אין סיפור אישי. פרשת המים
אין סיפור אישי. פרשת המיםצילום: באדיבות בתי קולנוע לב

תביעת ענק נגד מחבתות טפלון. נשמע מופרך? אולי זה בגלל שהמאבק של רוב בילוט ביצרנית המחבתות 'דופונט' הוא מאבק שהושתק מלכתחילה. אומנם ויקיפדיה העניקה לבילוט ערך קצרצר ושולי, אבל לאור העובדה שמדובר באדם אחד שהעז לצאת נגד תאגיד עצום, לא ברור למה שמו עלום לרובנו.

רוב בילוט (בגילומו של מארק רופאלו, ששימש גם כמפיק) הוא עורך דין אמריקאי זוטר, שבשנת 98' התגלגל אליו מקרה שהפך את עולמו ושינה את חייו. למשרדיה הנוצצים של חברת טאפט, חברה המתמחה בייצוג חברות כימיקלים, מגיע איכר עילג מווירג'יניה המערבית עם קרטון מלא בקלטות וידאו, ודורש מבילוט דבר אחד: "תסתכל!".

בילוט, שאך טבעי לו לנפנף את החקלאי הטורדן, מחליט הפעם לזרום עם הסנטימנטים שיש לו למקום ונוסע לווירג'יניה כדי לשמוע מה הלקוח הלא-סימפטי הזה רוצה ממנו. מכאן הכול מתגלגל כמערבולת קסמים עד לתביעת הענק נגד יצרנית מחבתות הטפלון 'דופונט'.

'פרשת המים' הוא סרט שמסתכן בשני אלמנטים שהם טעם נרכש: דרמות משפטיות ועיסוק בתאגידי ענק במקום באדם הפשוט. אמת, הסרט 'ארין ברוקוביץ'' שהגיע אלינו בסוף שנות ה-90' עם מקרה דומה עשה תקדים היסטורי וזכה באוסקר ובעוד שלל פרסים, אבל כנראה שזה היוצא מן הכלל שלא בהכרח מעיד על משהו. 'פרשת המים' נופל היכן ש'ארין ברוקוביץ'' נשאר מהודק ומלא רגש – בסיפור האישי של הגיבור.

כדי להחזיק סרט שמלא בתאריכים, בעדויות, בפרטים ובסעיפי חוק צריך שחקן עם כישרון. שחקן כזה שהצופים יזדהו עם האמוציות החזקות שמניעות את המאבק, וירצו בשבילו שינצח את החזירים שיושבים על שומן של כסף וכוח. במקום אם חד הורית לשלושה ילדים שעושה צדק היסטורי (ג'וליה רוברטס ב'ארין ברוקוביץ''), יש לנו ב'פרשת המים' את רוב בילוט – עורך דין פרברי שחי חיי פרבריים יחד עם אשתו הפרברית (אן האת'ווי בתפקיד קטן). נשמע פרווה? זה אכן פרווה.

מצד אחד אין ספק שבילוט לקח פה סיכון אדיר כשהחליט לייצג את אותו חקלאי עילג מווירג'יניה המערבית מול חברת הענק דופונט, אבל הסכנה הזאת די מהר מתבררת כסתם התקף חרדה. בילוט משיג את התוצאות שהוא רוצה להשיג, ודי מהר מצליח להוכיח שדופונט אחראית לזיהום קטלני שמסכן את תושבי וירג'יניה. נכון, אשתו מתפרצת עליו פעם אחת מול הילדים, אבל זה לא באמת משבר. לא באמת משהו שיכול להביא את הצופים להיות המעודדים של בילוט ולרצות שהעולם קצת יזוז בשבילו.

זה לא שמדובר בסרט משעמם. כטיבן של דרמות משפטיות, יש קצב טוב שמתחזק את הסרט לכל אורכו, וגם הנושא מעניין כי הוא נוגע לכל מי שמכין חביתה בבית. לא מדובר פה בהתרסקות תהומית ללא תקנה. עם זאת, 'פרשת המים' לא מצטיין בתסריט מהודק או בדמויות מטאוריות.