'תחליפי נפט יובילו לפיצוצים ואסונות'

ברחבי הארץ משתמשים בתחליפי נפט לקמינים ולמערכות חירום ברבי קומות. המשמעות יכולה להיות הרת אסון. איך לוודא שמשתמשים בחומר הנכון.

שמעון כהן , ט"ז באדר תש"פ

זירת הפיצוץ בקיסריה
זירת הפיצוץ בקיסריה
צילום: מד"א

פיצוץ מיכל הנפט שהתרחש השבוע בקיסריה הביא לפציעתו האנושה ולאחר מכן למותו של אדם. האירוע ונסיבותיו עדיין בחקירה, אך האם יתכן וניתן היה למנוע את הטרגדיה, והאם מקומות נוספים ברחבי הארץ מועדים לאותה פורענות?

יוסף דהרי, הבעלים של 'יוסף אנרגיה' העוסק בתחום האנרגיה, משיב בחיוב על שתי השאלות ומספר כי התריע משימוש בחומר המסוכן שהוביל לפיצוץ.

דהרי מספר על פניה שלו למשרד האנרגיה למנוע את שיווקם של תחליפי נפט שלדבריו מהווים סיכון של ממש בפיצוצים מעין אלה. "פנינו לפני מספר חודשים לאחר שראינו בשטח מיכלי נפט של לקוחות עם נוזלי בערה מאוד דליקים ולא נפט".

"נפט הוא לא דליק", מדגיש דהרי. "נפט מחמם ורק אז נדלק. ראינו שזה נדלק כמו בנזין ויכול להתפוצץ ברגע". לדבריו החומר בו משתמשים במקומות רבים ברחבי הארץ הוא "לא נפט בכלל. זה חומר אחר לגמרי. זה חומר שאסור לשים אותו בקמינים ביתיים מאחר והוא דליק, מה שנפט לא".

לדבריו אין לחומר המסוכן שם שממנו ניתן להישמר ועם זאת הוא ממליץ על אמצעי אחד שיוכל למנוע שימוש בחומרים שכאלה: "מה שניתן לעשות זה לבקש מספק הנפט או הסולר תעודת העמסה מבית הזיקוק, ושם יהיה רשום או נפט, כלומר קרוסין, או סולר תחבורה. אלו שני הנוזלים שבהם אמורים להשתמש למערכות האלה".

"אנשים לא מבינים ומוכרים להם את זה כתחליף נפט, המציאו שם כזה. משרד האנרגיה אמור היה להגביל את השימוש בחומרים האלה ולא עשה את זה. הוא נתן הארכה נוספת (לשיווק) והסיכון הוא עצום. מה שראינו זו רק דוגמא. יש עוד מאות בתים כאלה".

"טכנאי קמינים רואים את הקמינים האלה מתפוצצים להם בפנים", מספר דהרי ומבהיר את ההבדל בין תגובת החומרים החלופיים לעומת הנפט או הסולר: "כששמים גפרור בקמין ורואים שמיד החומר נדלק זה אומר שזה לא נפט. לנפט לוקח כמה שניות עד שהוא מתחמם ורק אחרי דרגת חום מסוימת אז הוא נדלק. כל המוצרים שלא עובדים בצורה כזו הם מסוכנים ואסור להשתמש בהם".

דהרי מספר שהוא וחבריו למקצוע נתקלים בתופעה כאשר הקמין נדלק מיידית ומזהירים את הלקוחות. "לעיתים ספקי הנפט באים ושואבים את החומר וצריך לדעת לבקש נפט קרוסין".

לדבריו הסכנה קיימת לא רק בקמינים ובחצרות אלא גם במערכות חירום המשולבות בבניינים רבי קומות. "יש גנרטור חימום ומשאבת כיבוי אש. המוצרים האלה עובדים על סולר תחבורה. כל מי שקונה "נוזל גנרטורים", "סולר גנרטורים" וכל מיני שמות שכאלה ולא 'סולר תחבורה' מהווה סיכון באופן שמערכת החירום לא תעבוד אלא להיפך, תביא לשריפה בחדר הגנרטור, ובנוסף המשמעות היא שאין מערכות חירום פעילות בבניין. אם יוצא עשן אין מה שיוציא אותו החוצה, מערכות הכיבוי והמעליות לא יעבדו. זה אסון לכל דבר".

דהרי מספר על הארכה בהיבט המיסוי שניתן לשיווק החומרים הללו. "הבעיה מתחילה בכך שמשתמשים בחומרים האלה למקומות שאסור להשתמש בהם. משרד האנרגיה מאפשר לקנות את החומרים האלה וכך מי שאמור לקבל אותם אבל גם מי שלא אמור לקבל אותם מקבל אותם".

דהרי מדגיש כי אמנם יש שימושים אחרים לחומרים הללו, ובגין אותם שימושים מתאפשר שיווקם, אך "משרד האנרגיה צריך לאכוף ולבדוק מי קונה את המוצרים האלה ולאן מספקים אותם. לבתים פרטיים ומערכות חירום בבניינים משותפים אסור לשים את החומרים האלה".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "אירוע קיסריה עדיין נמצא בחקירה וטרם ידוע לנו כי הוכח קשר בין הטענות של מר דהרי למקרה הספציפי. נושא הבטיחות בשימוש בדלק לסוגיו הוא באחריות הממונה על הבטיחות בעבודה במשרד העבודה ויש לפנות אליהם. בנושא רמת המיסוי על ממסים שהופכים לחומר בעירה לא תקני, יש לפנות למשרד האוצר".