הטיפים של ברוריה פרנסיס ז"ל

לרגל מלאת שלושים לפטירתה של ברוריה פרנסיס ז"ל מפרסמים בני המשפחה את הטיפים שלה לחיים של שמחה וטוב.

ערוץ 7 , ט' באדר תש"פ

ברוריה פרנסיס ז"ל
ברוריה פרנסיס ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה

בבית הכנסת "אוהל משה ועליזה" במצפה יריחו תיערך הערב (חמישי) בשעה 19:00 אזכרה במלאת שלושים לפטירתה של ברוריה פרנסיס ז"ל.

באזכרה ישאו דברים רבנים, בני משפחה וכן יערכו סיומי מסכתות וש"ס משניות.

פרנסיס, בתו של הרב גץ זצ"ל, שימשה שנים רבות כסגנית ראש מועצת בנימין, כסמנ"כלית משרד הדתות, והיתה ממקימי היישוב מצפה יריחו.

במהלך החודש האחרון, כתבה בתה, יעל אלון, מספר פוסטים שגררו תפוצה גבוהה, תחת ההאשטאג: #טיפשלסבתא, בהם העבירה הלאה את הדברים שברוריה ז''ל אשת החסד והטוב העבירה לחבריה ומכריה.

טיפים קטנים משנים חיים, ברוריה פרנסיס ז"ל:

כמה הייתם מוכנים להשקיע בשביל רגעים של הרגשה טובה? כנראה שהמון, תשאלו את פרום' כהנמן זוכה פרס נובל בכלכלה שהוכיח כי החלטות ובחירות מונעות מהצורך לחוות הרגשה טובה.

במלאת שלושים יום לפטירת ברוריה פרנסיס ז"ל בתו של הרב גץ זצ"ל, המשפחה אספה טיפים לחיים מהדרכותיה, צעדים קטנים בדרך אל ההרגשה טובה.

לא תיארנו לעצמנו לאן יגיעו הטיפים, אנשים כותבים לנו הודעות מרגשות, עשינו מה שאמא שלך המליצה, כאילו שתינו שיקוי פלאים, במעשה קטן האווירה השתנתה לטובה!".

• חכ"ם - חצי כוס מלאה.

אמא ישבה בחייה הקצרים 8 פעמים שבעה! (3 מהן התרחשו בשלוש שנים האחרונות). בכל זאת בחרה לראות במה היא התברכה. שנה שעברה, בתום הלויה של אחותי, באישון ליל בקור עז בהר הזיתים. עלינו לאוטו, אחותי הגדולה, אמא ואני. שבורות, כואבות, מזועזעות. לפתע אמא פורשת כפיים ואומרת: תודה ריבונו של עולם שנתת לי בת כזו מופלאה. תודה ה' על כל השנים הטובות שהיו לי איתה. תודה על כל מה שעשית עמדי. תודה שנתת לנו שנה ותשעה חודשים להפרד ממנה, למרות שהרופאים חזו רק חודש. וכך, במשך דקות ארוכות היא הודתה לה' בפרטי פרטים על כל החסדים. שתיקה שררה באוטו. אולי יותר נכון לומר תדהמה. לאחר כמה דקות, שאלתי אותה, אמא, את רצינית? עכשיו קברת את הבת שלך ואת אומרת מזמור תודה לה'? "יש לי הרבה על מה להודות" היא ענתה לי כמעט בלחישה.

רציתי להתקומם, אבל היא הייתה עדינה ונחושה. הרגשתי לרגע שנגענו בנצח. פתאום מהות ומשמעות החיים התייצבו במלוא הדרם. יש תכלית לעולם הזה. חיים של חסד וחיים של הודיה.

• רופא נשים - מאה שקלים.

מה לעשות שלפעמים צריך לבקר אצל רופא נשים? לעיתים טיפולי פוריות, מעקב הריון ושאר אתגרים. אמא זיהתה את החשש. הפחד מפני בשורות לא נעימות. טיפולים פולשניים ומכאיבים. חווית כישלון ועוד עניינים שבנפש. אמא החליטה להפוך את הבאסה לסבבה. וקבעה כלל: בכל פעם שאתן אצל רופא נשים, אני מעבירה לכם מאה שקלים. ואתם הולכים לבית קפה הכי שווה, מזמינים פינוקים ושולחים לי תמונה!

וכך, לבנות המשפחה עשרות תמונות מבתי קפה ומסעדות, עם אוכל מפנק, חיוכים על הפנים, ורק סבתא יודעת שהיא יצרה כאן התניה. והקניה. שהפחות טוב יכול להפוך לטוב. אם רק מחליטים.

• להכין כלי לשפע.

בכל קיץ, אמא הוציאה את המשפחה לחופשה. חופשת פינוק שכולם מצפים לה. אחרי שאמא נפטרה הנכדים ישר שאלו, השנה תהיה חופשה?

מסתבר, שאמא כבר הזמינה ושילמה מראש. למרות שמדובר על תאריך רחוק. אמא הכריזה כי היא הזמינה עוד 3 חדרים, מיותרים. למה? כי היא מקווה ומחליטה שיבואו חתנים מיועדים לאחייניות שלי. וכך, קיבלנו מהמלון את ההזמנה של החדרים עם השמות של האחייניות: אלירז והחתן, אחינועם והחתן, שירה והחתן. אמא הייתה אלופה בלהכין כלים לשפע. היא אמרה לנו תמיד, את רוצה שמשהו יקרה? תדמייני שהוא כבר כאן.

• לא לנתק את הקשר

לאמא היה מנהג. בכל יום שישי היא התקשרה לברך ״שבת שלום״ חברות ומכרות שנעשו אלמנות. אמא היתה מקשיבה. מחזקת במילים טובות. עוזרת במעשים קטנים ומועילים.

באחת השיחות סיפרה החברה שהשבוע היא חיפשה חניה ולא מצאה, בצר לה, אמרה לה' "אני לא מבקשת ממך שתעזור לי. כי לקחת את בעלי וקשה לי. אני ברוגז איתך!".

אמא הקשיבה ואמרה: מזמן לא שמעתי תפילה כל כך יפה. תפילה מעומק הלב השבור..

כעס זה קשר, ענתה ברוריה. העיקר לא לנתק את הקשר. העיקר לא להיות באדישות. תמשיכי לדבר את מה שאת מרגישה. וה׳ יושיע אותך במהרה.

• כשאת בסביבה אני רגועה.

יש סיכון לגדול בצל אילנות גבוהים. לפעמים הצל יכול להסתיר את מה שגדל בסביבה... מה היה הסוד של אמא שלא הוסתרנו? הסוד טמון ביכולת שלה לקבל את עצמה בחולשה. היא נהגה לומר לי ״כשאת בסביבה אני רגועה״

• היה לנו ויכוח תמידי על כמויות האוכל שצריך לחמם על הפלטה לסעודת שבת. אני אוהבת לחמם לפי כמות הסועדים, אמא אוהבת לחמם פי שנים ויותר... ביקשתי ממנה, כשאני באה לשבת אני מבקשת לקבוע את כמויות האוכל שיחומם. לא רק שהיא הסכימה, היא עשתה מזה אירוע חגיגי. ״אני לומדת ממך״, ״איזה אומץ ובטחון יש לך״, ואני צחקתי, עניתי לה, אמא, באמת... מרעב כבר אף אחד לא ימות כאן... שנהיה מספיק חזקים להיות חלשים ליד האוהבים שלנו.