניים, חיילים, ערבים ותיירים ממלאים את הרחבה הגדולה שלפני הכותל המערבי. כל אחד מהם עם סיבתם האישית להיות שם. כל אחד בתנועה המיוחדת לו, במבע המיוחד – כי הדמויות של חנה הלן כמעט ולא עומדות בשקט. גם לא הרוח, כפי שרואים בפריסות השונות של מטריות וטליתות.

חנה הלן משתמשת בהרבה צבעים בהירים, או בפלטה מוגבלת מאד, תלוי במזג האוויר. אפשר ממש להרגיש את החום והכובד בציור 'שמש בכותל' ואת הקור העולה מציורי החורף. היא ממקמת הרבה דמויות בציור, או מעט, שוב, תלוי במזג האוויר. בסצנת הקיץ יש מגוון דמויות. בסצנת החורף יש רק מקומיים נקודת המבט שלה היא נקודת מבט של אשה – הגברים במרחק, הנשים מקרוב. יש בקע בצורת יתד בין אבני הכותל, מחיצה שמפרידה את הנשים מהגברים. הם שם ביחד, אבל בנפרד.

היא משתמשת בעבודותיה בטכניקות ישנות וחדשות. היא מציירת בצבעי שמן ובצבעי מים, רושמת בעפרון, בדיו ובצבע ומשתמשת בטכניקות דיגיטליות.

מוזיאון היכל שלמה בירושלים, רח' קינג ג'ורג' 58.