בין ג'יהאד לאיג'תיהאד
השפה הערבית - קלה ללמידה או קשה?

איתמר אילתי מעניק סקירה על האסלאם והמזרח התיכון בצורה קלילה ומעשירה.

איתמר אילתי , כ"ג בשבט תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
פלאש 90

ישנו פתגם בערבית שאומר: "כל שפה היא כמו ים והשפה הערבית היא כמו אוקיינוס".

השפה הערבית נחשבת לאחת השפות עם אוצר המילים הרחב ביותר שיש. מדברים אותה מאות מיליוני איש בעשרות ארצות על פני הגלובוס והיא עשירה במילים נרדפות, ביטויים, פתגמים ומשלים.

הערבית היא שפת הקוראן ויתר הספרים הנחשבים קדושים בעיני האסלאם. מעבר לכך, היא השפה הרשמית במדינות רבות הנחשבות עוינות למדינת ישראל ועל כן ישנה חשיבות רבה להכיר אותה ולו בכדי לדעת מה חושבים עלינו שכנינו, הידידותיים ואלו שפחות.

דובר עברית המעוניין ללמוד ערבית, יש לו יתרון וחיסרון.

היתרון הוא שהשפה הערבית קרובה מאוד לעברית. אמנם יש בה 28 אותיות (שלא כמו בעברית, בה 22 אותיות), אבל מבנה הפועל, מערכת הטיית הפעלים ועוד כל מיני ביטויים של מורים ללשון- דומים מאוד לעברית. מה גם שמילים רבות מאוד בערבית דומות ואף זהות לשפה העברית וזאת, בין היתר, בשל היותן שפות "שמיות" שמקורן באזור שלנו. לכן לימוד ערבית אמור להיות הרבה יותר קל מללמוד שפות אירופיות, כמו אנגלית לדוגמא, שעובדת אחרת לגמרי.

החיסרון, או נקרא לו קושי בשביל לא לייאש, אינו מיוחד דווקא לדוברי עברית אלא לכל מי שערבית אינה שפת העם שלו. הקושי הוא גדול והוא שבפועל הערבית אינה שפה אחת אלא שתי שפות, או יותר נכון- שפה וחצי.

מה הכוונה?

הערבית המדוברת, זו לומד כל תינוק כאשר הוא מתחיל לדבר, אינה אחידה בכל העולם הערבי. ישנם להגים וסגנונות דיבור שמשתנים בין מדינות שונות ולעיתים קרובות גם בין חלקים שונים באותה מדינה. לדוגמא, במדינת ישראל הלהג של ערביי העיר שונה מהלהג של ערביי הכפר ושניהם שונים מהלהג הבדואי. הדוברים אמנם יבינו אחד את השני, אבל לא תמיד בקלות רבה. הדבר נכון ומורכב הרבה יותר למי שאינו דובר ערבית כשפת אם ויתקשה מאוד להבדיל בין הלהגים השונים ו"להסתדר" עם כולם. קחו ישראלי שלמד את הערבית המדוברת בלהג הירושלמי ושימו אותו במצרים, סיכוי גדול שהוא ימצא את עצמו מסתדר שם בקושי רב, אם בכלל.

הערבית השנייה היא הערבית הספרותית, שהיא הערבית הרשמית של ימינו, בה נכתבים ספרים ועיתונים, בה משודרים שידורי הטלוויזיה, בה נכתבים חוקי המדינות וכו'. מקורה בערבית הקלאסית של תקופת ראשית האסלאם, אלא שבשל היווצרות מדינות הלאום הערביות במאות ה-19 וה-20, נוצר צורך לייצר שפה אוניברסלית, בה יוכלו כל הערבים לתקשר וכך היה. הערבית הספרותית אינה שפת אם לערבים והם לומדים אותה בבית הספר היסודי וגם להם זה לא תמיד פשוט, מהיכרות אישית.

אם ישראלי שלומד ערבית ספרותית יעשה את מה שכל לומד ערבית עושה- ימצא ערבי ברחוב וינסה לעשות עליו רושם, הוא ייתקל במבט מלא רחמים במקרה הטוב ויופנה לאשפוז במקרה הפחות טוב.

על כן, בשביל להצליח בערבית, יש צורך ללמוד גם את הספרותית וגם את המדוברת. לא בשמיים היא, פשוט צריך קצת יותר להתאמץ.

בטור הבא נעמיק יותר בערבית המדוברת על שלל סוגיה וננסה להציע דרך יעילה ללימוד הערבית.