לקראת מתקפה משפטית על ישראל

היועמ"ש מתריע ממתקפה משפטית בינלאומית על ישראל. מה גורם לכך? למה דווקא עכשיו? איך מתמודדים? והאם זה קשור גם לריבונות?

שמעון כהן , י"ד באדר תש"פ

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר
צילום: אלירן אהרון

היועץ המשפטי לממשלה סבור כי ישראל נמצאת לקראת מתקפה משפטית חריפה בזירה הבינלאומית. עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, יו"ר ארגון 'שורת הדין', מתייחסת לאזהרות היועמ"ש ולדרכי ההתמודדות עם התופעה הצפויה להתגבר.

"הם מנסים לנגח אותנו בכל זירה. כשהם מבינים שלא יוכלו לנו קונבנציונאלית הם משתמשים בכלי המשפטי, שאנחנו ערים לו כבר שנים", אומרת עו"ד דרשן-לייטנר ומתייחסת לאירועים מהאחרונה המאותתים על המתקפה הצפויה:

"ישנה החלטת בית הדין בהאג להעמיד לדין את חיילי צה"ל בגין פשעי מלחמה, להביא לדין ולחקור את ההתנחלויות, ישנה הרשימה השחורה של מועצת זכויות האדם של האו"ם שנועדה להחרים חברות שפועלות באיו"ש הגולן ומזרח ירושלים. יש ניסיונות בטריבונאלים אחרים לפעול נגד חיילי צה"ל באשר הם. יש כאן מתקפה רבתית לאו דווקא בגין אירועים אחרונים שהתרחשו, אם כי ניתן למצוא קשר לתכנית טראמפ והדיבורים על הריבונות שמגבירים את המהלכים הללו".

להערכתה של דרשן-לייטנר במידה ותגביר ממשלת ישראל את צעדי הריבונות צפויה מנגד התגברות המתקפה הזו. "ישראל מדברת כבר הרבה זמן על החלת ריבונות ביו"ש וכבר החילה במזרח ירושלים והגולן ומהלכי הריבונות גוררים מתקפות שכאלה, שאינן נכונות ולא מבוססות משפטית אבל בקהילייה הבינלאומית לא מתייחסים לכך".

"אם ישראל תמשיך לדבר על ריבונות בלי ליישם אותה היא גם תאכל את הדגים המסריחים וגם תקבל את המכות. נושא החלת הריבונות הוא נושא קשה לעיכול ברחבי העולם, ולכן או שעושים או שלא עושים. אי אפשר להישאר בתווך. אם התחילו דיבורים בעקבות מתווה טראמפ צריך ליישם אותם כי ממילא נחטוף את המכות, אז לפחות שנחטוף אותם כשאנחנו שולטים על האזורים הללו".

להערכתה בכל שלב של החלת ריבונות יגברו הצעדים המשפטיים נגד ישראל. דרשן-לייטנר מזכירה את העלאת המתקפות הללו לאחר המבצעים של צה"ל. "צריך להחליט אם לבצע מהלך אחד ולקבל את המכה בפעם אחת או לחטוף כל פעם פגיעות קטנות. אין מנוס מהדברים הללו. קיומה של ישראל מרגיז לא רק את הפלשתינאים אלא גם את כל החברים שלהם ובכל מקום שאפשר לנגח הם יעשו את זה. צבאית לא יכולים ולכן הם מנסים דיפלומטית משפטית".

על דרכי ההתמודדות עם התופעה, שלא תמיד יכולות להתבצע דרך ממשלת ישראל, אומרת עו"ד דרשן-לייטנר: "לא תמיד המדינה יכולה לפעול בחופשיות. לפעמים יכולה לפעול מאחורי הקלעים. לדוגמא, בנושא ביהמ"ש הבינלאומי בהאג, המדינה חתמה על אמנת רומא אבל היא לא אשררה אותה כשהבינה לאן בית המשפט הזה הולך ולכן היא נמנעה מלהיות חברה בו, וכך גם ארה"ב. משום כך כשישראל מותקפת בהאג היא לא יכולה להתגונן, כי כשהיא תיכנס לעובי הקורה ותקבל את סמכותו של בית הדין היא תהיה חייבת להיות כפופה לכל הצווים שיצאו ולכל הבקשות והפסיקות שלו. לכן המדינה חייבת באופן רשמי להישאר בחוץ, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה ולהעלות את הטענות הישראליות שדוחות בשאט נפש את הטענה שהרש"פ יכולה להתקבל כחברה בבית הדין ושיש לה מעמד של מדינה ושיש לה זכות לבקש העמדה לדין של ישראל. מישהו גם צריך לטעון מי פושעי המחנה האמתיים ולהציג את ההיסטוריה של יו"ש והגולן וכאן נכנסים ארגונים כמו שורת הדין".

על דרכי עבודת הארגון שלה היא מציינת כי הארגון אינו פועל בחלל הריק אך לצד התמיכה הגבית הוא שומר על עצמאות, שכן בין השאר לעיתים הוא תובע את המדינה עצמה. באשר לזירה הבינלאומית הדברים נעשים יד ביד עם גורמים רשמיים.

"עד עכשיו היו מקרים שונים, כמו המשט לעזה ש'שורת הדין' בלמה ב-2011 בסיוע המדינה במהלכים משפטיים גרידא, כך ביוניס"ף והטענות לירי לעבר ילדים בגדר הרצועה כשהראנו מי אחראי למעשים ומה באמת קורה שם, יש את עניין הרשימה השחורה שלא הצלחנו למנוע את פרסומה, ויש את הנושא הכבד מכל והוא בית הדין בהאג שאנחנו פועלים בו מאז 2015 כשהרש"פ חתמה על אמנת רומא ונקראה להגיש תלונות על פשעי מלחמה. הגשנו תביעות נגד הרש"פ, ראשי החמאס ואחרים בגין כל פיגועי האינתיפאדה ללא הגבלת זמן אחורה. אנחנו דורשים לחקור את כל פיגועי האינתיפאדה כי פיגועי התאבדות וירי לעבר אזרחים זה פשע בינלאומי ורצח עם. גם בנושא התנחלויות אמרנו שישראל לא היחידה שמואשמת בכיבוש שטחים, תורכיה כובשת את צפון קפריסין, מרוקו כובשת את מערב סהרה, רוסיה כובשת את ג'אורג'יה. בואו נביא גם את הקונפליקטים הללו לבית הדין. הגשנו תביעה נגד תורכיה והראינו מה היא עושה בצפון קפריסין".

לטעמה של דרשן-לייטנר אם בית הדין בהאג ירצה להוכיח את האובייקטיביות שלו הוא יהיה חייב לעסוק גם בסוגיות הללו ולא להתמקד בישראל לבדה.