"שלוש שניות": ככה עושים סרט אקשן

מבקר הקולנוע של ערוץ 7 צפה ב"שלוש שניות", שאולי לא ייחרט לכם בזיכרון אבל בהחלט יספק לכם זריקת מתח ואדרנלין מהסוג הישן והטוב.

אריאל פייגלין , י"ב באדר תש"פ | עודכן: 20:13

שלוש שניות
שלוש שניות
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

"לא קראתי, אבל ראיתי את הסרט", הוא משפט שלרוב נאמר במן זלזול עצמי, ובדרך כלל בצדק. סרטים בדרך כלל מפספסים חלק מהעוצמה שיש למילה הכתובה, וחבל שכך.

לעומת זאת, הסרט החדש "שלוש שניות" שמבוסס על ספר שוודי באותו השם, מוכיח שיש ספרים שפשוט נועדו להפוך לסרט. אגב, השם באנגלית הוא "The Informer", כלומר 'המודיע', שם שבעיני הרבה יותר מוצלח ותואם את העלילה, אבל שיהיה.

את הסרט ביים אנדראה די סטפנו, שמוכר לנו יותר כשחקן ('חיי פיי') ופחות כבמאי, ומשחקים בו פרצופים מוכרים כמו ג'ואל קילמן ('בית הקלפים') ורוזמונד פייק ('נעלמת'). השמות והמקומות השוודים הומרו באמריקאים, ושובצו בנדיבות מאבקי הכוחות המוכרים והאהובים בין FBI למשטרה המקומית.

לפעמים אני חושב שביום בו כוחות השיטור האמריקאים יתחילו אשכרה לעבוד בשיתוף פעולה, חצי מהתסריטאים בהוליווד יהפכו למובטלים.

פיט קוסלו הוא אסיר משוחרר. בעצם, מבריח סמים. בעצם, סוכן כפול. בעצם, עד פוטנציאלי לרצח. בעצם, הגיבור הראשי של הסרט. נשמע מסובך? האמת שלא ממש. בעזרת עיבוד כיפי ומושקע מצליח 'שלוש שניות' להציג סרט אקשן כהלכתו. בלי יותר מידי עומק, בלי מחשבות ותובנות שילוו אתכם, אבל עם המון כיף ואדרנלין שיספקו לכם שעתיים של הנאה.

הסרט מלווה את פיט ידידנו לאורך תקופה של מספר שבועות, תקופה בה הסטטוס שלו משתנה ללא הרף. בהתחלה אנחנו פוגשים את פיט הפושע, מבריח הסמים, שלאחר לא הרבה זמן מתגלה כסוכן כפול. בהמשך, אנחנו לומדים להכיר את פיט המסכן, איש המשפחה שנכנס כבר בפעם השנייה לכלא על לא עוול בכפו. ובסוף, בסוף אנחנו... טוב, בלי ספוילרים. בואו נשאיר משהו לסרט...

'שלוש שניות' הוא לא סרט שיזכה את יוצריו בפרסים או ייכנס לרשימות ה'חובה לצפות' באיזה מגזין נחשב, אבל הוא בהחלט סרט קליל וכיפי ליציאה עם חברים או אפילו סתם להתפרק על הספה אחרי עוד יום עבודה. כמובן, לחובבי הז'אנר...