נחום ברנע, הפרשן הבכיר של העיתון "ידיעות אחרונות", מפרסם הבוקר (שני) במדור הדעות של העיתון מאמר תוקפני נגד שר הביטחון נפתלי בנט, סביב החלטתו לבטל את המעצר המנהלי לצעיר היהודי אליה בן דוד.
לאחר מספר שבחים שחולק ברנע לבנט, ובין היתר טוען כי האשמתו ב'הדתה' בתקופתו כשר חינוך היתה שגויה, קובע ברנע, "אבל הוא השתנה. אולי זאת הטראומה מהכישלון הצורב שלו ושל איילת שקד בסיבוב הבחירות הראשון; אולי זה הפער בין מה שהוא חושב בליבו על שלטון נתניהו לבין מה שהוא נאלץ לומר בפומבי; ואולי זאת המסגרת הפוליטית".
לדבריו, "בנט, כמו שקד, הוא ליכודניק שגורש מהליכוד. מקומו הטבעי שם. בתוך החבורה המשיחית, הקוקיסטית, שהשתלטה על מורשת המפד"ל הוא ייחשב תמיד לסוכן זר, לחשוד המיידי. מפעם לפעם יערכו לו מבחני נאמנות: או שאתה טובל את ידיך בזוהמת הטרור היהודי כמונו, או שאתה בוגד".
לטענתו של ברנע, בנט ידע היטב על איזה צו הוא חותם, אך נכנע ללחצים מסביב, "בנט נבהל ונכנע: יומיים לאחר שחתם משך את חתימתו. "אני לא אהיה חותמת הגומי שלך או של השב"כ", הצהיר בחגיגיות באוזני כתבת הטלוויזיה רינה מצליח. נכון, הוא לא היה חותמת גומי, הוא היה לנערת גומי: מתפתל בין חתימה על צו לביטול חתימה, בין חובותיו כשר ביטחון לפחדיו כמועמד בבחירות".
בהמשך גייס ברנע למתקפה גם את חקירת רצח בני משפחת דוואבשה בדומא, "קל לשער מה היה קורה אילו בנט, ערב בחירות, היה צריך להכריע בבקשתו של השב"כ להפעיל אמצעים מיוחדים נגד עמירם בן־אוליאל, הרוצח מדומא. אין להוציא מכלל אפשרות שהרוצח היה שורץ בגבעות עד היום, חופשי ומאושר. בנט, בהחלטה שלו, העביר את המסר הלא נכון לפעולת תג המחיר הבאה".
"השב"כ איננו מושלם. העיתונות בישראל חשפה את חטאיו עוד כשבנט היה חניך נלהב בבני־עקיבא. גם היום צריך לבדוק היטב כל החלטה שמתקבלת בו. לגיטימי לא לחתום על צו מעצר. מה שזועק לשמיים הוא המניע", הוסיף ברנע.