צוות אקולוגים מנוסה של החברה להגנת הטבע סיים לאחרונה את אחד מהסקרים המיוחדים שערך בשנים האחרונות - בתחומי המועצה המקומית אפרת, הנמצאת בשטחי יהודה ושומרון.
סוקרי היחידה - אקולוגים מומחים בתחומם, בוטנאים, מתכננים סביבתיים, אנשי ממ"ג (GIS) ועוד - נחשבים למקצועיים מאוד בתחומם ומחויבותם למטרה ולאיכות העבודה תוביל אותם לקום מוקדם בבוקר כדי לאתר ציפור נדירה, להיכנס למערות, לצעוד קילומטרים רבים ועוד, על מנת לא לפספס אף נקודה במרחב ולמצוא את כל המינים הקיימים בו, חי וצומח כאחד.
הממצאים מאפרת מתווספים לממצאים שהתקבלו בערים רבות בהם נסקרו תשתיות הטבע העירוני בשנים האחרונות על ידי החברה להגנת הטבע - במסגרת קולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה שמיועדים לרשויות המקומיות.
בתקופה הקרובה יוצגו הממצאים לצוות ההיגוי של הרשות המקומית באפרת, על מנת שיוכלו לקבל תמונת מצב עדכנית ומהימנה של הטבע העירוני בתחום השיפוט שלהם ולתכנן את המשך פיתוח היישוב בהתאם.
"מדובר בעושר מרשים במיוחד של מיני חי וצומח ייחודיים, המשקף את היקפי השטח האיכותיים ומגוון בתי הגידול בתחום השיפוט של המועצה. אני סבורה כי ממצאי הסקר יובילו לתכנון עירוני מקיים, המתבסס על מידע עדכני על ערכי טבע בתחום הערים ויגרמו לשימור תשתיות טבעיות ערכיות בהן", אומרת יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת יחידת סקרי טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
ערים רבות בעולם משמרות אתרי טבע הנמצאים בסביבה העירונית ושומרות על האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי לרווחת הציבור, ובישראל ניתן לראות כמה דוגמאות בולטות לכך – פארק הרצליה, פארק עמק הצבאים בירושלים ובעוד אתרי טבע עירוניים רבים המתוכננים ברחבי הארץ.
מגמה נוספת היא התגברות הדיווחים של אזרחי ישראל בממשק הטבע העירוני של החברה להגנת הטבע ובקבוצת הפייסבוק הייעודית לנושא זה. "אנחנו שמחים לראות מגמה ברורה שלפיה הטבע נתפס כמשאב יוקרתי ואיכותי, זול לתחזוקה ובעל מגוון תכנים שאותם ניתן לנצל לצרכים ציבוריים רבים, בכל ימות השבוע ועבור מגוון קהלי יעד - צעירים, מבוגרים ומשפחות", מוסיפה זילברשטיין-ברזידה.
מזה עשור, המשרד להגנת הסביבה מקדם מדיניות ארצית לשימור וטיפוח של ערכי טבע ומגוון ביולוגי במרחב העירוני. עד כה תמך המשרד במימון של כ-50 סקרים ברחבי הארץ והוא מלווה מקצועית את הרשויות בהכנת הסקרים ובהטמעת המדיניות לשמירה על הטבע העירוני, במסגרת ועדות היגוי עירוניות שהוקמו לצורך הכנת הסקר.
תוצרי הסקרים מהווים את בסיס הידע לניהול ופיתוח בר קיימא של הרשויות המקומיות נוכח תהליכי הפיתוח המואצים וצמצום השטחים הפתוחים בעיר. בנוסף לתמיכתו בהכנת הסקרים, המשרד פעל לאורך השנים לשילוב אקולוגים עירוניים ברשות כדי להטמיע את תוצרי הסקר, החל מתכנון אתרי טבע, מתן הנחיות לתכניות, גינון בר קיימא, טיפול במינים פולשים ומניעת מפגעים סביבתיים, מניעת זיהום אור, שמירה על מעברים אקולוגיים ועוד.
כיום, מועסקים שישה אקולוגים עירוניים (נתניה, תל אביב, ירושלים, נתיבות, ביחידה הסביבתית איזורית השרון ובאיגוד ערים גליל מערבי) ובעת האחרונה עיריית חיפה פרסמה אף היא מכרז חדש לתפקיד זה. האקולוגים העירוניים מופקדים על מגוון נושאים. בנוסף, המשרד סייע למפעל הפיס בגיבוש מפרטים חדשים בתחום הטבע העירוני. כעת, הרשויות יכולות להגיש תכניות לשיקום אתרי טבע עירוני או הקמת מרכזי חינוך לטבע עירוני במסגרת התקציבים המיועדים להם ממפעל הפיס.
"המשרד מברך את הרשויות המקומיות על הסקרים ורואה חשיבות רבה בממצאים שנחשפו על ידי יחידת הסקרים של החברה להגנת הטבע", אומרת תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, "ממצאים אלו מדגישים את חשיבות השמירה על אתרי טבע עירוני כחלק בלתי נפרד ממאמצי שמירת הטבע בישראל. הסקרים יאפשרו לרשות המקומית לתכנן ולנהל את העיר בצורה נכונה יותר, תוך שמירה על המגוון הביולוגי ואיכות חיי התושבים וכחלק מהפעולות הנדרשות להיערכות לשינוי אקלים.
''שינוי האקלים צפוי להשפיע בעשורים הקרובים על הערים בישראל ונדרשת היערכות ברמה של השלטון המקומי. המגמה בעולם כיום היא למצוא פתרונות מבוססי טבע (Nature Based Solutions) כדי להגביר את החוסן העירוני ולהתמודד עם תופעות שיתגברו בעקבות שינוי האקלים. שמירה על תפקודן של המערכות האקולוגיות בעיר תסייע למתן את השפעות האקלים, להפחית זיהום אויר ואיי חום עירוני, למנוע הצפות, וכתחנת עצירה למינים נודדים", הוסיפה רביב.
שטח המועצה באפרת הוא 6,995 דונם, מתוכם נסקרו כ-3,545 דונם (כ-50% משטח). השטח חולק ל-14 אתרים, כאשר האתר הקטן ביותר - 11.5 דונם - פארק העשור והאתר הגדול ביותר - 1,474 דונם - גבעת העיטם.
ייחודיותה של אפרת:
א. אחת מהמועצות הגבוהות בישראל, בגובה של 850 מטר מעל פני הים.
ב. אזור אפרת היה מיושב בעבר הרחוק ושרידים רבים נמצאים בתחומי המועצה, העיקריים שבהם אלו אמות המים והפירים.
ג. באפרת אזורי טבע שנשמרו בצורה טובה ומקיימים מערכת אקולוגית מפותחת.
באפרת בתי גידול מגוונים בהם בתת ספר מדבר, בתה ים-תיכונית, חקלאות מסורתית ועוד.
עיקרי ממצאי הסקר:
380 ממצאים נקודתיים הכוללים - צומח, בתי גידול לחים, אתרי פריחה, מבנים וממצאים ארכיאולוגיים.
550 מיני צומח – מתוכם 10 מינים אדומים (בסכנת הכחדה), מין אחד שככל הנראה חדש לישראל, וגיאופיטים רבים.
176 מיני בעלי חיים – 124 מיני ציפורים, 31 מיני פרפרים, 8 מיני זוחלים, 12 מיני יונקים ומין דו-חיים אחד. מתוכם 16 מינים בסכנת הכחדה.
23 תשתיות לקליטת קהל (ספסלים, חניה, שבילים).
51 מטרדים/מפגעים (אשפה, צמחיה פולשת, ריסוס צומח, ביוב).
דוגמאות למיני צומח על סף איום/נדירים - מרווה כחולה, תודרה מזרחית, ארבע כנפות-צהובות, טופח כדורי- הגפן.
דוגמאות לעופות נדירים - סלעית קיץ-מין בסכנת הכחדה, חטפית אפורה-עתידה בסכנה, סבכי ערבות- עתידו בסכנה.
פירוט ממצאי סקר בוטני – אותרו 550 מיני צמחי בר באפרת כ-41% מכלל מיני הבר המוכרים מהרי יהודה. תועדו 10 מינים "אדומים" (בסכנת הכחדה), 2 מינים על סף איום, ושני מינים נדירים מאוד. נמצא ככל הנראה, מין חדש לישראל ואולי אף למדע (מין של שום בלתי מזוהה). מיפוי טיפוסי צומח ותכסית.
פירוט ממצאי סקר עופות – בסקר תועדו 124 מיני עופות, 48 מינים מקננים. 6 מינים מקננים בסכנת הכחדה, 2 מינים בסכנת הכחדה בעלי פוטנציאל קינון ו-2 מינים בסכנת הכחדה המשחרים מזון בתחומי אפרת. באפרת שטחי בתה רבים המהווים בית גידול למגוון גדול של עופות בסכנת הכחדה ושטחי חקלאות מסורתית שאף בהם קינון של מינים בסכנת הכחדה. באפרת צפון נמצאו מקננים שני דורסים גדולים: אוח עיטי ועקב עיטי.
פירוט ממצאי סקר יונקים ועטלפים - בסקר תועדו 12 מיני יונקים, 3 מינים בסכנת הכחדה, שני מיני עטלפים וצבי ארץ-ישראלי, בסקר אותרו 4 מיני עטלפים באמצעות גלאי עטלפים שהוצב בשטח והתקבלו 17 אירועי צילום במצלמות מעקב שמטרתן היתה איתור יונקים גדולים.
פירוט ממצאי סקר פרפרים - בסקר נצפו 31 מיני פרפרים. האתר העשיר ביותר היה אפרת צפון עם 29 מיני פרפרים, ולאחריו גבעת העיטם עם 22 מיני פרפרים. באפרת מסלול ניטור קבוע לפרפרים המבוצע על ידי תושב המועצה ועובד רשות הטבע והגנים - גלעד וויל.
פירוט ממצאי סקר זוחלים ודו-חיים – בסקר תועדו 8 מיני זוחלים, מין דו-חיים אחד, מין אחד של זוחל בסכנת הכחדה- צב-יבשה מצוי (אוכלוסייה גדולה של צבים נמצאת ברוב אתרי אפרת) ומין דו-חיים בסכנת הכחדה – קרפדה.
צילום: יחידת סקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע