אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: David Cohen/Flash90

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שעמד בראש הוועדה לשוויון בנטל ב-2012, הגיב להמלצת ועדת האלוף במיל' רוני נומה להפחית את גיל הפטור משירות צבאי.

"22 שנה אחרי הבג"צ המקורי שקבע כי המדינה צריכה להסדיר את גיוס החרדים בחקיקה, אנחנו עדים למציאות של כישלון מוחלט ומתמשך ביחס לאתגר גיוס החרדים וקידום השוויון בנטל", אמר פלסנר.

לדבריו, המלצת הוועדה להפחתת גיל הפטור היא שינוי מקומם, אך הכרחי: ''היא תאפשר רכישת השכלה מקצועית והשתלבות בתעסוקה לעשרות אלפי חרדים שממילא רובם המכריע צפוי להימנע ממימוש חובת השירות בצה"ל''.

פלסנר טען כי לצד הפחתת גיל הפטור, יש להגדיל באופן דרמטי את התגמולים הכלכליים ואת ההוקרה הציבורית לכלל המשרתים, כך שיגדל התמריץ לשרת לחרדים ולאלו שאינם חרדים.

"היעד הראוי שעל צה"ל לאמץ הוא מקסימום משרתים חרדים בגילאי 18-21, תוך שהם משרתים במסלולי שירות משמעותי ולא במסגרות פיקטיביות ובלתי שוויוניות".

עוד מוסיף פלסנר כי "חקיקת חוק הגיוס החדש תהיה נושא מרכזי במו"מ הקואליציוני, והכנסת הבאה תידרש לחוקק הסדר חדש מיד עם התכנסותה. על כל המפלגות לציין באופן פומבי וקונקרטי כיצד הן מתחייבות לטפל במשבר הזה".

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

מוקדם יותר פורסמו ממצאי צוות הבדיקה בראשות אלוף (מיל') רוני נומה בנושא נתוני גיוס החרדים לצה"ל.

כזכור, נומה מונה לפני כחודשיים וחצי על ידי הרמטכ"ל לעמוד בראש צוות בדיקה חיצוני, לאור פערים שהתגלו באגף כוח האדם, באשר להיקף החרדים המתגייסים לצה"ל בשנים האחרונות.

בצוות הבדיקה לקחו חלק גם הגברת מלכה פיוטרקובסקי, יהודה משי זהב ותא"ל (מיל') רמי בן אפרים. הצוות בדק, באופן יסודי ומעמיק, את תהליך האיסוף ואופן החישוב והדיווח, של נתוני הגיוס של החרדים בשנים 2018-2011 וכן את דרכי הבקרה והמעקב אחר נתונים אלה.

הדו''ח המסכם של ועדת הבדיקה

ממצאי צוות הבדיקה בנוגע להליך הספירה והדיווח של הנתונים עולה בין היתר כי מספר המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2018-2014 אינו עומד ביעדי הגיוס.

עוד נמצא נמצא כי ספירת הנתונים נערכה על ידי הגורמים המקצועיים באגף כוח האדם בפרשנות מרחיבה, שחרגה מהגדרות החוק, באופן מודע, מכוון ושיטתי. בנוסף, נמצאו אי דיוקים ושגיאות מקצועיות, שנבעו מרשלנות מקצועית חמורה.

הצוות קבע כי האחריות הכוללת לכשלים בספירה ובדיווח הנתונים מוטלת על הגורמים השונים באגף כוח האדם – הכשל המקצועי ממוקד במדור שילוב חרדים (שהפך בהמשך למנהלת החרדים), והכשל הפיקודי ברמות הבכירות, אשר גילו קשב נמוך ובקרה לא מספקת.

עם זאת, לא נמצא שניתנו הנחיות ישירות ממפקדים בכירים (סגן-אלוף ומעלה) להטיית נתונים או למסירת דיווחי שקר, על מנת לעמוד בנתוני הגיוס. כמו כן, לא נמצא לחץ פוליטי או מניע כספי, שהשפיעו על תהליך הספירה והדיווח.

הצוות המליץ על שורת המלצות ביחס לתהליכי הספירה והדיווח, לרבות הקמת מנגנון ספירה חדש, יצירת מאגר נתונים דיגיטלי אחוד וחיזוק תהליכי הבקרה והמעקב. הרמטכ"ל אימץ את כלל המלצות הצוות הנוגעות לצה"ל, והורה על יישומן באופן מיידי.

בנוסף, הצוות הציג המלצות מערכתיות בנושא מדיניות, לרבות הגדרת "חרדי" בחוק והצורך לגיבוש אסטרטגיה לאומית-חברתית, הנוגעת לגיוס חרדים לצה"ל. המלצות אלו יועברו לגורמים הרלוונטיים וידונו על ידם.

הרמטכ"ל החליט על שורה של מסקנות אישיות:

ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף מוטי אלמוז, יינזף פיקודית בשל אחריותו הפיקודית הכוללת לליקויים המקצועיים.

ראש חטיבת כוח האדם הקודם, קצין בדרגת תת-אלוף הנמצא בחופשת פרישה, יינזף פיקודית בשל אחריותו הכוללת והיעדר חניכה ובקרה פרטניים למעשי פקודיו.

ראש ענף תכנון כוח אדם הקודם, קצין בדרגת אל"מ, יינזף פיקודית וקידומו יעוכב בשנה נוספת מעבר לפרק הזמן המוגדר במדיניות כוח האדם של צה"ל. כל זאת בשל אחריותו הפיקודית הישירה על מדור חרדים והיעדר חניכה ובקרה לנושא, חרף רגישותו ו"נורות האזהרה", שנדלקו ביחס לפערים אפשריים.

בנוגע לראש מדור חרדים לשעבר (רב-סרן בדימוס), נמצא כי הממצאים מצדיקים צעדים פיקודיים משמעותיים בשל אחריותו הישירה, אך בשל היותו משוחרר מצה"ל ופטור משירות מילואים, לא ניתן לנקוט צעדים כלפיו.

היועצת משפטית לחטיבת כוח האדם, קצינה בדרגת רב-סרן, תזומן לשיחה פיקודית כיוון שלא פעלה לוודא כי פסיקת בג"ץ משנת 2017 מוכרת למפקדים ומיושמת הלכה למעשה.